שיתוף
תגובות
כלכלה » רכב ותחבורה » במקום הקלה – העבודות בכבישים גורמות לעומסים
10 שנים בפקק
ההשקעה הנרחבת במיזמי תחבורה באזור המרכז נועדה להקל את חיי הנהגים. אלא שהעבודות בדרכים משבשות את השגרה, יותר ויותר בוחרים ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית
פקק תנועה | צילום: MarkMark, שאטרסטוק

ההשקעה הנרחבת במיזמי תחבורה באזור המרכז נועדה להקל את חיי הנהגים. אלא שהעבודות בדרכים משבשות את השגרה, יותר ויותר בוחרים ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית – והפקקים רק מתארכים. מהרכבת הקלה ועד למסילה המזרחית: אלו התוכניות שנועדו לשחרר אותנו מהעומס הבלתי נסבל בכבישים – אבל בינתיים רק מחמירות אותו. פרויקט מיוחד של כתב התחבורה של "ישראל היום", שלומי דיאז.

ההשקעה הגבוהה בתשתיות ברחבי המרכז אמנם נועדה להקל את חיינו, אבל היא גובה מחיר שכולנו חשים מדי יום ביומו. כבישי גוש דן כורעים תחת עומסי תנועה כבדים, והפתרון לא נראה באופק. מתי יסתיימו העבודות ונוכל להתנייד בפרקי זמן סבירים? נסו בעוד 10-5 שנים, ואולי יותר.

הוויכוח עד כמה כדאי לנהל שורת פרויקטים תעבורתיים רחבי היקף במקביל, באופן שרק מגביר את הפקקים שנועדו העבודות למגר, אינו חדש. חלק טוענים שמדובר ברע הכרחי שיאפשר, לפחות בעתיד, לתושבי המרכז לנוע ביתר קלות, ושעדיף לבצע את כל העבודות במכה אחת מאשר בשיטת "טלאי על טלאי".

אחרים סבורים כי הניסיון ללהטט בין כמה פרויקטים בו בזמן רק יוצר כאוס: לדבריהם, לא נעשה כל מאמץ להפיג את עומסי התנועה – למשל, לשפר את התחבורה הציבורית באזורים שבהם מתקיימות העבודות – ואיש אינו נותן את הדעת על מאות אלפי הנהגים שממשיכים לנסוע בכלי הרכב הפרטיים שלהם באותם האזורים.

התחושה בקרב המתכננים והנוסעים כאחד היא שהסלוגן של הרכבת הקלה, "קשה עכשיו, הקלה אחר כך", מעט אופטימי מדי. לפני שיהיה קל, העשור הקרוב הולך להיות קשה, קשה מאוד.

אז מהם הפרויקטים שבגינם תושבי המרכז עומדים שעות בפקקים? כבר קשה לעקוב, אבל אפשר להצביע על כמה מיזמים גדולים:

הראשון הוא כמובן הרכבת הקלה, שסובלת כבר שנים מעיכובים שגרמו לאיחורים בחפירות, לעיכוב בפינוי מבנים שהפריעו להמשך העבודות ולשאר בעיות. ההערכה הנוכחית, שעשויה להשתנות אם יימשכו העיכובים, היא שהשלמת הקו האדום של הרכבת – שמסלולו צפוי להתחיל בבת ים, לעבור ביפו ולהסתיים בתל אביב – תתעכב עד נובמבר 2022; הקו הסגול – מקריית אונו ויהוד למרכז תל אביב, דרך אוניברסיטת בר־אילן, בית החולים שיבא בתל השומר ושוק הכרמל – עשוי להיות מוכן בשנת 2026; ואילו הקו הירוק, מחולון וראשון לציון אל תל אביב והרצליה, יהיה מוכן רק ב־2027.

הפרויקט הגדול השני הוא נתיבי התחבורה הציבורית. 132 קילומטרים אושרו לסלילה, ועתידים להיות מוכנים רק בשנת 2026; בשנה הקרובה צפויים לנסות להשלים 34 קילומטרים מתוכם.

הפרויקט הגדול השלישי – המטרו – אמנם אושר, אבל הצפי לתחילת החפירות הוא בתחילת 2025, והעבודה כולה צפויה להימשך בערך שבע שנים, ואולי יותר. קווי המטרו צפויים לעבור ב־109 תחנות לאורך 145 קילומטרים, ולשרת 24 רשויות מקומיות במרכז הארץ – מתל אביב במערב ועד גבעת שמואל במזרח, מרעננה בצפון ועד לחולון בדרום.

הפרויקט הגדול הרביעי הוא המסילה הרביעית באיילון, שנועדה לשחרר את צוואר הבקבוק של תנועת הרכבות במרכז הארץ באמצעות הרחבה משמעותית של היקף הנסיעות בתוואי. נכון להיום עוברים כ־75% מקווי הרכבת דרך ציר איילון, שמכיל שלוש מסילות בלבד. המסילה הרביעית, 22 קילומטרים אורכה, תיבנה על גבי תעלת הניקוז של נחל איילון, והפרויקט צפוי להסתיים בשנים 2029-2028.

הפרויקט המשמעותי החמישי הוא הקמת המסילה המזרחית של רכבת ישראל, במטרה לעקוף את גודש המסילות בגוש דן. המסילה תמוקם לאורך כ־65 קילומטרים במזרח שפלת החוף, ממסילת החוף באזור פרדס חנה, דרך חדרה מזרח, אחיטוב וכפר סבא ועד לנתב"ג וללוד. מלבד זאת, יוקמו במסגרת הפרויקט, שצפוי להסתיים ב־2026, תחנות, מחלפים, גשרים ועוד.

פרויקט משמעותי נוסף הוא פרויקט הנתיבים המהירים, שיתפרס על 110 קילומטרים באזור המרכז ויכלול חמישה נתיבים וחמישה חניוני "חנה וסע" גדולים במיוחד. הפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2025, אולם כמעט מיותר לציין שעד אז, הקמת הנתיבים המהירים תגרום להצרת המסלולים הקיימים – וליצירה בלתי נמנעת של עומסי תנועה.

לצד כל אלה, אושר במסגרת תוכנית "אופנידן" להקים מאות קילומטרים של שבילי אופניים בין־עירוניים מהרצליה ועד לראשון לציון, כולל הפרדות מפלסיות וגשרים שיאפשרו לחצות כבישים מהירים בזריזות ובבטחה. התוכנית צפויה להסתיים בשנים 2023-2022. וכמעט שכחנו להזכיר את הקמת מחלף נתב"ג המשודרג, שנועדה לקצר משמעותית את משך הנסיעה לנתב"ג וצפויה להסתיים בשנת 2025.

ציבורית לפני פרטית

האם היה הכרחי לקדם את כל הפרויקטים יחדיו? התשובה אינה חד־משמעית. מצד אחד, הפרויקטים נועדו לשרת את הציבור, להקל את התנועה ולהוריד עומסים; חלקים ניכרים בציבור כבר התרגלו להשתמש ברכב פרטי, בוודאי לנוכח התחושה שהתחבורה הציבורית הקיימת לא תמיד יעילה, בלשון המעטה. כך או אחרת, משרד התחבורה לא ישנה כעת את תוכניותיו ולא יעצור את הפרויקטים המדוברים.

שרת התחבורה מרב מיכאלי כבר הודיעה במהלך השבוע כי היא שמה דגש על שיפור התחבורה הציבורית, גם במחיר אי־סלילת כבישים חדשים. משרד התחבורה בראשות מיכאלי ימשיך לעודד את הפסקת השימוש ברכב פרטי, ויפעל להגדיל את צי האוטובוסים – שרובם, אגב, חשמליים.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "מדינת ישראל משקיעה בעשור וחצי האחרונים עשרות מיליארדי שקלים בפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, הסעת המונים ודרכים, בניסיון לגשר על פערים אדירים בתשתיות אלה בהשוואה למדינות המפותחות בעולם.

"לצערו של המשרד, אי־קידום פרויקטים במקביל יביא לעיכוב משמעותי בפתרון משבר התחבורה של ישראל. המשרד עושה כל מאמץ, באמצעות פורומים משותפים עם הרשויות וחברות התשתית של המשרד, לתכנן את העבודות כך שיהיה פיזור שלהן בזמן ובמרחב ככל הניתן, וכך שהתושבים ייפגעו כמה שפחות.

"העבודה במרקם העירוני בגוש דן מחייבת שיתוף פעולה מלא מצד הרשויות המקומיות. במטרה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, סוכם על מתן תמריצים נוספים לכל רשות שתקדם מיידית צירי העדפה בתחומה, שיאפשרו להוציא לפועל פרויקטים תחבורתיים נוספים בעיר. כמו כן, המשרד פועל באופן שוטף להוספת שירות ותדירות אוטובוסים, וייעול המסלולים, בהתאם לצורכי התושבים בגוש דן ולעבודות המתבצעות במטרופולין".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
נעריך את הרגע הזה, לפני שהוא הופך לזיכרון

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים