שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות בארץ » הכנסת לא אישרה את המשך השימוש בשב"כ
בראשות האוזר
הוועדה החליטה, ברוב קולות, לא לאשר את ההכרזה. משמעות ההחלטה היא כי אם לא תכריז הממשלה על הסמכה חדשה תוך 24 שעות, תפקע יכולת ההסתייעות בשב"כ
צבי האוזר | צילום: אתר הכנסת

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, דנה היום (שני) בהחלטת הממשלה מיום 25.03.21 להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה ל-21 ימים נוספים. הוועדה החליטה, ברוב קולות, לא לאשר את ההכרזה. משמעות ההחלטה היא כי אם לא תכריז הממשלה על הסמכה חדשה תוך 24 שעות, תפקע יכולת ההסתייעות בשב"כ.

כזכור, לאחר פסק הדין בבג"ץ בנושא קבעה הממשלה כי הסמכת השב"כ מוגבלת רק לאותם מקרים שבהם חולה מאומת לא דיווח בחקירה האפידמיולוגית על אף אדם שבא עימו במגע קרוב ("אפס מגעים") או שלא ניתן היה ליצור קשר עם החולה המאומת או לערוך לו חקירה אפידמיולוגית מסיבה אחרת.

כמו כן, קבעה הממשלה כי תימשך ההסתייעות בשב"כ כל עוד מתקיימים מספר תנאים במצטבר: מספר החולים החדשים בממוצע ליום לא ירד מסך של 1,000 חולים ביום, במשך שלושה שבועות, ובנוסף היקף החולים שאותרו בלעדית ע"י השב"כ לא פחת מ – 5% מכלל החולים שאובחנו בתקופה זו, בעת שהיקף התחלואה יציב.

עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, ציינה בפני הוועדה, כי "בהתאם להערות הוועדה בדיון הקודם, אימצה הממשלה ב-21.03.21 קריטריון נוסף, הנוגע לחולים הקשים: ההסמכה תימשך כל עוד שיעור החולים הקשים החדשים לא ירד מ-0.5% ממספר החולים החדשים בשבוע, במשך שלושה שבועות".

עו"ד אגמון הוסיפה כי "בהתאם לתנאי הקבוע בחוק, היות שאתמול היו פחות מ-200 חולים חדשים, היום לא מועברים שמות לשב"כ, עד אשר תתברר כמות החולים החדשים המלאה היום". עוד ציינה עו"ד אגמון כי "גם בהתאם להערות הוועדה, החל מה-24.03.21 החל משרד הבריאות לשלוח מסרונים למחוסנים אשר אוכנו כמי שבא במגע עם חולה מאומת, עם הבהרה כי אין עליהם חובת כניסה לבידוד".

ח"כ מיכל וונש: "מהות הדיון היא השאלה אם יש מקום להמשיך את השימוש בכלי הפוגעני הזה. הממשלה נשענה עליו לתקופת חירום ארוכה, ובגלל השענות הזו של יותר משנה, לא פותחו אלטרנטיבות לצמצום הפגיעה בזכויות. עכשיו אנו עומדים מול ההזדמנות. אפשר להבטיח שמפסיקים את ההסתייעות כדי לייצר מערכות אזרחיות שמאפשרות לחיות לצד הקורונה, שאין לדעת כמה עוד תהיה עמנו".

ח"כ אורנה ברביבאי: "הצבעתי מהדיון הראשון נגד כי היה החשש שאם נשתמש בכלי קיים המיועד לסיכול טרור, לא תתפתח יכולת חלופית. האמת היא שכל מציאות ניהול הקורונה היה פוליטי, וששימוש בכלי כה דרקוני פוגעת בדמוקרטיה. לשמחתנו, עדיין יש שופטים בירושלים שאמרו במילים כאלה ואחרות שזה לא סביר ולא מידתי, ויש להגביל את השימוש. אני אומרת מספיק! נתכבד ונגיד שמיצינו את העניין. אם ראש הממשלה אמר שהקורונה מאחורינו, אולי הוא פעם אחת צודק, ונפסיק לאלתר את השימוש בכלי הזה?"

