12:48 – ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מברך את יצחק הרצוג על בחירתו לנשיא המדינה ואני מאחל לו הצלחה רבה בשם כל אזרחי ישראל. אני מודה למרים פרץ על ההתמודדות המכובדת ואני משוכנע שהיא תמשיך לתרום לחברה בישראל כפי שעשתה כל חייה"
12:45 – יצחק הרצוג נבחר לנשיא ה11 לאחר שזכה ל 87 קולות, המועמדת מים פרץ זכתה ל-26 קולות
12:23 – בתום ההצבעה במליאה, אליסף פרץ, בנה של המועמדת מרים פרץ, אומר ל'גל"צ': "היא כבר ניצחה, והניצחון שלה הוא ניצחון העם, לא משנה אם היא תקבל את התואר או לא. יש כאלה שכבר אומרים שהיא הנשיאה הבלתי רשמית"
12:21 – עוד מהמועמדת מרים פרץ: "באתי לעשות טוב. יש משימה גדולה היום לנשיא המדינה, על הטילים מעזה ישראל יכולה להתגבר, אבל היא לא יכולה להתגבר על השנאה הפנימית"
12:20 – המועמדת לנשיאות מרים פרץ: "אני מתמודדת מול אדם יקר וראוי, זו זכות גדולה. יש לנו מדינה מדהימה, אסור שנכסה אותה בערפל"
12:11 – הקלפי עושה את דרכה לשכת יושב ראש הכנסת, לספירת הקולות
12:09 – 119 ח"כים הצביעו. מנסור עבאס נעדר ולא הצביע
12:08 – תמה ההצבעה, מליאת הכנסת יוצאת להפסקה על מנת לאפשר לחברי ועדת הקלפי לספור את הקולות
11:44 – לראשונה: סגה"ש ח"כ מאיר פרוש חורג ממנהגו וקיבל הוראה מרבותיו להצביע בבחירות לנשיאות המדינה, בעבר נמנע בהוראת גדו"י מלהשתתף בהליך.
11:28 – גנץ הצביע בבחירות לנשיאות
11:27 – כחול לבן: שר הביטחון ויו״ר כחול לבן בני גנץ העניק חופש הצבעה לבחירות הנשיאות.
11:19 – ח"כ נפתלי בנט הצביע כעת בבחירות לנשיאות המדינה
11:08 – ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בבחירות לנשיאות המדינה
11:07 – לאחר התייעצות עם מועצת חכמי התורה והחלטת הנשיא, הודיע השר אריה דרעי לחברי הכנסת של ש"ס כי יתאפשר חופש הצבעה בבחירות לנשיאות המדינה
11:06 – לפני ההצבעה לנשיאות המדינה: המתמודדים פרץ והרצוג נצפו משוחחים בחמימות כשהם מאחלים בהצלחה זה לזה
11:00 – ישיבת בחירת נשיא המדינה התחילה. יו״ר הכנסת יריב לוין נכנס
10:44 – כ-30 ראשי סניפים מהליכוד ומעל 600 חברי מרכז חתמו על עצומה הקוראת לראש הממשלה וחברי הכנסת לתמוך במועמדותה של מרים פרץ לנשיאות.
10:00 – המועמדת מרים פרץ והמועד יצחק הרצוג הגיעו למשכן הכנסת ולוו לאולמות שהוקצו להם, לקראת ההצבעה שתתקיים בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת בשעה 11:00.
8:53 – יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' הודיע שהציונות הדתית תתמוך היום במרים פרץ לנשיאות המדינה. "סיפורה של מרים הוא סיפורה של מדינת ישראל ושל עם ישראל בתהליכי התחיה שזכינו להם בדורותינו – דורות של משברים וצמיחה, מתוך אמונה, נשיאת שם שמים, חיבור ואהבת אמת לעם, לתורה ולארץ. עם ישראל ומוסד הנשיאות יתברכו בה בעזרת השם".
הקרב על תפקיד נשיא המדינה ה-11 של מדינת ישראל יגיע היום (רביעי) לקו הסיום כאשר 120 חברי הכנסת יכריעו ויבחרו בין מרים פרץ ליצחק (בוז'י) הרצוג. לפני כשבועיים יצא לדרך המרוץ לנשיאות כאשר הרצוג ופרץ הכריזו על מועמדותם לתפקיד.
שני מועמדים הגיעו לבסוף לקו הסיום – יו"ר הסוכנות היהודית, השר וחבר הכנסת לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג, בנו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, ומולו מרים פרץ, כלת פרס ישראל ששכלה את שני בניה והפכה לדמות אהודה ומעוררת השראה בקרב כלל האוכלוסייה.
