שיתוף
תגובות
יהדות » פרשה בגובה העיניים » ואחרי שהקדוש ברוך יעזור – הוא יעזוב?!
פרשה בגובה העיניים
סנגורן של ישראל, חסיד בצרה ושר גוי זה נשמע עלילה מרתקת. בטח כשמעורב שם כסף גדול. איך זה קשור אלינו?
כרטיס לוטו | צילום: alexandre17, שאטרסטוק

מקשים המפרשים: מה הכוונה "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך". משמע מזה לכאורה, שאחר שיקיים הקב"ה את הבטחתו ליעקב – כן יעזבהו. וזה הרי דבר שאינו מתקבל על הדעת. מדוע, אם כן, נקטה התורה בכזו לשון?

חסיד בא פעם לרה"ק רבי לוי-יצחק מברדיטשוב, וסח לו שמצבו רע מאוד. עד עתה היה עשיר מופלג, בעסק רע אבד ממונו והותירו בעל חוב עצום, ועדיין לא יודעים שממונו אבד.

אמר לו רבי לוי יצחק: תקנה שטר הגרלה, ובעזרת השם תיוושע.

"איני מפקפק, חלילה, שהבטחת הרבי תתקיים", השיב החסיד, "אך הרי מספר שנים עוברות לפעמים עד שיזכו בגורל (כך היה בזמנם, הגרלה לתקופת זמן של שנה ויותר), ועד אז יתחילו בעלי החובות לנגוש אותי. חוץ מזה יש לי בת שהגיעה לפרקה ואני צריך להשיאה".

הבטיח לו רבי לוי יצחק, שהשי"ת יזמין לו במהרה מעות, גם קודם שיזכה בהגרלה.

החסיד קיים את דברי הצדיק וקנה שטר הגרלה. כאשר נסע לביתו, הגיע בדרך למלון אחד ונכנס ללון בו. בלילה הגיע לאותו למלון שר נכרי גדול. בשנתו חלם השר, שבמלון הזה נמצא עכשיו יהודי שיש לו שטר הגרלה ועליו להחליף את השטר שיש לו עם היהודי, כי השטר של היהודי ודאי יזכה, ושלו אינו שווה כלום.

וייקץ השר והנה חלום, ויישן ויחלום אותו חלום בשנית. קם ממיטתו וציווה למשרתו שיבדוק אם יש כאן אורח יהודי. המשרת הלך ומצא את היהודי, והביאו לפני השר. שאלו השר אם יש לו שטר הגרלה, השיב החסיד שכן. אמר השר: "גם לי שטר כזה, בוא ונחליף בינינו את השטרות, ואני אוסיף לך על שוויו כמה זהובים".

סירב היהודי לעשות כן. הציע השר להוסיף לו עוד אלף זהובים ובלבד שיחליף עימו והיהודי עומד בסירובו. קם השר בחמתו, וציווה למשרתו שייקח מהיהודי את השטר בחזקה. תקף המשרת את היהודי, הוציא ממנו בכוח את השטר ומסרו לשר. אך השר אמר: "אינני רוצה לגזול אותך, לכן הנני נותן לך את אלף הזהובים שהצעתי לפניך, וגם את שטר ההגרלה שלי".

קיבל החסיד בעל כורחו את הכסף עם השטר של השר ואמר "גם זו לטובה". נסע לביתו והשיא את בתו בהרחבה.

לא ארכו הימים, והשטר שמסר השר ליהודי בעל כורחו זכה בהגרלה בסכום גדול. נסע החסיד לברדיטשוב, לרבו, לספר על הישועה. אמר לו הצדיק: "ראיתי כי מזלך הושפל עד לעפר, והוכרחתי לשלוח את בעל החלומות שידבר על לב השר שיחליף איתך את השטר שלו שיזכה בגורל, ואלף הזהובים שהוסיף לך הם בגלל שאמרת כי אתה מוכרח להשיא את בתך, לכן מתחילה הייתה לך ישועה קטנה, ואחרי כן באה הישועה הגדולה".

צדיקים ביארו: לזה התכוון הקב"ה באומרו ליעקב אבינו "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך", שהפירוש הוא: הקב"ה לא עוזב את הבוטחים בו, וגם עד שיגיע זמנה של הישועה הגדולה, ישנן המוני ישועות קטנות להאיר את הדרך.

בחלומו של יעקב מבטיח לו הקב"ה: "והנה אנכי עימך, ושמרתיך בכל אשר תלך… כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך".

מקשים המפרשים: מה הכוונה "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך". משמע מזה לכאורה, שאחר שיקיים הקב"ה את הבטחתו ליעקב – כן יעזבהו. וזה הרי דבר שאינו מתקבל על הדעת. מדוע, אם כן, נקטה התורה בכזו לשון?

חסיד בא פעם לרה"ק רבי לוי-יצחק מברדיטשוב, וסח לו שמצבו רע מאוד. עד עתה היה עשיר מופלג, בעסק רע אבד ממונו והותירו בעל חוב עצום, ועדיין לא יודעים שממונו אבד.

אמר לו רבי לוי יצחק: תקנה שטר הגרלה, ובעזרת השם תיוושע.

"איני מפקפק, חלילה, שהבטחת הרבי תתקיים", השיב החסיד, "אך הרי מספר שנים עוברות לפעמים עד שיזכו בגורל (כך היה בזמנם, הגרלה לתקופת זמן של שנה ויותר), ועד אז יתחילו בעלי החובות לנגוש אותי. חוץ מזה יש לי בת שהגיעה לפרקה ואני צריך להשיאה".

הבטיח לו רבי לוי יצחק, שהשי"ת יזמין לו במהרה מעות, גם קודם שיזכה בהגרלה.

החסיד קיים את דברי הצדיק וקנה שטר הגרלה. כאשר נסע לביתו, הגיע בדרך למלון אחד ונכנס ללון בו. בלילה הגיע לאותו למלון שר נכרי גדול. בשנתו חלם השר, שבמלון הזה נמצא עכשיו יהודי שיש לו שטר הגרלה ועליו להחליף את השטר שיש לו עם היהודי, כי השטר של היהודי ודאי יזכה, ושלו אינו שווה כלום.

וייקץ השר והנה חלום, ויישן ויחלום אותו חלום בשנית. קם ממיטתו וציווה למשרתו שיבדוק אם יש כאן אורח יהודי. המשרת הלך ומצא את היהודי, והביאו לפני השר. שאלו השר אם יש לו שטר הגרלה, השיב החסיד שכן. אמר השר: "גם לי שטר כזה, בוא ונחליף בינינו את השטרות, ואני אוסיף לך על שוויו כמה זהובים".

סירב היהודי לעשות כן. הציע השר להוסיף לו עוד אלף זהובים ובלבד שיחליף עימו והיהודי עומד בסירובו. קם השר בחמתו, וציווה למשרתו שייקח מהיהודי את השטר בחזקה. תקף המשרת את היהודי, הוציא ממנו בכוח את השטר ומסרו לשר. אך השר אמר: "אינני רוצה לגזול אותך, לכן הנני נותן לך את אלף הזהובים שהצעתי לפניך, וגם את שטר ההגרלה שלי".

קיבל החסיד בעל כורחו את הכסף עם השטר של השר ואמר "גם זו לטובה". נסע לביתו והשיא את בתו בהרחבה.

לא ארכו הימים, והשטר שמסר השר ליהודי בעל כורחו זכה בהגרלה בסכום גדול. נסע החסיד לברדיטשוב, לרבו, לספר על הישועה. אמר לו הצדיק: "ראיתי כי מזלך הושפל עד לעפר, והוכרחתי לשלוח את בעל החלומות שידבר על לב השר שיחליף איתך את השטר שלו שיזכה בגורל, ואלף הזהובים שהוסיף לך הם בגלל שאמרת כי אתה מוכרח להשיא את בתך, לכן מתחילה הייתה לך ישועה קטנה, ואחרי כן באה הישועה הגדולה".

צדיקים ביארו: לזה התכוון הקב"ה באומרו ליעקב אבינו "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך", שהפירוש הוא: הקב"ה לא עוזב את הבוטחים בו, וגם עד שיגיע זמנה של הישועה הגדולה, ישנן המוני ישועות קטנות להאיר את הדרך.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם אתה נראה היום כפי שהיית נראה אתמול, בשביל מה לך המחר?

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים