שר הבטחון בני גנץ הניח הבוקר במזכירות הממשלה את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון. בחשבון הטוויטר שלו כתב: "כפי שהתחייבתי, הנחתי הבוקר במזכירות הממשלה את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, לקראת ישיבת הממשלה ביום ראשון. זה חוב מוסרי למשפחות ולא פחות מכך זהו צעד חשוב שנועד למנוע אירועים טראגיים שכאלו בעתיד. אני מודה לשר האוצר ליברמן על התמיכה בהצעה והסיוע בקידומה".
דברי הסבר כפי שנכתב בהצעת ההחלטה: ביום שישי לפנות בוקר , י"ח באייר תשפייא (30.4.2021), בעת קיומה של ההילולה השנתית לציון ל"ג בעומר, התרחש אסון טרגי וקשה בהר מירון. על פי הידוע בשלב זה, זמן קצר לאחר חצות הלילה, משתתפי הילולה רבים החלו לנוע בצפיפות גדולה לכיוון היציאה, כאשר הדוחק והצפיפות גברו וגרמו למעין "מפולת אנושית", אשר למרבה הצער והכאב קיפחה את חייהם של 45 גברים וילדים ממשתתפי ההילולה, והובילה לפציעתם של למעלה מ-150 משתתפים נוספים.
מדובר באסון שהינו מן האסונות האזרחיים הכבדים ביותר שפקדו את מדינת ישראל. לצד השתתפות בצערן ובאבלן של משפחות הנספים והפצועים, מוטלת על הממשלה החובה לחקור ולבדוק כל היבט אפשרי שהיה בו כדי להביא לאסון הכבד, ולבחון את פעולתם של כלל הגורמים המעורבים, זאת, בין היתר בכדי להביא להפקת לקחים ומניעת הישנות אסונות דומים. יצוין, כי כבר בבוקר יום שישי, 30.4.2021, החלה משטרת ישראל, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ועם ממלא מקום פרקליט המדינה, לחקור את מכלול ההיבטים והנסיבות של האירוע, אשר אינם נוגעים לפעילות המשטרה.
בתוך כך, הורה היועץ המשפטי לממשלה כי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה תקיים גם היא, במקביל לחקירה העיקרית של האירוע, אותה מקיימת כאמור משטרת ישראל, בדיקה נוספת. חקירת המשטרה וחקירת מח"ש נמצאות כעת בשלבים ראשוניים. אולם, כבר כעת ברור, כי מורכבות האירוע, ריבוי המעורבים בו, ריבוי מעגלי קבלת ההחלטות ותחומי האחריות לו, והרקע להתנהלות המדינה בקשר לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי לאורך השנים, לרבות ביקורת ודיונים שהיו בקשר אליו, חורגים על פניהם במידה לא מבוטלת מהמישור הפלילי העומד במוקד עבודת המשטרה ומח"ש, ומצדיקים קיום בדיקה כוללת ומקיפה של התנהלות כלל הגורמים הנוגעים לעניין, אשר תתייחס למכלול ההיבטים האמורים.
כן יצוין, כי ביום 3.5.2021 הודיע מבקר המדינה כי בכוונתו לפתוח בביקורת מיוחדת אשר תחקור את האירוע, ובכלל זאת תתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון, את היערכותם של הגופים השונים, ואת הפעולות שננקטו על ידם. יחד עם זאת, ציין מבקר המדינה בהודעתו כי אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית בנושא, תיבחן הרלוונטיות של ביקורת המדינה והערך המוסף מפעילותה, במקביל לפעילותה של הוועדה.
סעיף 1 בחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן : החוק) קובע "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בעניין ותמסור לה דין וחשבון" בהתאם לסעיף 8 בחוק, ועדת החקירה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי דין של בית משפט, והיא רשאית לקבל כל ראיה בכל דרך הנראית לה מועילה.
כמו כן, בהתאם לסעיפים 9, 10, ו-12 בחוק, הוועדה רשאית לזמן עדים ולכפות התייצבותם, וחובותיו של מי שהוזמן להעיד לפני הוועדה, יהיו כשל נחקר לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וכן להוציא צווי חיפוש כאמור, לוועדת החקירה הממלכתית סמכויות נרחבות, המקנות לה אפשרות לקבל תמונה רחבה ומהימנה של העובדות והאירועים אשר הובילו לאסון, בכלל ההיבטים, לזהות כשלים ולהמליץ על לקחים לעתיד.
