נגיד בנק ישראל נשא אתמול בערב דברים בהרצאת הפתיחה של מועדון שוק ההון של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א. בהרצאתו עסק הנגיד במעבר של כלכלת ישראל ממשבר לצמיחה ונגע בסוגיות שונות שרלוונטיות להאצת המשק, הגדלת הפריון ופיתוח השווקים הפיננסיים.
בין היתר התייחס הנגיד לסוגיית האינפלציה, ולקראת פרסום המדד הקרוב הדגיש כי: "אנו מעריכים כי האינפלציה בחודשים הקרובים תהיה בסביבת הגבול העליון של היעד. כמו כן, אנו מעריכים שהאינפלציה השנתית צפויה לרדת בהמשך, ולשוב אל סביבת מרכז היעד לאחר שיחלשו השיבושים בשרשראות האספקה המגבילים נכון לעכשיו את ההיצע".
"אנו רואים מספר עדויות מעודדות על הקלה בחלק מהקשיים בשרשראות האספקה העולמיות, ולאורך זמן תהליך זה צפוי לתמוך בירידה במחירי הסחורות והשינוע. בנוסף אזכיר גם כי על רקע הפעילות הערה בשוק העבודה בעקבות ההסרה ההדרגתית של מגבלות הקורונה, גברה לאחרונה הוודאות בתחום השכר הודות ל-"עסקת החבילה" המסדירה את עליית השכר בחלקים נרחבים במשק בהסתכלות קדימה".
"אנו מסתכלים גם על העולם בנוגע להתפתחויות האינפלציה. בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות שהאינפלציה בישראל מצויה בעשירון התחתון בקרב מדינות ה-OECD".
"המצב הנוכחי מאפשר לנו מרחב בניהול המדיניות המוניטרית תוך שאנו ממשיכים לבחון כל העת את ההתפתחויות בתחומים השונים, ובכך להמשיך לתמוך בהמשך הפעילות הכלכלית במשק והיציאה מהמשבר. אזכיר שתחזית חטיבת המחקר צופה כי עד סוף הרבעון השלישי של 2022 ריבית בנק ישראל תעמוד על או 0.1% או 0.25%".
"זוהי תחזית שמשקפת תוואי ריבית מדוד יותר בהשוואה למדינות אחרות בעולם, שחלקן כבר החלו בצמצום מוניטרי לאחר שבהן האינפלציה חורגת באופן משמעותי מיעדיהן."
בהתייחס לסוגיית שער החליפין ציין הנגיד כי הדברים שמסר במסיבת העיתונאים במשרד האוצר לפני מספר ימים עדיין נכונים ומשקפים את גישת הבנק לנושא ואת הפעולות בהן הוא בוחר לנקוט בשווקים. הנגיד הסביר כי: ״בראייה ארוכת טווח בנק ישראל יצר תהליך לאורך השנים שאיפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית ולעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה וזה הישג גדול."
ובמבט קדימה הבהיר הנגיד: "כפי שכבר הראינו רף ה-30 מיליארד דולר אינו מהווה חסם עליון לגובה ההתערבות. אנו בוחנים כל העת את ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ והבנק ממשיך לנהל את המדיניות בהתאם למצב המשק ולהמשך הפעילות הכלכלית. לא נהיה אדישים לשינויים שאינם תואמים את הנתונים הבסיסים של המשק.״
