ועדת החוקה בראשות דנה היום (שלישי) בהכרזה שנכנסה לתוקף בתחילת השבוע ובהתאם לחוק הקורונה הגדול, לא נדרשה לאשרה בשל כך שחלפו 48 שעות מכניסתה לתוקף.
בכך הוארך תוקף ההכרזה הקובעת חובת בידוד במלונית על החוזרים מ-50 המדינות שנקבעו עד ל-12.12.21. יחד עם זאת, נקבע כי החובה למי שקיבל תשובה חיובית ב-PCR בכניסה לישראל להמשיך את כל תקופת הבידוד במלונית, תחול רק על חולה שקיבל תשובה חיובית לאומיקרון או חשוד ככזה.
כמו כן, נקבע כי החובה לשהות במלונית לגבי מי שחזר לישראל דרך שדה תעופה בין-לאומי תחול עד שהוא וכל שאר נוסעי המטוס קיבלו תוצאה שלילית. אם אחד מהנוסעים קיבל תוצאה חיובית לאומקירון יחויבו יתר הנוסעים להמשיך את הבידוד במלונית עד קבלת תשובה שלילית בבדיקה שבוצעה לכל המוקדם במהלך היום השלישי לתקופת הבידוד, ולאחר שחלפו לפחות 24 שעות ממועד ביצוע הבדיקה הראשונה עם כניסתם לישראל ובכפוף להצהרה כי יקיימו את המשך הבידוד במקום שלא מתגוררים בו אנשים נוספים.
יו"ר הוועדה: "דעתנו לא נוחה מפרסום התקנות בשישי אחה"צ בידיעה שהוועדה לא תספיק לדון בהן לפני כניסתן לתוקף. אני מוכן לקבל שיש מקרים חריגים ומידע חדש. במקרה הזה אין שום מידע חדש. אקפיד מעכשיו שתקנות לא תפקענה לקראת סוף השבוע. נקצר או נאריך את תוקפן כך שיהיה סיפק בידי הוועדה לדון במסודר לפחות 24 שעות לפני כניסתן לתוקף".
"יש בהכרזה חידוש שמטריד אותנו- איך חיים בשלום משפטית עם מצב שאדם שנדבק באומיקרון ושהה באחת מ-50 המדינות ישהה במלונית עד הסוף ולעומתו אדם שחלה באומיקרון באירופה יוכל לשהות בביתו. לשלוח אדם למלונית בדן פנורמה ולומר שלא ייצא מחדרו זה דרמטי. מצב בו נשאים שונים של אותו זן לא מחויבים באותם סטנדרטים אינו מתקבל על הדעת".
עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים: "החוק מאפשר להחיל חובת בידוד במלונית גם על חוזרים ממדינות לא אדומות ובעבר השתמשנו בסעיף להחיל חובה על מי שסירבו להיבדק. יש אפשרות בצו בריאות העם לחייב את כל הנדבקים בקהילה לבידוד במלונית אך אין אכיפה. לכן, השיח שלנו היה לגבי מי שאין לו תנאים לשהות בבידוד ביחידה נפרדת, שרופא המחוז יוכל לתת צו לבידודו במלונית. אפשר ליצור הסדר שייתן פיתרון".
אילנה גנס ראש מטה שירותי בריאות הציבור: "מלפני כשבוע וחצי ועד היום העולם התמלא בדיווחים על ריצופים חיוביים לווריאנט, מ-2 מדינות ל-70 מדינות. אין היום אף יבשת בעולם ללא ריצופים שלו. רואים בדר"אפ, אירופה, בודדים בקנדה ארה"ב, ניו-זילנד, אוסטרליה. מרביתם מקושרים לחוזרים מחו"ל ממדינות עם קשרי תעופה הדוקים עם דרא"פ".
"אירופה כרגע בגל תחלואה מאוד גדול ע"י דלתא ותקופת חורף המאופיינת בתחלואה נשימתית בפני עצמה. יש מאות נפטרים בכל מדינה וזה מקשה על ריצוף כל המקרים. גם בישראל בשיא גל התחלואה יכולנו לרצף כ-3000 ביום ונדרש תעדוף. לכן, קשה ללמוד מהעולם אך רואים הרבה אירועי הדבקה כמו אירוע של 100% הדבקה בפורטוגל בקבוצת כדורגל שכולה מחוסנת".