ח"כ אבי דיכטר: "אפליקציית המגן לא הצליחה, לא חשובה הסיבה, אבל באיזו מדינה בעולם את יכול לומר שנכנסה אפליקציה שהפכה את היוצרות והצליחה לעשות מעשה דרמטי? משרד הבריאות סיפק לוועדה נתונים על כמה חולים ומתים נמנעו בינואר ובפברואר בזכות איכוני השב"כ – 210 מתים ו-570 חולים קשים, ואי אפשר לזלזל בזה".

ח"כ משה (בוגי) יעלון: "אנו עוסקים בנושא הזה למעלה משנה, מתוך הבנה שהשימוש בכלי של איכוני שב"כ הוא חריג, חירומי, חודרני ופוגע בזכויות הפרט ולכן ליווינו את התהליך. בהתחלה אני הצבעתי בעד, ומאז שהבנתי איך מנוהל אירוע הקורונה בישראל, התחלתי להצביע נגד. השימוש בכלי לא הביא לפיתוח חלופות טכנולוגיות אזרחיות, אך גם הן לא הכרח. החלופה העיקרית היא ניהול האירוע משיקולים מקצועיים ולא פוליטיים, וזה מה שאפשר הצלחה בניו זילנד ובמדינות אחרות. אין לנו שום כלי למדוד תמותה כתוצאה של חוסר אמון הציבור בממשלה. אנו יודעים שאנשים הפסיקו לשתף פעולה עם חקירות אפידמיולוגיות בגלל חוסר אמון, אבל אי אפשר לכמת את זה. בסופו של דבר, כשאנו בוחנים את השימוש בכלי לכל אורך התקופה, שכרנו יצא בהפסדנו, ואני מציע להפסיק את השימוש. אם תהיה פה התפרצות ותחלואה יותר גבוה, נוכל להתכנס ולבחון זאת מחדש".

משה יעלון | צילום: אתר הכנסת

ח"כ נסים ואטורי: "אמרנו שמשאירים פוליטיקה מחוץ לוועדה, וזה לא מה שקורה כאן. זה מרגיש כמו דיון נגד ראש הממשלה ולא בקריטריון המקצועי. חבר הכנסת דיכטר דיבר על נתונים של מתים וחולים קשים. גם בחישוב הכי מחמיר שעשיתם זה עדיין שני נפטרים בשבוע כיום, ואסור לשכוח זאת".

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, הגיב ואמר כי "אלו מספרים שיכולים גם להצדיק שימוש באיכוני השב"כ נגד רציחות או תאונות דרכים, וכי הוא סמוך ובטוח שגם בממשלה אף אחד לא היה מאשר שימוש באיכוני השב"כ אם הנתון שהיה מוצג הוא הצלת שתי נפשות. הזכות לחיים גוברת בצורה מובהקת על הזכות לפרטיות. כאשר האתגר מולנו היה חשש להתמוטטות מערכת הבריאות, הכלי היה יעיל ואני עומד מאחורי ההיתרים שנתנו בשיאה של המגיפה. אבל כעת, באמצעות הכלי, אנו חוסכים למערכת טיפול בשישה אנשים בממוצע בשבוע, האיזון בין הזכויות השתנה".

ח"כ דיכטר: "כשאתה לוקחת מערכת ומדמים אותה, לעורר אותה זה לא פשוט כל כך. הממשלה קבעה אסטרטגיה להתמודדות עם הקורונה, ואני לא מתייחס ברצינות לאמירות שזה פוליטי כי התוצאות מדברות בעד עצמן. באה הממשלה ומבקשת שלושה שבועות נוספים כדי ללמוד, ואומר משרד הבריאות שהם מבקשים להבין האם התופעות הן חד פעמיות או מגמות קבועות, ואנחנו כוועדה שוקלים רק את הפרטיות. זה לא רציני אחרי שנה של מאבק, אחרי שנכשלה כל חלופה שנבנתה".

ח"כ אוריאל בוסו: "הגעתי לדיון בחול המועד, לאחר התייעצות עם רב, כי זה נושא של הצלת חיים. ודאי שצריך לעשות איזונים, אך מבחינתנו להציל נפש בישראל, זה מספיק. ברוך השם, יש ירידה דרמטית בתחלואה אבל יש עדיין אנשים שלא התחסנו, ולא יודעים מאיפה תבוא ההתפרצות. צריך לתת את האפשרות למשרד הבריאות עד שנדע שמיגרנו את הנגיף".

