היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו במסגרת התייצבותו להליך העוסק בחסימת משתמשים ומחיקת תגובות בחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. העמדה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, עוסקת בשאלה החשובה, החדשנית והמורכבת בכל הנוגע להתנהלותם של נבחרי ציבור ברשתות חברתיות, ובתוך כך ברשת "טוויטר".
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות ל-"כיכר עיר" מודרנית. הן מאפשרות לגולשים לנהל דיון עשיר, בלתי מתווך, בעזרת כלים פשוטים יחסית, בעלויות נמוכות ובפורמטים מגוונים. הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה ייחודית המאפשרת לאיש הציבור להתבטא אל מול הציבור באופן עצמאי וישיר, ולקבל, לרוב מידית, תגובות של הציבור להתבטאותו באופן המאפשר שיח הן בין הציבור לנבחר הציבור; הן בין הציבור לבין עצמו. בשל ייחודיותו ועוצמתו של כלי זה, נבחרי הציבור עושים בו שימוש נרחב מאוד.
כפי שהובהר בעמדה, מובן כי על חשבון או דף של רשות ציבורית חלים, מטבע הדברים, כללי המשפט הציבורי. מן הצד השני, מובן כי אדם מן השורה שפתח חשבון ברשת החברתית רשאי לחסום משתמשים ולמחוק תגובות כראות עיניו (בכפוף לכללי הפלטפורמה).
אולם, החידוש בעמדה הוא ביחס לחשבונות שנפתחו על ידי נבחרי ציבור אך אינם "נכס" של הרשות הציבורית והם אף אינם מתופעלים ממשאבי ציבור. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי "גם במקרים אלה, אם נבחר ציבור עושה שימוש בחשבונו ברשת החברתית למימוש תפקידו הציבורי במובנו הרחב, אזי עשויים לחול כללי המשפט הציבורי לרבות הדינים העוסקים בהגנה על חופש הביטוי. הכול בהתאם למכלול הנסיבות וסיווג אופן השימוש בחשבון".
במשרד המשפטים מבהירים כי מובן שהעמדה העקרונית האמורה היא רק תחילת הדרך, ועל כן, לצד גיבוש העמדה העקרונית, הנחה היועץ המשפטי לממשלה, לקיים עבודת מטה לצורך בחינה מפורטת ורוחבית של הדין החל ביחס להתנהלות האמורה.