הרצוג ופרץ, שני המועמדים במרוץ לנשיאות, פגשו בשבועיים האחרונים את חברי הכנסת, וניסו לשכנע אותם לתמוך במועמדותם. מרבית המפלגות בכנסת העניקו חופש הצבעה לחבריהן, ואף שאין לכך משמעות היות וההצבעה היא חשאית, הרצוג עשוי ליהנות מכך יותר לאור תמיכה שיש לו גם בסיעות הימין. מרות היתרון הפוליטי של הרצוג, בכנסת רואים במרוץ בין השניים "קרב צמוד" שעוד אולי יספק הפתעות.
על פי סקר של מכון פאנלס פוליטיקס, שפורסם אתמול בערוץ הכנסת, 43% מהציבור היו רוצים לראות את פרץ בתפקיד הנשיאה, לעומת 27% שהיו מעדיפים את יצחק הרצוג כנשיא. לצד זאת, 30% השיבו כי אינם יודעים מי הוא הראוי ביותר לתפקיד.
בראיונות אתמול ל'חדשות 12' נשאלו 2 המועמדים על האפשרות של חנינה לנתניהו. "לא נדבר על המאפיינים ועל שום דבר עד אחרי הבחירות", השיב הרצוג. לעומתו, מרים פרץ לא חוששת מלדבר על הנושא ואומרת בצורה ברורה שסוגיית החנינה לנתניהו לא עלתה לדיון. "שום מילה על חנינה, שום דבר שקשור, שום דבר". לדבריה, אף אחד מחברי הכנסת, גם לא של הליכוד, לא שוחח איתה בנושא: "אותי אף אחד לא שאל".
כששאלנו אותה אם היא יודעת מה תעשה אם וכאשר תעמוד בפניה הדילמה האם להעניק חנינה לנתניהו, היא השיב: "צדק צדק תרדוף, משפט ללא משוא פנים, אתה מבין? בערכים אני לא מתבלבלת. שיקול דעת, התייעצות עם האנשים אבל עם קווים מאוד מאוד ברורים של חוק, של משפט, של צדק". לדבריה, מדובר בנושא שעוד רחוק מלדבר עליו: "אני לא יודעת מה יהיה – עד שנגיע לרגע האמת. לא נולד הבן – כבר אתה רוצה לעשות לו ברית מילה? חכה".
הבחירות לתפקיד נשיא המדינה ה-11 ייערכו בישיבה מיוחדת במליאת הכנסת בשעות הבוקר. שני המועמדים לנשיאות, יצחק הרצוג ומרים פרץ, יגיעו למשכן בשעות הבוקר. הם יוזמנו לשהות יחד עם קרוביהם והצוותים המלווים אותם באולמות "נגב" ו"ירושלים" באגף החדש בכנסת, שהוכנו מבעוד מועד לכבוד המועמדים.
בשעה 11:00 תיפתח הישיבה המיוחדת במליאת הכנסת. יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, יפרט את נוהל ההצבעה החשאית ויכריז על תחילת ההצבעה. שני המועמדים יוכלו לצפות במהלך ההצבעה מהיציע המיוחד במליאה.
מזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורוביץ, תקרא בשמות חברות וחברי הכנסת לפי סדר שמות המשפחה, ואלה יקומו בזו אחר זה וייגשו אל מאחורי הפרגוד. שם ישימו במעטפה פתק עם השם המועדף עליהם, או פתק לבן, וישלשלו אותו לתוך תיבת הקלפי.
בתום ההצבעה יכריז יו"ר הכנסת על הפסקה בישיבת המליאה לצורך ספירת הקולות. תיבת הקלפי תילקח על ידי סדרני הכנסת לחדר נפרד והקולות ייספרו על ידי חברי ועדת הקלפי, חברי הכנסת דוד ביטן (יו"ר), יוסף טייב, אמילי מואטי ויואל רזבוזוב.
בתום הספירה יחדש יו"ר הכנסת את ישיבת המליאה ויכריז על התוצאות. במידה ולא יושג רוב של 61 קולות למועמד/ת, יתקיים סיבוב הצבעה נוסף. לאחר ההצבעה השנייה, אם יושג רוב קולות (גם אם אינו 61 או יותר), יוכרז על מנצח/ת.
