בימים של אי וודאות גלובלית ויציאה מהשיגרה שנכפתה עלינו, אנשים רבים בכל העולם החלו לדווח על שינוי במהות המחזות אותם הם חווים במהלך השינה ואשר עמם הם נוהגים להתעורר בבוקר.
בוודאי מוכר לכולם המשפט הידוע כי הרהוריו של האדם במהלך היום מוצאים את מקומם בחלומות הלילה, אך בכל זאת, כשנוכחים להבין כי מדובר בתופעה כלל אנושית שמוצאת את מקומה בימים אלו, הדברים מקבלים משמעות אחרת.
פרופ' דניאל לוי, דיקן בית ספר איבצ׳ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, שאומר כי למדע יש דווקא הסבר פשוט לשינויים האלה, והוא כלל לא קשור לנגיפים: "הרבה מאתנו מתנהלים כעת בלו"ז יוצא דופן. הלוגיסטיקה של ההכנות לבית הספר והנסיעה לעבודה כבר לא גוזלות זמן, ורבים ישנים יותר. יותר שעות שינה משמען יותר מחזורי שינה הכוללים את שנת ה REM (Rapid Eye Movements) — השלב שבו מתרחשים רוב החלומות הריאליסטיים שלנו. בימים אלה יש סיכוי גבוה יותר שנהיה בשלב הזה של השינה מיד לפני שאנחנו מתעוררים, ואנשים שמתעוררים בשלב זה — זוכרים חלומות".
'דה מרקר' שמביא את דבריו של פרופ' לוי מצטט במקביל גם את המחקר של פרופ' תמר קרון, פסיכולוגית קלינית שהחלה לאסוף מאנשים דיווחים על החלומות שלהם בזמן הקורונה ולדבריה, "חלימה היא הדרך שבה אנו מעבדים חוויות אינטנסיביות".
פרופ' קרון שעסקה קרון, יחד עם סטודנטים מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו, במחקר חלומות של אנשים המתגוררים בשדרות ועוטף עזה, וחיים בצל האיום של רקטות וטילים מציינת, כי "עוד מוקדם לומר מה יגידו החלומות מתקופת המגפה – אבל איסוף שלהם יכול לסייע להבין כיצד מגיב הלא מודע ללחץ החיצוני החודר לנפש, מה הם סגנונות ההתמודדות הנפשית וכיצד ניתן לזהות פוסט טראומה. החלומות חושפים פעמים רבות רמת לחץ גדולה ממה שאנשים סבורים שהם נמצאים בה".
