ועדת החוקה התכנסה היום (שלישי) דיון מיוחד בעקבות פניות מח"כ יואב קיש ונוספים מהאופוזיציה שטענו להבדלי אכיפה בהפגנות מול בית רה"מ וכן בעקבות פניות מההסתדרות ומוועד עובדי פלאפון שהוגבלו בהפגנות מול בתיהם של בעלי שליטה בתאגידים, במסגרת מאבק עובדים או סכסוך עבודה לגיטימי שהוכרז כדין.
"מטרות הדיון הן להבהיר את מדיניות משרד המשפטים והמשטרה עבור הציבור הרחב ולבחון אם נדרשים תהליכי עבודה פנים ממשלתיים ופרלמנטריים כדי להתמודד עם מגמות ושינויים בפסיקה. נקודת המוצא של הדיון היא שזכות ההפגנה והמחאה שהן תולדות של הזכות לחופש ביטוי וחופש ההתאגדות, היא מאבני הראשה של החיים הדמוקרטיים. כל הגבלה צריכה להיעשות אחרי שיקול דעת מאוד קפדני ושקילת כל החלופות ובעיקר בהתאם למדיניות ברורה ושקופה שלא נקבעת בהתאם למפקד מרחב".
חלקו הראשון של הדיון עסק בהפגנות מול בתיהם הפרטיים של נבחרי ציבור ובפרט בהפגנות שהתחרשו מול ביתו של ראש הממשלה ברעננה ובהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה לשעבר בקיסריה.
עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים: "הזכות להפגין היא זכות יסוד הנגזרת מחופש הביטוי. זה נכון מול כל הפגנה או מחאה ונכון ביתר שאת מול השלטון, נבחרי ציבור. הפגיעה בה צריכה לעבור את המסננות החוקתיות, רק במקרים בהם יש חשש ברמת הסתברות של קרובה לוודאי לפגיעה באינטרס ציבורי כמו ביטחון הציבור או הסדר הציבורי, והפגיעה צריכה להיות משמעותית ורק אז ניתן להגביל את חופש ההפגנה".
"לכן צריכות להיבחן חלופות שפגיעתן בזכות להפגין פחותה. הפסיקה קבעה שלמשטרה יש סמכות לקבוע הגבלות כמו זמן או מקום אך גם כאן יש לשקול את הפגיעה בזכות האחרת". עוד אמר כי "הנחיית היועץ לגבי הזכות להפגין עוברת עדכון כך שתשקף בצורה מעודכנת יותר את פסקי הדין האחרונים. היא עוסקת בהפגנה מול נבחרי ציבור, עובדי ציבור בכירים אל מול לא בכירים וקטגוריה נוספת ובעקבות הדיון כאן ופניה מהבט"פ נבחן את הסוגיה של הדיון הנוכחי".
בתגובה לכך אמר היו"ר כי "נכון לרגע זה יש הנחיות יועמ"ש העוברות בחינה בעקבות הפסיקות האחרונות של בימ"ש עליון ונכון לרגע זה לא קיימת כל הנחיה או מדיניות של משרד המשפטים או היועמ"ש ביחס לצמצום זכות ההפגנה כשמדובר בהפגנות מול בתים פרטיים עם אינטרס משקי או ציבורי." עו"ד זנדברג השיב כי לא מצא התייחסות לסוגיה המסוימת הזו.
ח"כ איתמר בן גביר: "הנושא הזה בנפשי, ואני מוטרד מהדברים של עו"ד זנדברג. אני זוכר עצמי כנער כשהמשטרה לא מאפשרת לי להפגין מול ביתה של דורנר ואני עותר לבג"ץ ואומרים שאיך ייתכן שלא נותנים להפגין מול בתים של אנשים. הפסיקה השתנתה. יש פס"ד אלדד יניב בנוגע להפגנות בפתח תקווה מול ביתו של מנדלבליט. אני מתפלא כי יש פס"ד שאמר מפורשות שאפשר להפגין ולמרות זאת מחזירים אותנו להנחיות היועמ"ש שאולי מנסים לעדכנן עכשיו, דבר שהיה צריך לקרות מזמן. אפשר וצריך לתת להפגין. זו הפסיקה וזה ההיגיון ולא ייתכן שכל פעם משטרת ישראל או הפרקליטות ימציאו משהו אחר".
ח"כ יואב קיש: "חופש ביטוי צריך להיות גורף לכולם. מה שלי מפריע הוא ביצוע איפה ואיפה כ"כ ברור ובוטה. אני לא יודע אם זה דרג מקומי או יועמ"ש וזה הרבה יותר גרוע מנקיטת עמדה לכאן או לכאן. לא יכול להיות שברעננה מרחיקים את המפגינים מאות מטרים ומונעים מהם למעשה את זכות ההפגנה ובקיסריה אפשרו להפגין מרחק מטרים בודדים".
ח"כ שמחה רוטמן: "הייתי רוצה לראות הבחנה בין נבחרי לעובדי ציבור בשנייה שעובדי ציבור לא יקבלו החלטות כנבחרי ציבור. ככל שעובד הציבור מתעסק בהחלטות מדיניות בעצמו, קובע או מתווה מדיניות, מי קובע את מדיניות האכיפה? אני לא יכול להפגין מול הבית של מנדלבליט שקובע את המדיניות. אומרים הלו הלו הוא רק עובד ציבור. שלא יקבעו מדיניות ואז לא אפגין מול ביתם. יש פער בין הפגנה לבין שיבוש. הבעת מחאה היא דבר אחד ושיבוש חיי האזרחים זה כבר משהו אחר. לצערי כל גופי האכיפה כולל בימ"ש כשלו".
עו"ד מיכאל פרנקבורג, יועמ"ש אגף המבצעים במשטרה: "אנחנו מנהלים בפועל את אירועי חופש הביטוי וההפגנות במטרה לאפשר חופש ביטוי במסגרת האחריות הכללית שהוטלה עלינו לשמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור. אנחנו נוקטים במינימום התערבות ואין לנו אג'נדה. אנחנו שומרים על קריטריונים אחידים. בנוגע לסטטוס המשפטי של ביתו של רה"מ ברעננה אל מול המעון בבלפור הוגש בג"ץ והעמדה שלנו היא שמדובר בבית פרטי אל מול מעון רשמי וטרם ניתנה הכרעה. עקרונית אין הבדל במגבלות על זכות ההפגנה והמחאה בין המעון הפרטי ברעננה לקיסריה אבל הביטוי תמיד יהיה שונה בין בית לבית ולא מודדים עם סרגל. כל מעון פרטני מקבל הנחיות בהתאם לתוואי שלו".
ח"כ קיש: "זו תשובה לא רצינית, שתי השכונות בתים פרטיים באחד יש גישה של עד כעשרה מטר מהבית ובשני הורחקו מעבר למחסום. צר לי שזו תשובת המשטרה. בפועל יש איפה ואיפה ואתם צריכים להתאפס על עצמכם".
בסיום דברים אלו ביקש יו"ר הוועדה לקבל בכתב את פירוט המגבלות להפגנות מול הבית ברעננה.
ח"כ רם שפע: "גם ליד ביתי הפגינו בעקבות הסגר וזה מסמל את תעצומות הנפש של האזרחים קיבלנו 11,000 הודעות ווטסאפ בתוך דקות. האזרחים הבינו מה קורה כשהממשלה רוצה להגביל את הזכות הכ"כ יסודית הזו במדינה והצבעתי נגד. אנסה לייצר בקואליציה הזו עיגון לחקיקה איך מפגינים מול בתים פרטיים. זה לא אמור להיות בידי המשטרה להחליט כל פעם איך מפגינים מול בית פרטי. הגיע הזמן שניקח זאת על עצמנו".
בחלקו השני של הדיון דרש היו"ר לדעת מדוע בעלי שליטה בחברות זוכים להגדרה של אישי ציבור כך שנמנעת זכות ההפגנה מול ביתם:
עמיחי סטינגר, מנהל האגף להתאגדות בהסתדרות העובדים הכללית סיפר כי כארגון המגן על זכויות עובדים אנחנו עושים הרבה הפגנות ומחאות ותמיד על פי הוראות המשטרה והוראות הדין. מדובר על משמרת מחאה של פחות מ-50 איש שאינה דורשת רישיון או תיאום. בעל שליטה חדש החליט לעשות בחברה כבשלו ולפגוע בזכויות מוקנות של עובדים והם לא יכולים להפגין מול ביתו? מה הופך אותו לאיש ציבור? זהו חבל דק. אנחנו ארגון מסודר, עם שליטה בעובדים, מלח הארץ שבאים לזעוק זעקתם וזכותם להפגין מול אדם שקנה את החברה בה הם עובדים נשללת מהם".
דניאל וזאנה, מהנדס- פלאפון: דרשו מאיתנו להגיע להפגנה מתחת ל-15 אנשים כאשר לא קיים שום הסדר, אלא הנחייה של המשטרה שמרחיקה אותנו מרחק רב מהבית שלו למקום לא אפקטיבי. המשטרה מעמידה אותנו מול סביבה של בתים כאשר בית אחד הוא של סגנית ראשת עיריית רמת השרון אז העבירו אותנו לצומת אחר כי זה הפריע גם לה".
יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי אלפא: "הקמנו את ועד אלפא משום שדוד פורר שהוא טייקון, לא רכש בכספו את חברת בזק אלא דרך קרן השקעות. אין לנו אלטרנטיבות אחרות, הוא לא נמצא בחברה, במגדלים של בזק והוא לא נמצא בפתח תקווה בפלאפון. אנחנו רוצים להביע מחאה פשוטה. בהפגנות כל פעם מגיע קצין אחר לשטח וישנן הנחיות שונות. כל הפגנה שלנו מתוקשרת, מוסברת, מגיע הקב"ט של חברת פלאפון, מגיע הקב"ט של בזק בינלאומי מצטרף להפגנה ושומר על הסדר".
"לצערי עברנו המון הפגנות וכל זה בגלל שמגיע איזה טייקון שלא מוכן לדבר עם העובדים בכלל, מגדיר את עצמו בתוך שבוע "איש ציבור", לא יודע איך. דרך אגב, גם אני איש ציבור, יש לי ציבור עובדים, למה אני לא יכול להפגין? הוא מוגדר איש ציבור כי הוא תרם לאיזה עמותה. אני רוצה שהעובדים שלי יוכלו להביע את המחאה שלהם מול הבן אדם שמקבל את ההחלטה על החיים שלהם".
היו"ר: "יש פה זליגה שלא חושבים עליה ולא דנים בה. בית המשפט בפסיקות שלו מבחין בין בית פרטי למקום עבודה. יש פה בלבול, אי הבנה, ויתור על השלב של בדיקת החלופה האפקטיבית. התחושה בדיון היא שיש פה יד קלה על הטלת מגבלות על הפגנות מול בתים פרטיים שלא נאסרו ע"י בג"ץ ואף להיפך. בג"ץ הבהיר שמותר להפגין מול בתים פרטיים ויש למצוא את האיזונים שיצאו משליטה".
לנציגי המשטרה אמר: "בעובדה שאתם מזיזים הפגנה מביתו של בעל השליטה ליד בתים פרטיים אחרים אתם פוגעים לא רק בחופש ההפגנה אלא באזרחים פרטיים אחרים. את סוגיית רעננה קיסריה נברר אבל מה ששומעים כאן מתואר כמציאות קשה, משהו יותר גורף. אני המום מכך שהטלתם הגבלות על הפגנות מול משרדי החברה כי זה שומט את כל הבסיס של הטענה להגבלות על בית פרטי. אבקש מהסתדרות העובדים לעדכן אותנו באופן קבוע על כל סיטואציה בה מגבילים מגבלות לא מדתיות".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "לא סוד שדיני ההפגנות מוסדרים בפקודות מנדטוריות וההסדר בפקודת המשטרה מאוד ישן ולמעשה אף פעם לא נעשתה רביזיה מהותית. כמי שייצגה מאות עצורים בהפגנות בין אם בישראל או בשטחים המשטרה ניסתה במשך השנים להשתלט על דיני ההפגנה בניגוד לכתוב בחוק. עד שלא הלכנו לבג"ץ מני נפתלי 2, הטענה הייתה שאם יש 50 איש או יותר חייבים אישור משטרה. חופש הביטוי והמחאה הוא אולי הכלי היחידי שיש לאזרח להביע עמדתו. אני כופרת בכך שהיועמ"ש צריך לקבוע את גבולות חופש הביטוי והמחאה. הכנסת צריכה לעשות זאת".
עו"ד פרנקבורג, יועמ"ש אגף המבצעים במשטרה: אנחנו שותפים לרצון לאפשר למקסימום קהלים להפגין ולממש את זכותם לחופש ביטוי. פס"ד התנועה לאיכות השלטון שהוזכר יושם ע"י המשטרה ואין הגבלה של מספר אנשים. גם בנוגע להפגנות מול בתים פרטיים לא מונעים אך מנסים ליצור איזונים בין כלל האינטרסים. מדובר בכללי אצבע שהמשטרה מיישמת וגם הם מגיעים בכל מקרה לעיון ומשתפים את היועמ"ש המשטרתי המחוזי ואם נדרש גם את הארצי. היישום בפועל תלוי בבית עצמו אך לא זורקים אף אחד ומנסים לאזן. הכלל הבסיסי לגבי עובדי ציבור, בהתאם לפסיקת בג"ץ הוא שאין הפגנה מול הבית עצמו, מחאה שקטה להבדיל ממחאה רועשת מתאפשרת במרחק כמה מאות מטרים כ-400-300 מטרים בכפוף לתוואי הבית".
"כדי שהמשטרה תוכל ליישם את פסיקות בג"ץ שאומרות שלא נדרש רישיון אלך מאפשרות לקבוע תנאים, המשטרה עם הבט"פ קידמה תזכיר חוק שיסדיר את כל הסוגיה וזה כרגע במשרד המשפטים בעבודה. ראוי ונכון להסדיר את הסוגיות הללו בחקיקה כולל עובד/ נבחר ציבור או נושא בתפקיד ציבורי הנותן שירות לציבור המשטרה תשמח שזה יוסדר ותפעל בהתאם".
בנוגע להפגנות מול בעלי שליטה אמר כי לא הכיר את המקרה והוא מוכן לבדוק. "אנסה לעשות את החיבור בין המחוזות השונים ולעדכן בראיה מתכללת". עוד אמר: "אבדוק את הטענה ששמעתי פעם ראשונה לגבי חלופה אפקטיבית המשפיעה על ההגדרה המהותית של נושא תפקיד ציבורי או נותן שירות לציבור. אותם כללים יושמו ברעננה ובקיסריה".
היו"ר הגיב לדבריו: "אבקש תשובה על הגבלות שהוטלו על הפגנה מול ביתו של אותו בעל שליטה. המצאתם מונח משפטי של נותן שירות לציבור. אבקש לקבל זאת בכתב. אין פרשנות סבירה לפסיקה שאומרת קטגורית שאין לקיים הפגנות מול ביתו של אדם. אני מבין זאת כאמירה של בג"ץ שאין זכות קנויה לעשות זאת מול ביתו אך אם המשטרה תביא חלופות צודקות זה לא יהיה מול. איזו לוגיקה עומדת מאחורי הרעיון של הזזת הפגנה מול בעל שליטה למול ביתו של אזרח אחר שלא קשור בסכסוך. על מה זה מתבסס? זו לא פגיעה באינטרס שמור של אזרחים אחרים? זה לא זועק לשמים?"
עו"ד פרנקבורג השיב כי הוא "מסכים עם ההנחה הבסיסית שלא להעביר ממקום מגורים אחד למקום מגורים אחר. המטרה היא להעביר למקום שיחסית מאפשר את זה כמו כיכר או מקום מרכזי אחר".
היו"ר סיכם את הדיון: "מה אמרתם להורים שעמדו שבועות מול ביתם של הורי כרמל מעודה? יכולנו לחשוב שעמדת המשטרה היא שלא מפגינים מול בתים פרטיים. אם הייתם אומרים שמחריגים מכך עובדי ונבחרי ציבור שם יש הסבר ספציפי בשל פסיקות בג"ץ בסדר. אך מול אזרחים פרטיים אין איסור ועכשיו המצאתם דוקטרינה חדשה של בעל שליטה המצוי בסכסוך עבודה ומכוח זה, את מה שאתם לא עושים בבית פרטי אתם מפעילים מול בעל שליטה?"
"ייקבע דיון המשך בשבועות הקרובים ותציגו בו את הדברים ותאמרו אם בחנתם מחדש את המדיניות. משרד המשפטים לא יכול לשבת חודשים במגדל השן ולנסח הנחיות. אבקש מהמשטרה לשקול מחדש את המדיניות שהציגה ואת מה שקורה עם ועד עובדי אלפא. אין לכם פרטנר יותר טוב לתיאום והבנות מאשר ההסתדרות ועובדיה. העובדה שאין חקיקה מפורטת רק מגדילה את הזהירות הנדרשת באכיפה".