עם היוודע התוצאות הסופיות ייצא יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, יחד עם סגניו ועם מזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורוביץ, מנכ"ל הכנסת, סמי בקלש וקצין הכנסת, יוסף גריף, לאולם בו שוהה המנצח/ת, שם יודיע רשמית לנשיא/ה הנבחר/ת על תוצאות ההצבעה ויברך אותו/אותה.
יובהר כי השבעת הנשיא/ה הנבחר/ת תתקיים במועד אחר. כהונתו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין נמשכת עד כ"ט תמוז תשפ"א, 9 ביולי 2021.
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, אמר ב'ישראל היום' כי "דווקא בימים אלה של מחלוקות, אני עושה מאמצים גדולים להבטיח שהליך הבחירות לנשיאות יתקיים באווירה טובה ובאופן שהנשיא שייבחר יזכה לברכה מכל חלקי הבית".
הרצוג שיגר הבוקר מכתב לכל חברי הכנסת בו כתב כי "הבוקר בשעה 11:00 תתכנס מליאת הכנסת לישיבה מיוחדת לבחירת נשיא מדינת ישראל האחד עשר, פניה וקולה של האומה ושל אזרחיה כולם, אל תוכנו פנימה ומול משפחת העמים. מועמדותי תובא בפניכן ובפניכם ואני פונה אליכם כדי לבקש את תמיכתכן ותמיכתכם בי".
"הגעתי אל הרגע הזה לאחר חיים שלמים של הכנה. בתרמילי אני נושא את הניסיון מקצועי שצברתי כנבחר ציבור, כחבר כנסת וכשר, כמועמד לראשות ממשלת ישראל, כראש האופוזיציה וכיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל. לצד הניסיון, ניצבת אמונתי בכוחם של חיבורים וביכולת לבנות גשרים של הסכמות מתוך מציאת המשותף והמאחד. למדתי את החברה הישראלית לאורכה ולרוחבה בתפקידים השונים שמילאתי, כיחידים, כקבוצות וכרקמה בלתי ניתנת להתרה. לאורך הדרך זכיתי לצבור שותפים וידידים רבים בקרב מנהיגי העולם ומעצבי דעת הקהל בזירה הדיפלומטית והבין-לאומית. קשרתי חברויות אמיצות עם אחינו ואחיותינו בקהילות היהודיות בתפוצות, ויחד עם אנשי הסוכנות היהודית היקרים, סייענו בשלוש השנים האחרונות לעלייתם של כ-80 אלף מהם ארצה".
"חברותיי וחבריי, אני מגיע אל הרגע הזה כספר פתוח. היכולות והיושרה הציבורית שלי עמדו למבחן יום-יום, שעה-שעה, משך למעלה משני עשורים בהם מילאתי את משימת חיי: לשרת את העם והארץ שלנו באהבה, במסירות ובמקצועיות".
"אני מאמין שהנשיא הבא של מדינת ישראל יידרש לחבר מחדש את הקרע בינינו; לסמן יעד ולהתוות דרך אל מעבר למחר; לתכנן ולבנות את הפרק הבא בסיפור של כולנו: החזון למדינת ישראל בשנת ה-100 לעצמאותה; לשמר ולטפח את הגשר המחבר בינינו, היושבים בציון, לבין העם היהודי בתפוצות; לבצר את מעמדה הבין-לאומי של ישראל; להגן על שמה הטוב במשפחת העמים ולהיאבק בשנאת ישראל ובשונאיה; לשמור על החיים המשותפים של כולנו כאן ועל עמודי התווך של הדמוקרטיה שלנו ולהבטיח שכל אזרחית ואזרח במדינה – מכל דת, מגדר, לאום או גיל, יחושו ויהיו שייכים ושווים. המציאות אמנם מורכבת, ויתכן שלא נצליח לחבר את כל הקרעים, אבל אנחנו יכולים וחייבים להקטין את המתחים, להנמיך את החומות ולקרב את המרחקים בינינו, באהבה, אחווה, שלום ורעות בתוכנו".
"ההיכרות המעמיקה שלי עם המערכות הציבוריות והשלטוניות וההבנה במה כרוך מילוי תפקיד הנשיא, פניה של ישראל, לא עשו את ההחלטה קלה בעיני. נהפוך הוא. דווקא אלה הן שהביאו אותי לשקול את ההחלטה להתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל האחד-עשר בחרדת קודש ובכובד ראש".
"תהא זו זכות גדולה עבורי לשרת את הציבור הישראלי כולו כנשיא הבא של מדינת ישראל ולהמשיך ולפעול למען המדינה היקרה שלנו. אודה מאוד על אמונך בי ותמיכתך במועמדותי", כתב לכל ח"כ וח"כ.