"נכון להבוקר, עומדים בישראל על 21 מרוצפים ודאיים ו-23 בחשד גבוה, מעל 50% מחוסנים, כולל בוסטר. פוטנציאל ההידבקות לפי הערכות בבריטניה פי 5-4 מהדלתא. זה נתון מדאיג. במרוצפים ודאיים כולם חוזרי חו"ל או מגעים עם חוזרי חו"ל. בחשד הגבוה לא כולם במגע עם חוזרי חו"ל. אנחנו מצליחים כרגע לזהות כל מקרה כזה שיש לו עשרות רבות או מאות מגעים, כמו במקרה של הקרדיולוג, המשמעות של להגיע לכ"א ולעשות פיקוח מוגבר של המשטרה, כל זה חלק מקטיעת שרשראות. עד היום הצלחנו להגיע ולדגום 95% מהמגעים. זו יכולת שקיימת במספרים קטנים".
"נתונים שמרגיעים אותנו- לא רואים תחלואה קשה משמעותית, במיוחד במחוסנים, רובם ללא תסמינים בכלל. גם בקרב לא מחוסנים- בלי תחלואה קשה או אשפוזים, כולל בילדים או עם מחלות רקע. בדרא"פ לא הצלחנו לקבל מידע מהימן כי יש דיווחים על תחלואה קשה יותר ואשפוזים גם בקרב ילדים. משרד הבריאות הבריטי צפוי לדווח בשבוע הבא דוח קליני ראשון על התחלואה באומיקרון. בדרא"פ- מעל 75% ריצופי הווריאנט".
לשאלת יו"ר הוועדה אודות הדיווחים על יעילות החיסון השיבה כי כרגע רואים הגנה טובה למניעת אשפוזים אך לא יודעים לגבי הדבקה. "יודעים שהווריאנט כבר כאן ויחד עם זאת עושים מאמץ מרבי להרוויח קצת זמן כדי לאפשר לזהות ולהבין את המשמעויות הקליניות של הווריאנט. אם נשחרר הגבלות ובעוד שבועיים שלושה נגלה סיכון לילדים וללא מחוסנים זה יהיה מאוחר מדי".
לשאלת ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) האם יש אפשרות למי שבמלונית לקיים בדיקה מהירה שמוכרת ע"י משרד הבריאות, השיבה גנס כי ניתן לעשות בדיקה אישית בדיגום עד למלונית. "אנחנו לא מגבילים כל דוגם מוסמך או מעבדה מוסמכת משרד הבריאות".
אל"מ במיל' יהל פטישי מפקד המלוניות: "תהליך ההחתמה של ההסכמונים מתבצע ע"י אנשיי שמתדרכים ומסבירים ויש לנו 99.8% הסכמה בשלב זה. אני לא מכיר את הקו של משרד הבריאות ובעניין ההסכמונים אנחנו לבד ללא משרד הבריאות או הבט"פ. יש לנו כ-6 טיסות בשבוע ממדינות אלו עם בין 70 ל-120 טסים בממוצע. המציאות מורכבת. כמעט בכל טיסה שניה יש תוצאות שמגיעות מאוחר ויש פסילה של תוצאות. אנשים מקבלים מחברת הדיגום בנתב"ג תוצאה, הם יודעים שהם שליליים, מהרגע הזה, 118 איש מתוך 120 יורדים עם המזוודות כי הם סיימו מבחינתם. עכשיו צריך להתמודד עם האירוע הזה כי מחכים לעוד תוצאה אחת או שתיים. והתוצאה הזאת היא במקרה פסולה. אז האם אני משחרר עם תוצאה פסולה אחת או לא? האם נכון ש-120 אנשים יישארו בגלל תקלה טכנית 48 שעות?".
"האופציה הבאה היא שאזמין דיגום נוסף, שיגיע בבוקר, התוצאה תהיה בערב. זאת המציאות. לכן אני חושב שלא כדאי להזניח את האופציה של הפסילות ואחוזי תקלות. בסיטואציה שבה 118 איש קיבלו תוצאה ב12 בצהריים, קשה מאוד להחזיק את האנשים, וצריך לזכור שאין גורמי אכיפה 24/7 במלון. זה אירוע קשה. להגיד שאנשים יישארו במלון 3 ימים בגלל היבט טכני – צריך לחשוב על זה בכובד ראש. בטיסה של 3 הבוקר, כולם שליליים למעט נוסע אחד שהוא חיובי גבולי- מתברר שזה בחור שהיה מאומת מזוהה עוד בדרום אפריקה, והוא מחלים, אבל התוצאה היא חיובית גבולית – אז לשחרר את הטיסה או לא?".
ד"ר אשי שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים במשרד הבריאות: "יש מצבים נדירים בהם אי אפשר לפנות אדם למלונית גם לשעות בודדות וזו החלטה שמתקבלת בשדה התעופה. מי שלא יכול להגיע למלונית בגלל מחלה קשה כבר בשדה יקבל מענה. גם בשדה וגם במלוניות יש מענה ליברלי טוב וקשוב. לגבי חריגים היוצאים מן הארץ זה מתנהל לפי אותם קריטריונים בעבר כולל תוספות שהתוויתם בוועדה".
