לקראת סיום כהונתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, החל הליך הצעת המועמדות למחליפו בתפקיד, שבמסגרתו 120 חברי הכנסת קיבלו את הטופס שבו עליהם לכתוב את שם המועמד שעליו הם ממליצים לנשיאות. כדי להיות מועמד לנשיאות נדרש להביא לפחות עשרה ח"כים שיחתמו בשביל המעוניין בכך, כאשר כל ח"כ יכול לחתום על מועמד אחד בלבד. תהליך הבחירות יתנהל החל מהיום עד ל-9 ביוני 2021.
הנשיא ריבלין יפרוש מתפקידו בעוד כארבעה חודשים, לאחר שבע שנות נשיאות. כהונתו החלה ביום א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014) ועתידה להסתיים ביום כ"ט בתמוז התשפ"א (9 ביולי 2021).
המרוץ לכהונת הנשיאות הבאה, שכבר התרחש במידה מסוימת מתחת לפני השטח, מגיע כעת לישורת הראשונה. היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, העבירה הערב (ראשון) לחברי הכנסת את תהליך בחירת הנשיא הבא.
במסמך שהיא הציגה היא מפרטת על פרטי התהליך, וציינה כי לפי חוק היסוד מועד הבחירה המדויק ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת בהתייעצות עם סגניו. הודעה על המועד תינתן לחברי הכנסת לפחות שלושה שבועות מראש. אם המועד יחול שלא בזמן כנס הכנסת, על יושב ראש הכנסת לכנס את הכנסת לשם כך. במילים אחרות: על הכנסת להתכנס על מנת לקיים את בחירת הנשיא בכל מקרה, לפי המועדים המנויים בחוק, אף בעת פגרה.
עם קביעת מועד הבחירה, יודיע יושב ראש הכנסת על המועד להגשת הצעת מועמדים לנשיא. הצעת מועמדות תוגש ליושב ראש הכנסת כשהיא חתומה בידי עשרה חברי הכנסת לפחות ובצירוף הסכמת המועמד. ההצעה תוגש ביום ה-14 שלפני מועד הבחירה, וביום זה בלבד.
חבר הכנסת אינו רשאי לחתום על הצעה של יותר ממועמד אחד; חבר הכנסת שחתם על הצעה של יותר ממועמד אחד – יימחק שמו מרשימת המציעים של כל המועמדים שהציע. אם בשל מחיקה זו נותר אחד המועמדים עם פחות מעשרה מציעים, ניתן להוסיף חתימה של חבר הכנסת אחר עד שמונה ימים לפני מועד הבחירה. לא ניתן להוסיף חתימות של חבר הכנסת לאחר היום ה-14 שלפני מועד הבחירה אלא במצב שבו פחת מספר התומכים מעשרה בשל חתימה כפולה כאמור.
שבעה ימים לפני מועד הבחירה יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחברי הכנסת על שמות המועמדים ושמות חברי הכנסת שהציעו אותם. בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית ותתקיים בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד.
בתום ההצבעה ועדת הקלפי תספור את הקולות. בהצבעה הראשונה ייבחר המועמד שיקבל 61 קולות. אולם, אם אף מועמד לא קיבל 61 קולות, תיערך הצבעה נוספת בה יועמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. בהצבעה זו ייבחר המועמד שיקבל את רוב הקולות אף אם הוא נמוך מ-61.
אם ישנו מועמד אחד בלבד, תתקיים הצבעה בעדו או נגדו; אם מספר הקולות בעד המועמד יעלה על מספר הקולות נגדו, המועמד ייבחר לנשיא המדינה. אם מספר הקולות בעד ונגד שווה, תתקיים הצבעה נוספת לגבי אותו מועמד. אם לא נבחר אותו מועמד בהצבעה הנוספת, תיערך בחירה חוזרת בתוך 30 ימים מיום ההצבעה, אליה יהיה ניתן להגיש הצעות מועמדות חדשות.
על זהות המועמדים שעתידים להתמודד לנשיאות, דובר רבות בתקופה האחרונה ועלתה שורת שמות של דמויות ציבוריות במדינה וביניהן, עמיר פרץ, מרים פרץ, בוז'י הרצוג, מאיר שטרית, יהודה גליק ושמות נוספים.
לאחרונה דווח גם על התמודדות אפשרית שנשקלת על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיאות המדינה, זאת במסגרת המגעים הפוליטיים בינו לבין מפלגות הימין שאינן רוצות להצטרף לממשלה בראשותו, אך בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדיווחים הללו.