אוריאל בוסו בדיון בועדות הכנסת | צילום: אתר הכנסת

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר: "הגענו לסיטואציה שונה מזו שהיינו בה במהלך השנה האחרונה, הן בשל הירידה בתחלואה והן בשל העובדה כי מאז פסיקת בג"ץ מאכנים רק את החולים שאינם מדווחים בחקירה על מגעים כלל או לא משתפים פעולה. כך שמסך החולים שיורד ממילא, מאכנים ממילא רק כ-15%, ואלה כבר מספרים שאינם מהווים תרומה משמעותית, ואפילו במסגרת הטעות הסטטיסטית. כמו כן, בפני הממשלה תמיד עומדת האפשרות לשוב ולהכריז ב-24 השעות הקרובות על הסמכת השב"כ, ואני מתחייב כי בהחלטה זו כבר לא אדון ואשאיר אותה להחלטת הוועדה שתקום בכנסת הבאה".

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, העלה את בקשת הממשלה להצבעה, וזו כאמור, לא אושרה. בעד בקשת הממשלה הצביעו חה"כ דיכטר, ואטורי ובוסו. נגד בקשת הממשלה הצביעו יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, וכן חה"כ ברביאי, וונש ויעלון.

ח"כ דיכטר הגישה בקשה לדיון מחדש (רביזיה) על ההחלטה. בטרם ההצבעה על הרביזיה, אמר ח"כ איתן גיזנבורג, כי הוא מבקש להציע פשרה שהוועדה תאשר את הכרזה, אך רק עד ליום ראשון הקרוב, ואם הוועדה תקבל את הרביזיה, יהיה אפשר לדון בפשרה זו. הוועדה הצביעה על הרביזיה, בה תמכו חה"כ גינזבורג, דיכטר, ואטורי ובוסו. נגד הרביזיה הצביעו חה"כ יעלון, וונש, ברביבאי, ויו"ר הוועדה, ח"כ האוזר.

תוצאת התיקו פירושה אי קבלת הרביזיה, ומשמעותה שהחלטת הוועדה המקורית בעינה עומדת וכי על פי החוק, הכרזת הממשלה להסמכת השב"כ תפקע תוך 24 שעות. כמו כן, על פי החוק, הממשלה עדיין רשאית להתכנס ולהכריז מחדש על הסמכת השב"כ לסייע אם סברה שהתנאים הקיימים בחוק להסמכה זו מתקיימים.

את זמן ההמתנה המחויב בין ההחלטה המקורית לבין הדיון ברביזיה ניצל יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, לנאום סיכום של תפקידו כיו"ר הוועדה. במסגרת הדברים אמר ח"כ האוזר כי "הוועדה קיימה קרוב ל-150 ישיבות מאז מונה לעמוד בראשה לפני תשעה חודשים, וכי לוועדה יש תפקיד מהותי באתגור הדרג הביטחוני והמדיני".

ח"כ האוזר הדגיש כי "ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני כמעט שלא מתקיימות, ודאי לא בכמות המתחייבת אל מול המציאות בה נמצאת ישראל, וועדת החוץ והביטחון היא, בהרבה נושאים אשר אינם גלויים לציבור, הגוף היחיד למעשה שמאתגר את קבלת ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני".

עוד אמר ח"כ האוזר כי "אין למדינת ישראל תקציב ביטחון מעודכן משנת 2018 – דבר לו השלכות חמורות במציאות הנוכחית. אני מאוד מקווה, שאנחנו בשנה הזאת ובימים האלו, לא כותבים את פרקי המבוא של ועדת החקירה הבאה", אמר ח"כ האוזר, והוסיף כי "למרות המציאות הכלכלית, על הממשלה הבאה לבחון את הדברים באומץ ולשקול ברצינות את הגדלתו של תקציב הביטחון אל מול האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
היכולת החשובה בחיים היא היכולת להשתנות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים