המחסור העולמי בשבבים אלקטרוניים נמשך ולא צפוי להסתיים לפני 2022. כאשר המחסור מגביל את הייצור בכל מפעל למוצרי חשמל פשוטים ועד כלי רכב.
כזכור, המחסור העולמי בשבבים לתעשיית הרכב החל בשנה שעברה, כשיצרניות הרכב הפחיתו את הביקוש, בתוך חוסר הוודאות שיצרו הסגרים בגל הראשון של מגפת הקורונה.
מכירות הרכב התאוששו לפני שהיצרניות הצליחו להשיג חוזי ייצור חדשים לשבבים, אבל פסי הייצור הקיימים כבר היו תפוסים עקב הביקוש הרב לציוד תקשורת, כמו טלפונים חכמים, מחשבים וטאבלטים, שמכירותיהם עלו במהירות באופן מפתיע. בנוסף, מלחמות הסחר בין סין לארצות הברית תרמו את שלהן, כשחברות סיניות הגדילו את המלאים מחשש לסנקציות נוספות.
כזכור, הונדה וג'נרל מוטורס (GM) הודיעו כבר לפני כמה חודשים על הארכת התקופה של פעילות ייצור מצומצמת. כמו כן, גם בפורד הודיעו כי בעקבות המחסור החברה מבטלת משמרות בשני מפעלים והעריכה כי תספוג ירידה של עד 2.5 מיליארד דולר ברווחיה ב־2021 כתוצאה מהמחסור.
גם בניסאן השביתו את הייצור במפעליהם במקסיקו. אך לעומת אלו שסגרו היו יצרניות רכב שנערכו מבעוד מועד וקוצרות עתה את הפירות. טויוטה הודיעה לפני 3 חודשים כי היא לא צפויה לצמצם את קצב הייצור שלה, זאת משום שאגרה אספקת שבבים לארבעה חודשים כדי להתמודד עם המחסור העולמי.
ברקע המשבר, יצרניות רכב וציוד רפואי בארה"ב פנו לממשל ביידן בבקשה כי יסבסד את הקמתם של מפעלים חדשים לייצור שבבים. "הבעיה היא שאפילו אם חסר לך שבב ששווה 10 סנט, אתה לא יכול למכור את המכונית שלך ששווה 30 אלף דולר", שיקף האנליסט גאוראב גופטה, מחברת הייעוץ גרטנר, שצוטט ב־CNBC.
הפגיעה הקשה בשרשראות האספקה לא נולדה במגפת הקורונה, אלא עוד קודם לכן, בעקבות מדיניות הפרוטקציוניזם של ממשל טראמפ שהביאה להידוק הרגולציה על ענקיות טכנולוגיה סיניות, ובראשן וואווי ו־ZTE. כתוצאה, החברות הללו החלו לאגור את השבבים הנחוצים להן למכשירי סלולר דור 5 ושאר מוצרים. במקביל, נחסמה הגישה עבור חברות אמריקאיות לשבבים מתוצרת SMIC הסינית, זאת לאחר שהממשל הפדרלי הכניס אותה לרשימה השחורה.
גורם נוסף המשפיע על אספקת השבבים הוא השיבושים שנגרמו בתובלה הגלובלית בצל הקורונה, ובכלל זה מחסור במכולות להובלה ימית, וכתוצאה, ביקושים רבים להובלה אווירית. בה בעת, בגלל הירידה בהיקף הטיסות, קיימים גם פחות מטוסי נוסעים הזמינים לצורך זה. לפי נתונים רשמיים, הקיבולת של התובלה האווירית ברבעון הראשון של 2021 היתה נמוכה ב־25% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
בעקבות המחסור, חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing היא יצרנית השבבים הקבלנית הגדולה בעולם, עם לקוחות שכוללים את חברת אפל, וכבר הודיעה על תוכנית להשקיע 28 מיליארד דולר השנה בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים. ההשקעה הנוכחית מגיעה על רקע המחסור העולמי בשבבים.
בינואר מסרה TSMC שתתעדף ייצור שבבים לתעשיית הרכב, בניסיון להקל את המחסור. עקב הביקוש הגלובלי החזק, המחסור התפשט כאמור מאז למספר מגזרים נוספים, כולל מגזר מוצרי החשמל. TSMC חוזה צמיחה חזקה ומתמשכת, בין היתר הודות לטכנולוגיית ה-G5 והאצת יכולות המיחשוב הצפויות בשנים הקרובות.
אף שיש בעולם יצרניות שבבים רבות, ייצור העילית של השבבים החדשים והרווחיים ביותר מרוכז בשתי חברות ענק: סמסונג מקוריאה הדרומית ו-TSMC. 27% מההשקעה בעולם השבבים מיועד לתהליכי ייצור עילית, לסמטארפונים, מעבדי מחשב חזקים וכרטיסים גרפיים חדישים, וכן למחשבי כרייה יעודיים לחישובים ברשת ביטקוין.
ייצור שבבים הוא עסק מסוכן מבחינה כלכלית. ההשקעה בקווי ייצור עולה מיליארדי דולרים, אבל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה עלולה משפיעה באופן דרמטי על מחירי השבבים עצמם ועל רווחיות הייצור.
מעבדי שרתי מחשוב שנמכרו ב-1,000 דולרים בעת יצירתם לפני שמונה שנים, נמכרים כיום ב-20 דולרים ופחות באתרים כמו איביי. מכשירי אלקטרוניקה שעלו בעבר מאות שקלים ניתנים לרכישה כיום בפחות מ-20 שקלים כולל משלוח, בהזמנה מסין.
שוק השבבים עובר קומודיפיקציה מהירה, כלומר, שינוי מהיר ממוצר בעל ערך גבוה, ובעל מוסף ייחודי, למוצר פשוט שניתן לייצר לו שווי ערך באופן המוני ובזול.
זמן הקמה של מפעלים לייצור שבבים, עורך לכל הפחות שנתיים, בכפוף להשקעה של מיליארדי דולרים, לכן, לפי הערכות המחסור הנוכחי בכושר הייצור ימשיך להעיב על כל תעשייה הזקוקה לשבבים אלקטרוניים.
איכות הייצור
אם תהליך הקמת המפעל אכן עבד כראוי, על המפעל ליצור אופטימיזציה של תהליך הייצור. באופן שמזכיר קצת את עולם החקלאות, גם ייצור שבבים רווחי מבוסס על תפוקה גבוהה. כאשר חלק מהשבבים שיוצרו לא עוברים את מבחני השימוש והופכים לאשפה אלקטרונית. 'האשפה האלקטרונית' אינה נזרקת לפח האשפה, אלא משווקת למוצרי חשמל, בעלי יכולות מופחתות.
תהליך ייצור במפעל חדש ,מתחיל בדרך כלל בתפוקה של 60% בלבד של שבבים תקינים, והוא נדרש למקצה שיפורים תוך כדי תנועה לפני שמגבירים קצב לייצור מאסיבי.
שוק הקריפטו
אחד הצרכנים הבולטים בעולם השבבים לאחרונה היא תעשיית הקריפטו, המסחר הדיגיטלי על מטבעות קריפטוגרפיים. המטבעות אינם מופקדים בבנקים, אלא נשמרים בארנקים דיגטליים מוגנים בסיסמה אישית. במקום בנק מרכזי, יתרות המטבע של כלל הארנקים שמורה באמצעות תוכנה שרצה באופן מבוזר על מחשבים שונים ברחבי העולם.
לפי הפיננשייל טיימס, הביקוש לקריפטו מתדלק עלייה של 60% במחירי שבבי זכרון נדיף (RAM) בחודשים האחרונים. כרטיסי מסך משומשים לגיימרים נמכרים כיום במחירים גבוהים מהמחיר שלהם כחדשים לפני שנה ושנתיים.
בנסיון להגן על צרכניה מפני עושק השבבים בידי החברות העוסקות בקריפטו הודיעה חברת NVIDIA שתגן על האספקה לגיימרים באמצעות מנגנון מובנה שפוגע בכוח ה'בינה' של חלק מהכרטיסים שלה, אם הכרטיס יופעל לשימוש בשוק הקריפטו.
המתחרה AMD הודיעה שלא תנהג כך, ולמעשה גם לא מסוגלת לבצע מהלך כזה, משום שהתוכנה של NVIDIA סודית, וזו של AMD גלויה וקלה לשינוי.
החברות הגדולות עלולות להיפגע
מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, אמר לרויטרס במהלך אירוע השקה של החברה בתחילת החודש כי המצב כנראה לא צפוי להשתנות כל כך מהר, "אף שהתעשייה ביצעה מהלכים כדי לפתור את הבעיה בטווח הקצר, עלולות לעבור עוד שנתיים לפני שנתגבר על המחסור".
המצב עד כדי כך מדאיג שאפילו יצרניות מחשבים כגון HP או Dell כבר הזהירו לפני 3 שבועות שהמספרים המצוינים בדו"חותיהן האחרונים כנראה לא יחזרו על עצמם ברבעונים הקרובים ועלולים להיות גרועים. אפילו ענקית הטכנולוגיה אפל כנראה תסבול מהבעיה, ועל פי דיווחים היא תיאלץ לעכב את ייצור דגמי המקבוק פרו החדשים אף שלפי שעה תאריך ההשקה לא שונה רשמית.
כזכור, אינטל כבר הודיעה מוקדם יותר השנה שהיא מתכננת להשקיע כ-20 מיליארד דולר בהקמה של כמה מפעלי שבבים בשנים הקרובות, לפחות 2 במדינת אריזונה בארה"ב. בין היתר, בחברה מתכננים אפשרות להפוך לקבלן ייצור עבור חברות חיצוניות כגון ARM או אפל שנחשבות ליריבות עסקיות כיום. בכל מקרה, בטוח שמחירי השבבים צפויים לעלות.
