הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול הגר״ד לאו מסר בתגובה להחלטה המקוממת של בג"ץ להכיר בגיורים רפורמיים: "מי שהתגיירו בגיור רפורמי ודומיו אינם יהודים, שום החלטת בג״צ כזו או אחרת לא תשנה את העובדה הזו. יש להצר על כך שבית המשפט בהחלטתו מאשר את הצפת מדינת ישראל בעולים אשר בינם לבין היהדות אין דבר. כל אחד מאזרחי ישראל צריך לשאול את עצמו בערב עצוב זה, במה מדינת ישראל היא מדינה יהודית כאשר כל נכרי יכול להיות אזרח מדינת ישראל".
הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבי יצחק יוסף אמר כי "החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל, בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים ׳גיור׳ אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל. יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב ויפה שעה אחת קודם".
עמותת 'יד לאחים' העוסקת במניעת התבוללות בישראל, בתגובה להחלטת בג"צ על הכרה בגיורים רפורמים וקונסברבטיביים גם באופן רטרואקטיבי: "החלטת בג"צ מאיימת על המאזן היהודי ופותחת פתח להתבוללות רחבה בישראל. שוב הוכח כי שופטי בג"צ מנותקים מהציבור הישראלי שבוחר פעם אחר פעם במסורת ישראל".
"ההכרה דה-פקטו כאן בארץ במי שאינם יהודים על פי המסורת וההלכה היהודית, תגרום לנפילתם של עוד רבים להתבוללות שמתרחשת מתחת לאף של כולנו כאן בישראל. ההכרה הזו תשפיע כמובן על חוק השבות, כך שרבים יוכלו לעלות לישראל גם אם הם אינם יהודים על פי ההלכה היהודית".
"נהוג לחשוב שהתבוללות זה בעיה שמתרחשת רק מעבר לים, אבל לא, בישראל התופעה הולכת ומתרחבת, וממשלת ישראל עוצמת עיניים. בניגוד למדיניות ה"פוליטיקלי קורקט", אנחנו לא מפחדים להתייצב ולומר בגאון – אין לאף אחד זכות לפגוע ביסודות קיומנו כעם ישראל, על מדינת ישראל לדאוג שרק מי שיהודי על פי ההלכה היהודית, הוא זה שיוכר כיהודי".
הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה ורבה הראשי של מוסקבה ומי שפועל רבות למען חופש דת ושחיטה כשרה מול הרשויות באירופה: "כיום ישראל, כחלק מהעולם המערבי והמודרני, היא מדינה אליה שואפים להגר מיליוני אזרחים ממדינות העולם השלישי. אישור תהליך הגיור לבתי דין רבנים שאינם רשמיים, בין אם אורתודוקסיים או לא, עשוי להוביל לכך שמליוני אנשים ממדינות שונות יגיעו לישראל כתיירים, יעברו תהליך גיור שאינו רשמי, ויחלישו את אופיה של המדינה היהודית היחידה בעולם".
הרב פנחס זלצמן, רבה של מולדובה ודיין בבתי דין בארץ ובחו"ל, אמר כי "מדובר בהחלטה שערורייתית וכואבת שתקרע את העם היהודי לשניים ותתחיל את העידן של ספרי היוחסין בעם ישראל. הממשלה חייבת להתערב לתקן את ההחלטה המעוותת שעלולה לקרוע משפחות שיפוצלו בין מתגיירים בגיור הלכתי למתגיירים בגיורי פיקציה רפורמים. לא יתכן שאחרי 70 שנה של מערכת יחסים עדינה ומורכבת בין העם היהודי כולו, המדינה והיהדות, בג"צ דורס את הכל ברגל גסה".
