בניו יורק כבר אין הדבקה מזה שלושה חודשים, בעיקר בריכוזים החרדיים. אבל גם במדינה בכללותה קצב ההידבקות נמצא במגמת ירידה. רק בתחילת השבוע דווח על כ-50,000 בדיקות שנעשו ביממה אחת, בעיקר בבתי חולים, בתי אבות ומוקדי סיכון אחרים, כאשר מתוכם אובחנו 500 בלבד כחיוביים, המהווים אחוז אחד בלבד מכלל הנבדקים.
על פי נתוני הרשויות, הנתונים מבטאים מגמת ירידה עקבית ומתמשכת, כאשר מספר הנדבקים מאובחן במסגרת הטעות הסטטיסטית. מה שאומר כי הסכנה בארצות הברית חלפה.
הסטטיסטיקה הזו לא משתנה בכל הנוגע לתלמידי הישיבות המתגוררים בחו"ל. אלו כבר גילו וחוו את תסמיני הנגיף בתקופת חג הפסח, אז הייתה היהדות החרדית בארצות הברית כמרקחה לנוכח המגיפה שהשתוללה אז בראש חוצות, כשהיא מותירה אחריה שובל ארוך של משפחות שכולות שבורות ומיוסרות.
אילולא גילויי השנאה והאנטישמיות שנשמעו השבוע על ידי גורמים פוליטיים שהתריעו מפני הגעתם ארצה של תלמידי ישיבות, המתגוררים בין היתר בניו יורק, סביר להניח כי הנתונים כלל לא היו זוכים לכותרות בישראל. אלא שהעובדה כי לפי כל הפרמטרים ניו יורק אמורה להיות 'ירוקה' אל מול מדינת ישראל 'האדומה', עם כ-2,000 נדבקים חדשים ליממה ועם מספר חולים קשים גבוה, הפכה את הנתונים לרלוונטיים מתמיד. בניו יורק אגב, לא מאושפז כעת אפילו חולה קורונה אחד במצב קשה.
ההסתה כלפי החרדים הופכת לתמוהה עוד יותר, לאור הנחיות הבידוד המחמירות גם למי שזה עתה חזר מחו"ל עם תשובה שלילית באמתחתו.
כזכור, במרוצת השבוע הוצג והואשם שר הבריאות לשעבר ושר השיכון ח"כ יעקב ליצמן כמי שייבא את נגיף הקורונה לישראל מארה"ב. ובכן, למי שהספיק לשכוח, נזכיר כי גם עם פרוץ הקורונה, מדינת ישראל מעולם לא סגרה את שעריה. מטבע הדברים בניו יורק שוהים ישראלים רבים כשהיא מוגדרת כמדינה בה שוהים הכי הרבה ישראלים בכל רגע נתון.
אחרי פורים שבו המון ישראלים ארצה, לאו דווקא חרדים, כאשר לגבי חלקם התברר לאחר מעשה כי הם היו חולים בקורונה. אלא שבדומה לאלה שהגיעו מארה"ב, נחתו טיסות גם מדרום אמריקה, ארגנטינה, אוסטרליה, הודו וממדינות נוספות שישראל שיגרה אליהן 'טיסות חילוץ' להשבת אזרחיה ארצה כאמצעי הגנה מפני הנגיף.
חשוב להבהיר, כי אין מדובר באזרחי ארה"ב שהגיעו לארץ. שכן ישראל סגרה את שעריה לתושבי חוץ בלבד כשהיא מתירה את הכניסה אליה רק לבעלי תעודת זהות כחולה.
תלמידי הישיבות מזרימים למשק לפחות 400,000,000 $
הגעתם של תלמידי הישיבות ארצה משפיעה גם משמעותית על הכלכלה הישראלית, שהספיקה במחצית השנה החולפת להידרדר לתהום. שכן כל תלמיד ישיבה תושב חו"ל שמגיע ללמוד בישראל משלם בין 15,000 ל-20,000 דולר שכר לימוד. מדובר בכסף שמוצא את דרכו לתשלומי שכר למוסדות, תשלום עבור שכירות, רכישת מצרכי מזון וכן הלאה.
בנוסף, מביא עמו כל בחור אלפי דולרים כדמי כיס, הממומשים ביו היתר בחנויות המזון הרבים הפזורים לאורכה ולרוחבה של ירושלים. הכל כסף זר ונקי שמוזרם לכלכלה הישראלית.
נוסף על כך מרוויחה המדינה מתלמידי הישיבות מחו"ל בעקיפין, כאשר הם טסים בחברות ישראליות, בדגש ל'אל על'. כמו גם כאשר הוריהם מבקרים בארץ פעם-פעמיים בשנה ועל הדרך תורמים לעמותות, לצה"ל ועוד. בנוסף, יש מהם שמשקיעים בארץ, בדגש להשקעות נדל"ן בירושלים ובערי המרכז.
הגעתם ארצה של תלמידי הישיבות הקדושות משרתת גם את האינטרס הציוני המובהק, שכן חלק ניכר מהתלמידים נשארים לגור בישראל. אם כן, בשעה שמבקרים את תלמידי הישיבות מחו"ל המגיעים ארצה, יש מקום להשוותם עם העלייה והציונות של ארגונים ציוניים אחרים כמו 'תגלית'.
יצוין, כי עד כה אושרו על ידי משרדי הבריאות והפנים לכ-30 ישיבות לקלוט תלמידים ב'זמן אלול', ובהם ישיבת מיר, ישיבת הכותל, אש התורה, ארץ הצבי, אור שמח, בית מאיר ועוד.
"בדיקות שנערכו בניו יורק העלו כי ליותר מ-90% מהאוכלוסיה יש נוגדנים בתאים", מסביר ל'בחזית' הרב נחמיה מילנוביץ, ראש ועד איגוד ישיבות בני חו"ל בישראל. "ניתן לומר שבעיר הגדולה כבר אין כמעט תחלואה. אך עם כל זה כל תלמיד שיגיע ארצה ממדינת ניו יורק יישלח הישר לבידוד".
כזכור, לפני כחודשיים החליט שר הפנים אריה דרעי לבטל באופן חד צדדי את המתווה לחזרת תלמידי חו"ל, על אף שהמתווה המדובר עבר את אישורי המל"ל ומשרד הבריאות. בהמשך הסביר שר הפנים כי בניגוד לסטודנטים, הבקרה אחר תלמידי הישיבות מורכבת יותר. "כאן החלטנו להקים מערך ארגוני שירכז את כלל הישיבות בארץ אשר קולטים תלמידים המתגוררים בחו"ל. בתוך זמן קצר מרגע הקמת האיגוד נרשמו כ-150 ישיבות המחויבים לקו המנחה שלנו בכל הקשור למחויבות להנחיות משרד הבריאות והגורמים הרפואיים", אומר ל'בחזית' הרב מילנוביץ.
על פי ועד איגוד ישיבות בני חו"ל בישראל, סכום הכסף הזר שמוזרם לכלכלה הישראלית בשל הגעתם של תלמידי הישיבות וסטודנטים מחו"ל, עומד על לא פחות מ-400,000,000 $ (ארבע מאות מיליון דולר) בשנה.
לסכום זה הגיע הוועד לפי חישוב הכולל את שכר הלימוד, דמי הכיס, ביקורי ההורים ושכר הלימוד למורי התלמידים.
לפי בדיקת הועד, עלות שכר הלימוד עבור תלמיד ישיבה המתגורר בחו"ל ולומד בארץ עומד על כ-15,000 דולר לשנה. אם מדובר בבנות סמינרים הרי שהסכום אף גבוה יותר ועשוי להגיע לכדי 25,000 דולר ואף מעבר לכך.
בועד טוענים עוד, כי "בניגוד למספרים המנופחים בתקשורת, נניח שמספרם של תלמידי ישיבות ובנות הסמינרים מחו"ל המגיעים ארצה מדי שנה עומד על כ-8,000", נכפיל זאת ב-20,000 והגענו להזרמה של לפחות 160,000,000 $ (מאה שישים מיליון דולר) לכלכלה הישראלית.
בשקלול מספר דומה של סטונדטים ותלמידי ישיבות מחו"ל גם בקרב הציבור הדתי לאומי, מכפיל את עצמו הסכום לכדי הזרמה כוללת של 360,000,000 $ לכלכלה הישראלית.
לחישוב הזה מוסיפים בועד את ה'נספחים' מהצד, כמו האוכל והמזון שהציבור הנ"ל רוכש בשוטף. את ההורים שבאים ארצה פעם או פעמיים בשנה לבקר, שלא לדבר על אלה שנשארים בארץ ומקימים פה את העתיד שלהם, והנה לנו חצי ירושלים תושבי חו"ל.
מנתונים שהציג הועד בפני 'בחזית' עולה, כי מדובר באוכלוסייה שכיום מונה רק בירושלים לבדה כ-22,000 תושבים. נתון מעניין נוסף שחשוב לזכור, הוא שישנם כ-4,000 מורים ומורות שמתפרנסים רק מהמוסדות לתלמידי חוץ. סגירתן של מוסדות החינוך לתלמידי חו"ל עשוי להביא להגירה שלילית מישראל לארצות מוצאם, כמו גם לירידה במספר המשרות במשק.
