הריון היפראמזיס שהוליד ספר על המחלה

מי שמכיר את מרים לבל, קצת יותר לעומק, ודאי יודע כי מעבר להיותה מורה בתיכון בגייטסהד, אנגליה, ללימודי יהדות, עומדים מאחוריה ימים ונהרות של ניסיונות, לא רק שלה, גם של אלו בהן היא תומכת מרחוק.

מרים, חיה על קו ישראל – אנגליה, ואף על פי שבעשור האחרון היא גרה בעיקר באנגליה, יש בישראל מאות נשים שמכירות את שמה. לא רק בגלל שהוא חתום על אחד הספרים החשובים לכל מי שחווה היפראמזיס ולמעשה גם לכל מי שלא.

הניסיון המר של מרים עם היפראמזיס, הביא אותה להבנה הברורה שהעולם זקוק למודעות. שני מקרים זכורים לה באופן מיוחד: "זה היה בישראל. הגעתי לאחד מבתי החולים במרכז, רופא אישר לי כדור זופרן, לאחר שהתרשם ממצבי ואז אחות בבית החולים אמרה לי: "לא לוקחים כדורים בהריון, לכי לפסיכולוג". הפגיעה היתה קשה למשמע כזה משפט. "זה כמו לבקש מפקח, אישור בנייה והוא יענה: את לא צריכה להרחיב את הבית, יש לך סלון מספיק גדול".

בסיפור השני, התקשרה מרים הצעירה ליועצת זוגית חרדית. "הסברתי לה שאני בהריון ויש לי קשיים אישיים ביחסים עם בעלי. היתה לנו זוגיות טובה ורציתי להבין באמת מה אני יכולה לעשות. לא הכרתי קודם מצב דומה. היועצת ענתה לי משפט קשה ונוראי: "זה אומר שמשהו לא בסדר באהבה שלך, משהו בשורש לא בסדר". היא נתנה לה מעט טיפים מעשיים אך בגדול הבהירה שיש להם בעיה משמעותית ועליה לטפל בעצמה.

"עד אז לא חלמתי שיש לי בעיה כלשהי עם בעלי וגם ידעתי שהקשר שלנו מדהים. אלא שבעקבות דבריה ממש התחלתי להרהר שאולי אני לא בסדר ויש לנו בעיה בשורש הזוגיות. לו רק היתה אומרת לי שזה נורמלי במצבי, היו נחסכות עוגמות נפש".

מרים חשבה שהיא לא נורמלית – או שהעולם לא נורמלי. "מישהו מביננו חייב להיות לא נורמלי, הרי לא יתכן סבל שכזה".

בשלב זה, לאור חיפושיה, הגיעה לגמ"ח מידע שהוקם באותה תקופה בירושלים. היא החלה לשתף איתם פעולה, ובמקביל הוקם ארגון 'אם הדרך', שמטרתו לסייע לנשים עם היפראמזיס.

לא משווים רמת סבל

אם יש משהו שמרים הבינה, הוא שבהיפראמזיס אין סולם של מה יותר כואב. "אני אישית לא הקאתי הרבה. הבחילות הגיעו לשיא, בלי ההקלה של ההקאה. אני לא יודעת מה יותר קשה, להקיא 50 פעמים ביום, או להגיע לרמת בחילה הזויה שאין דרך להשתחרר ממנה. מה שבטוח הוא, שלא משווים את רמת הסבל. זר לא יבין זאת. לי, לצורך הדוגמה, היה הכי קשה שלא יכולתי לישון בלילה. כל שעה עגולה התעוררתי מהבחילה. לא היה לילה אחד שיכולתי לישון. היה לי חוסר שינה מטורף. ואיך אפשר להשוות זאת לאישה עם היפראמזיס, שלעומתה, ישנה 20 שעות ברציפות ללא יכולת להתעורר?

"פעם כמעט התעלפתי ולא יכולתי להגיע פיזית לטלפון כדי להתקשר לבעלי. מובן שלא הצלחתי לעבוד, הייתי 4 פעמים באשפוזים. כאן נכנסת מקרה נוסף בו הבוסית שלה לשעבר,  אמרה לי פעם: "אני לא מבינה אותך, כשאני הייתי בהריון, הייתי קמה בבוקר, מקיאה, נכון שמקיאה, ואחר כך הולכת לעבוד. מה הסיפור שלך"?

"כולם אמרו לי את אותם משפטים: הכל בראש, תשלטי בזה, תחשבי דברים טובים".

מזל טוב, ספר נולד

אחרי כל מה שעברה, יחס משפיל, המחשבות על אובדן שפיות, חוסר מודעות מצד החברה, ממחשבה למעשה – החליטה מרים לכתוב ספר. את אומנות הכתיבה רכשה בגיל צעיר והתפרסמה בעיתונות החרדית.

כך נולד הספר 'בחבלי היפראמזיס'. המטרות המרכזיות של הספר הן להכניס למודעות הציבורית מה זה היפראמזיס וכיצד הוא נוגע בכל שטחי החיים של האישה. לעזור לסביבה כמו גם לאישה, להבין את עצמה. להבהיר שיש פתרונות גם כשכבר נדמה לך שניסית הכל. יש נשים שחושבות שניסו הכל ואז מגלות שאפילו פעולה מינימלית כמו נטילת דיקלקטין, נעשתה לא במינון הנכון.

בנוסף לספר, משתפת מרים פעולה עם 'אם הדרך' – ארגון שקם לעזור לנשים. "אני מפנה תדיר ומעודדת כל אישה שמתמודדת לפנות ל'אם הדרך', ארגון שקם על ידי חברתי היקרה, זהבי לב ובעלה. יש להם קו להתייעצות כמעט סביב לשעון ומתנדבות לבייביסיטר וארוחות. מענה רבני ואישי. כל מה שמסתעף עם הנושא, הם הכתובת. אם את זקוקה למידע ועזרה או מעוניינת להשתתף במיזם המתנדבות, צרי קשר ותבוא עלייך הברכה. 0722722311

התגובות: ריפוי טראומה

לשמחתה של מרים, הספר פועל את פעולתו. "איך נשים אמרו לי? ממש כמו פסיכולוג. יש מישהי שקראה את הספר ועל אף שעברו שנים מאז ההריון האחרון שלה, נתנה לבעלה לקרוא את הספר רק כדי שיבין שבזמן ההריון היא לא היתה 'מטורפת'. היא כאילו קיבלה הכרה שהיא בסדר, גם אחרי שנים. יש נשים שהעידו שהספר עזר להן בזוגיות, היו מקרים של סף גירושין ממש כתוצאה מחוסר מודעות להיפראמזיס".

"אני בעיקר רוצה לגרום לנשים להבין שיש הרבה דברים שהן עדיין לא יודעות – אל תתייאשו", היא מסכמת ל'בחזית לאישה'.