שר הדתות יעקב אביטן אמר בתגובה להחלטת בג״צ: "העם היהודי לא מכיר ברפורמים ולא בגיורהם המגוחכים. במשך אלפי שנים שמרו היהודים על יהדותם על פי ההלכה וזה מה ששמר עליהם לאורך כל הגלויות. אבסורד לגלות שדווקא במדינת היהודים קמים שופטים ובמחי החלטה אומללה אחת שומטים את הקרקע מתחת למדינה היהודית. אבל זה לא יעזור להם. ש״ס שמובילה את דגל המדינה היהודית תוביל בכנסת הבאה חוק שיבטל את ההחלטה ותשאיר את הסטטוס קוו על כנו".
כזכור, בית המשפט העליון קיבל היום בדעת רוב עתירות שהוגשו לפני 15 שנה וקבע כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית.
בבג"ץ ציינו כי "הכרעה זו מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות ואינה עוסקת בשאלה דתית. שמונת שופטי הרוב סברו כי לאחר למעלה מ-15 שנים שבהן בית המשפט המתין ללא הועיל להכרעת המחוקק בסוגיה זו, ונוכח העובדה שעל הכף מונחות הזכויות והמעמד של העותרים ושל אחרים כמותם, אין מנוס מהכרעה שיפוטית".
השופט נ' סולברג, בדעת יחיד, הסכים עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי "יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לנסות להימנע מטלאי על גבי טלאי, ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור, גיור ממלכתי כפי שהיה נהוג בעבר". לגישת השופט סולברג, "אם יחוקק חוק – יֵעַשֵׂה כדברו של המחוקק; אם לא – יֵעַשֵׂה כדברו של בית המשפט בפסק דין זה".
"בשנת 1970 תיקנה הכנסת את חוק השבות והוסיפה לו את סעיף 4ב הקובע כי "לעניין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". הכנסת בחרה שלא לאמץ את הצעת חלק מחבריה להוסיף למונח "שנתגייר" את המילים "לפי ההלכה" או "לפי הרבנות הראשית". מאז נדונו בבית המשפט העליון הליכים רבים שעסקו בפרשנות המונח "שנתגייר", ופעם אחר פעם קרא בית המשפט לכנסת לומר את דברה בנושא. ואולם מאז שנחקק התיקון בשנת 1970 ועד היום, בחרה הכנסת שלא לנקוט עמדה מפורשת בשאלה מה משמעותו של המושג "שנתגייר" בחוק השבות".
"אחד ההליכים שבו נדונה לאחרונה סוגיית פרשנותה של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות הוא בג"ץ 7625/06 רגצ'ובה נ' משרד הפנים, בו עלה עניינם של מי שהתגיירו בישראל בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי (בתי הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ושל הרב פרנק במאה שערים). בעניין רגצ'ובה נקבע כי פרשנות של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות פירושה – מי שעבר גיור בקהילה יהודית מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה. "קהילה יהודית מוכרת" הוגדרה באותו פסק דין כקהילה "בעלת זהות יהודית משותפת, מבוססת וקבועה". פסק הדין בעניין רגצ'ובה הוכרע אף הוא לאחר עשר שנים של המתנה להכרעת המחוקק בסוגיה שנדונה בו. בשנת 2016 לאחר שניתן פסק הדין בעניין רגצ'ובה שבו הצדדים בעתירות כאן – שהיו תלויות ועומדות – וביקשו לגבש פתרון מקיף מחוץ לכותלי בית המשפט. בית המשפט נעתר לבקשה זו ואולם מאז חלפו כארבע שנים נוספות ועד היום לא קודם כל פתרון לנושא".
"שר הפנים בתצהיר התשובה מטעמו לא השיב לגופן של העתירות ולא טען כי יש שוני בין הגיור האורתודוכסי שנדון בעניין רגצ'ובה ובין גיור שנעשה בישראל בקהילות רפורמיות וקונסרביטיביות. יתרה מכך, לעניין חוק השבות שר הפנים מכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל".
"הקהילות הלא-אורתודוכסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן "חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם". על כן, בהתאם למבחן שנקבע בעניין רגצ'ובה בדבר גיור ב"קהילה יהודית מוכרת", הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל. בית המשפט הדגיש כי אין בהחלטתו כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון".
