ראשית ההתקדשות וקיום מצוות 'קדושים תהיו', הוא ע"י עצימת העיניים מראות ברע. ובזה פתח ה'טור' את 'ארבעת הטורים' – וז"ל: 'יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא ית'… ואמר קל כנשר כנגד ראות העין, ודימה אותו לנשר, כי כאשר הנשר שט באוויר כך הוא ראות העין, לומר שתעצים עיניך מראות ברע, כי הוא תחילת העבירה שהעין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין.
בתחילת פרשתנו פרשת קדושים כתב רש"י – מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. ובשם הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע, מובא דאין הכוונה תלויין בה – בכל הפרשה, אלא על פסוק 'קדושים תהיו' – כי רוב גופי תורה תלויין ב'התקדשות' זו.
הדברים יומתקו במקצת עפ"י המעשה הבעל"ט: היה יהודי שהתענה כל התעניות המוזכרים בשער היחודים להאריז"ל לזכות להגיע להיות בעל רוח הקודש. בא היהודי להרה"ק רבי זושא זיע"א, ושאלו היתכן שעשיתי כל הסדר ולא זכיתי לרוח הקודש? ענה לו רבי זושא תשובה אך לא הבין האיש דבה"ק.
וכך ענה לו: פעם אחת הייתי בעיר אחת בבית ראש הקהילה והיו בביתו כמה חפצים מוזרים שלא מתאימים לבית מכובד כזה, ושאלתיו מה פשר אלו החפצים, ואמר לי שבני הקהילה צריכים לשלם כל אחד מס, ומי שאין לו לשלם מס, לוקחים ממנו איזה חפץ. מאחד לוקחים מנורה, מהשני כסא קטן ומהשלישי כרית וכו'.
אמרתי לראש הקהל: הרי אתם מחלקים את סכום המס כל אחד לפי ממונו. 'מה לכם לגבות מהעניים את הסכום הקטן הזה, הרי עדיף להוסיף את הסכום הקטן הזה על המס של העשירים, ולא תצטרכו לקחת מזה מנורה ומזה כרית?' ענה לי הראש הקהל: 'אכן הרבי צודק, מהיום אעשה כך'. האיש לא הבין את תשובת רבי זושא.
לאחר זמן היה האיש אצל הרה"ק מלובלין זיע"א וסיפר לו תשובת רבי זושא, והוסיף שלא הבין תשובת הרבי. הרה"ק מלובלין ביאר לו את תשובת הצדיק, כי גוף האדם נקרא 'עיר קטנה ואנשים בה מעט', יש בגוף אברים שהם עשירים, כמו המח, שאינו מבקש כלום ונותן לנו כל היום, ויש אברים הם עניים, כמו המעיים שהם לא נותנים כלום רק מבקשים. עיניים הם עשירים שלא מבקשים כלום רק הולך אחר מראה עיניו ולא מבקש כלום.
אתה רצית לזכות לרוח הקודש, ולקחת מבית העני את המס שלו, שלא נתת אוכל למעיים שלך, אך מהעשירים לא לקחת, היינו על העיניים לא שמרת, א"כ מה הועלת בתעניותיך הרבים שאתה לוקח מהעני ולא לוקח מהעשיר? הרי קודם תקח מס מהעשירים לשמור המחשבה והעיניים. ומה לך להתאכזר על העניים. עדיף שתעזוב לגמרי את העניים, ואל תתענה, רק תענה את העשירים, לשמוע ולראות ולחשוב רק כרצון ה'. ונזכה לשוב אל ה' מתוך שמחה וכל טוב אכי"ר.
