שיתוף
תגובות
בריאות » הריון הוא לא מחלה? הכירו את השם: היפראמזיס
כתבה ראשונה בסדרה
מפונקת? בכיינית? חולת נפש? יש נשים ששמעו את כל התיאורים על עצמן ואולי אף חשו כך • יש נשים שאצלן הריון הוא מחלה? התשובה היא כן והיום סוף סוף מכירים בזה
רופא. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

הפעם הראשונה שסיפרתי על מחלת ההריון שלי, היתה לפני שידעתי שיש מחלה אמיתית כזאת. פשוט כתבתי בלוג על ההיריון המטורף שעברתי, במטרה לסייע לנשים להרגיש פשוט "איומות". רק לפני 4 שנים, בדרך בה סובב הקב"ה את הדרכים, התוודעתי לתופעה שבקושי נחקרה ובקושי זכתה להכרה ומסתבר, שגם אם אומרים לכל אישה: הריון זה לא מחלה, יש נשים שאצלן הריון הוא לחלוטין כמו מחלה.

הכירו: היפראמזיס גראבידרום – הקאות יתר. לטעמי, המשפט הקאות יתר ממעיט בערך העניין, משום שמיד חושבים: בסדר, אז יש לה יותר מדי הקאות. זהו, שלא. ההקאות הקשות, שמיד אתאר, הן חלקיק מתוך הסיוט שעובר על אישה 'היפראמזיסית'.

בגדול, עד לפני 4-5 שנים, אישה שהגיעה לרופא עם היפראמזיס, אף רופא לא ידע להגיד לה שהיא חולה. חשבו על נשים שהן מפונקות, בכייניות ובהמשך אף פגועות נפשית. רק בשנים האחרונות קיבלה המחלה הזו שם והכרה והיא מקבלת היום יחס שעתיד להפוך את התופעה לקלה יותר לעיכול.

נחזור להיפראמזיס.

הפעם הראשונה שהקאתי ללא שליטה, היתה בערב תמים אחד, אפילו לא ידעתי שאני בהריון. זה היה כל כך מוקדם, שלא היו סימנים. חשבתי שאני חולה. מאותו רגע שהקאתי, לא הפסקתי. כל כף מים שהכנסתי לפה, לא כוס – כף! פשוט יצאה החוצה. הגעתי מותשת לרופאת משפחה שערכה לי בדיקות כלליות ובמהלכן התבשרתי שאני בהריון.

אחסוך מכן תיאורים קשים, אך מאותו רגע הפכתי לסמרטוט רצפה. סחבה של ממש. זו לא מליצה, פשוט היו צריכים לסחוב אותי כי לא יכולתי ללכת. לחץ דם נמוך, בחילות שלא נבראו קודם לכן, אך הפחד הגדול פשוט שכל גרגר שנכנס – יוצא. לעתים כשהיה לי כוח לאכול, תהיתי האם לאכול או לזרוק מיד לשירותים את כל המנה. למה להעביר אותה קודם בגוף?

בני שהיה בן 7, דאג לי מאוד. הוא מעולם לא ראה אותי כך. אם הילדים יצאו עם אבא שלהם בבוקר מהבית והוא בטעות כיבה את האור, הם חזרו בצהריים לאותו חושך. לא יכולתי לקום לפתוח להם את הדלת, ודאי שלא להכין להם אוכל. כמויות הקורנפלקס שהסתובבו אצלנו ברצפה באותם ימים, היו יכולות לממן בית שלם מבורך ילדים.

נשים עוברות היפראמזיס בדרגות שונות. חלקן לא יכולות להריח אפילו את הילדים שלהן. אין מה לדבר על טיפול שוטף בילדים או בבית, אין מה לדבר על יחס לבעל. מצבים קשים שהובילו למשברים בשלום בית, לחרדות נטישה אצל ילדים ובעיקר – לתחושת אשמה וחולי נפשי אצל האישה.

כל ההקדמה הזו באה לספר לכן על תופעת ההיפראמזיס שטרם קיבלה את כל ההכרה הראויה לה. בשבועות הקרובים אספר לכן על התופעה, על עמותה מדהימה שקמה בעקבות זוג מדהים שהחליט לנצח את ההיפראמזיס ולסייע לזוגות להישאר שפויים, אספר לכן על הספר המעולה של מירי לבל, "בחבלי היפראמזיס", ניתן כלים מעשיים להתמודדות ואפילו נסייע לבעלים להבין מה קורה פה.

מקווה שנזכה להיות לתועלת!

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
הישג ענק הוא להגיב באותה צורה גם כאשר מנצחים וגם כאשר מפסידים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים