ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי, מתייחסים בסקירתם השבועית בין היתר להמשך עוצמת השקל, לתשואות האג"ח בישראל ובארה"ב על רקע הניצחון הדמוקרטי בג'ורג'יה ולפעולות הצפויות של ביידן.
לדברי בפמן ורזניק, "שנת 2020 הייתה שנת שיא בכל הקשור למעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח ובנק ישראל צפוי להמשיך במדיניות הרכישות גם בשנת 2021 על רקע העובדה כי נראה שהשימוש בכלי הריבית לא אפקטיבי יותר. עם זאת, נראה שהשימוש בכלי של רכישות המט"ח מיועד למתן את עוצמת התיסוף, אך לא למנוע אותו, זאת ככל שהוא מבוסס על קיומם של כוחות בסיסיים התומכים בתיסוף. כרגע נראה כי אין מגבלה של רמת היתרות או גורם אחר שימנע רכישות גדולות בהמשך. הכוחות הבסיסיים ממשיכים לפעול לתמיכה בשקל חזק (עודף בחשבון השוטף, עודף יצוא שירותים ועוד). כמו כן, ישנן תנועות הון נכנסות לישראל וכל זה "לוחץ" להתחזקות השקל ובמיוחד ביחס לדולר. בנוסף, במהלך השנה האחרונה תרמה חולשת הדולר בעולם להתעצמות מגמת התחזקות השקל ביחס לדולר".
ביחס לשוק האג"ח הממשלתיות מציינים בפמן ורזניק כי "מגמת העלייה בתשואות הממשלתיות הארוכות בארה"ב לצד המשך העלייה בציפיות האינפלציה נמשכה ביתר שאת השבוע, על רקע הניצחון הדמוקרטי לבחירות בסנאט בג'ורג'יה. עם זאת נראה כי מרבית עליית התשואות לעת הנוכחית מוצתה על רקע המשך הרכישות המאסיביות של הפד והעובדה כי ריבית הפד צפויה להיוותר ללא שינוי עוד תקופה ארוכה יחסית. פוטנציאל עליית התשואות, הנובע מפער גדול שבין החיסכון המצרפי שירד לבין צרכי המימון להשקעות ריאליות, שלא ירדו, יוצר אפשרות לעליית תשואות, זאת ככל שהפד "יזוז הצידה" ויאפשר למהלך כזה להתממש. בישראל תורגמה עליית התשואות בארה"ב בחלקה בלבד כך שפערי התשואה השליליים נפתחו השבוע. בנק ישראל ממשיך לרכוש אג"ח ממשלתי בקצב של 4.5 – 5.0 מיליארד ₪ לחודש ובכך צפוי לתרום ליציבות ברמת התשואות סביב הרמות הנוכחיות".
ביחס לשוק האג"ח הקונצרני מעריכים בפמן רוזניק: "אנו סבורים כי האפיק הקונצרני צפוי להיסחר במגמה חיובית בטווח הקרוב בעיקר על רקע הקצב הגבוה של חיסון אוכלוסיית ישראל. עם זאת, בהשוואה לשוק המניות המקומי נראה כי השוק הקונצרני פחות מעניין. החשיפה לאפיק הקונצרני מומלצת רק לחברות מדירוגים גבוהים-בינוניים ולחברות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל. מומלצת השקעה בעיקר בחברות בדרוג A+ ומעלה. בדומה לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר-בינוני. על רקע העובדה כי בנק ישראל נמנע מרכישות אג"ח קונצרני בחודש דצמבר, נראה כי גם בנק ישראל מבין שרמות המרווחים הנוכחיות הן רמות סבירות למשק בעת הנוכחית. עד כה רכש בנק ישראל 3.5 מיליארד שקל בלבד מתוך מסגרת כוללת של 15 מיליארד ₪. נראה כי יתרת הרכישות צפויה להוות בבחינת רשת ביטחון במידה והשוק ייכנס שוב למשבר".
בפמן ורזניק מתייחסים גם לצעדים שעשוי ביידן לנקוט עם כניסתו לבית הלבן: "היעדים העיקריים של ביידן, מבוססים על הגדלה ניכרת של ההוצאה, כולל חבילת תשתית גדולה של Green New Deal. התכנית למימון הוא בחלקו על ידי מיסים גבוהים יותר, בעיקר על בעלי הכנסה גבוהה וחברות, אך מדובר במצב שעדיין רחוק מאוד מהגשמה. כמו כן, ממשל ביידן צפוי לדרוש, ולממש, רגולציה הדוקה הרבה יותר בענפי האנרגיה והטכנולוגיה ובתחומים נוספים. באופן מידי, הניצחון של הדמוקרטיים בסנאט יאפשר לדמוקרטים לאשר במהירות את המינויים לקבינט ביתר קלות. הדמוקרטים צפויים לנסות ולבטל מספר מהלכים של טראמפ, כולל היפוך של מגוון צעדי דה-רגולציה במגזרי האנרגיה ובסקטור הפיננסי. המצב החדש יקל על הנשיא הנבחר ביידן לאשר בחירה חדשה למושב הפנוי בוועדת השווקים הפתוחים בבנק הפדרלי, כמו גם לאשר את מחליפו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אם בבוא העת יהיה צורך להחליף אותו כאשר כהונתו תסתיים בתחילת 2022. ספק אם הנשיא הנבחר ביידן יצליח להעביר את כל סדרי העדיפויות החקיקתיים שלו. מבחינה מעשית, על מנת שלא להיגרר לתהליכים ארוכים מאוד, החקיקה בארה"ב מחייבת 60 קולות בסנאט והדבר יחייב את איחוד השורות במפלגה הדמוקרטית ושכנוע של חברים רפובליקנים לתמוך בחקיקה. גם בבית הנבחרים, הרוב הזעיר של הדמוקרטים מהווה בעיה לדמוקרטים".
"לא מן הנמנע שיעשה ניסיון כבר בשבועות הקרובים להעביר בקונגרס חקיקה של המשך התמיכה התקציבית, כולל הגדלת התמיכה למשקי בית (משלוח צ'קים לזכאים) ל-2,000 דולר לאדם לעומת 600 דולר בחבילה שאושרה לאחרונה. ספק אם הרפובליקנים בסנאט יתמכו בכך ולכן נראה שהנשיא הנבחר ביידן לא יזכה ב-60 קולות בסנאט, והדמוקרטים לא ירצו "לבזבז" מהלך חקיקתי של פיוס – מהלך שאפשרי רק פעם אחת בשנה — שמאפשר אישור גם ללא רוב של 60 קולות. במסגרת של גיבוש של חבילה תקציבית נוספת, צפוי דגש על סיוע לממשל מקומי והארכת התוספות לתשלומי האבטלה הפדרליים מעבר לחודש מרץ. צפוי דגש על השקעות הקשורות באיכות הסביבה ושינויי אקלים. ניסיון העבר, ובכלל זה הכישלון של הרפובליקנים בניסיון לבטל את Obamacare ופרק הזמן שלקח להעביר את יוזמת הפחתות המס של הנשיא טראמפ, מלמד שהתהליכים איטיים וחלקיים. גם ממשל בוש, שהציג בשנת 2001 תכנית מפורטת להפחתת מיסים, התעכב פרק זמן די ארוך עד לסיום התהליך. בשורה התחתונה, יישום של חבילה פיסקלית גדולה הינה מהלך חשוב לכלכלת ארה"ב, אך יישום רחב היקף ומהיר של חיסונים הוא גורם חשוב עוד יותר".
