ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, המבקשת לבצע רפורמה באופן האסדרה של מתן שירותי תקשורת. היו"ר ביטון אמר בפתח הדיון כי המטרה היא שמשרד התקשורת יתמקד בטיפול בעיקר ולא בטפל, ויאפשר ליזמים לפעול בצורה פשוטה יותר. לדבריו, המטרה היא למקד את הבקרה והפיקוח בנושאים החשובים באמת, ובכך להקל גם על העוסקים בתחום וגם על הציבור.
שר התקשורת, יועז הנדל, בפתח בברכה על אישור התקציב בממשלה, ואמר: "אנחנו בעיצומה של מהפכת תשתיות התקשורת, שעוזרת להבין עד כמה הרפורמה הזו היא חיונית. חוק התקשורת מיושן וצריך להתעדכן. החקיקה עושה דה רגולציה משמעותית בשוק התקשורת ומייצרת תהליך קל יותר ופשוט יותר. היום כדי למכור מערכת השקיה, איתורן, טלפון עם שיחות ועידה, אתה צריך רישיון. זה מתאים לשנות ה-80 וה-90 ולא למציאות הנוכחית. המהלך גם יסדיר אגרות וערבויות ויפחית אותן ממיליונים לאלפי שקלים בודדים והכל יגולגל בסוף לצרכן".
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, אמרה כי חוק התקשורת לא עבר שינוי משמעותי מאז 1982 בתחום הרישוי, ולא נשאלה השאלה איזה גוף צריך רישיון מהמדינה ואיזה לא. לדבריה, "הדבר הזה איננו מתאים למציאות הטכנולוגית שאנחנו חיים בה". היא הוסיפה כי במודל מאמץ מודל אירופי שעובד 20 שנה, כאשר 30% מהשירותים שבחוק התקשורת יקבלו פטור מרישוי, 60% מהשירותים יינתנו בהיתר והיתר יישארו ברישיון.
היו"ר ביטון ביקש לדעת האם גם ההיתרים יצטרכו אישור כתנאי להתחלת אספקת שירותים, ושאל איך זה שונה מרישיון. המנכ"לית אבישר בן חורין השיבה: "משרד התקשורת ינהל מרשם, ומי שרוצה לספק שירות בהיתר ירשם בו. הרישום יהיה קל וסף הכניסה נמוך. אם אחרי 14 ימים לא תתקבל התייחסות של משרד התקשורת לבקשה אז המבקש יכנס למרשם ויוכל לספק את השירות".
ח"כ איתן גינזבורג, שהזכיר כי הייתה לו הזכות לכהן תקופה מסוימת בה אושרה ההצעה בקריאה ראשונה כשר התקשורת, אמר כי מדובר בהצעת חוק לביטול הבירוקרטיה המיותרת במשרד התקשורת. הוא הוסיף כי משרדים לא ממהרים לוותר על כוח וסמכויות, ואמר כי הוא קורא לכל משרדי הממשלה לעשות צעד דומה.
ח"כ מיכל שיר אמרה כי הפחתת הרגולציה צריכה לקרות בכל הענפים. לדבריה, "במשך יותר מעשור האזרחים ממתינים שחוקים ישנים, שאבד עליהם הכלח, ישתנו". ח"כ יבגני סובה בירך גם הוא על קידום הצעת החוק ועל אישור התקציב בממשלה, ואמר כי צריך לטפל גם ברישיונות בתחום השידורים. סגן השר אביר קארה בירך גם הוא על ההצעה.
מנגד, ח"כ שלמה קרעי מתח ביקורת על התקציב שאישרה הממשלה, ואמר כי דגל שחור מתנוסס מעליו. הוא הוסיף כי "התקציב יפגע בחלשים, במשתמשי התחבורה הציבורית ובכלים החד פעמיים, ויעלה מסים על מעונות יום, על שתייה ועל נטפליקס כדי לממן את ממשלת הג'ובים הזו". באשר להצעת החוק הוא ביקש לדעת האם גישה לאינטרנט ומתן שירותי טלפוניה הם תחומים שהפועלים בהם ידרשו לרישיון או לא.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, השיבה לח"כ קרעי ואמרה כי בהמשך יסביר המשרד מה הם שירותי הבזק שידרשו רישוי. לדבריה, אחד השירותים המשמעותיים ביותר הוא חיבור לאינטרנט – גישה לעולם – והשירות הזה יהיה טעון היתר. באשר לדברי ח"כ סובה אמרה עו"ד נויפלד כי הצעת החוק לא עוסקת בתחום השידורים, אך גם זה נושא שהמשרד עובד עליו.
נציגת הרשות להגנת הצרכן, עו"ד אגם דניאל, אמרה כי הרשות לא מתנגדת אבל צריך להגביר אכיפה. לדבריה, היום 26% מההפרות של חוק הגנת הצרכן הן בתחום התקשורת, לכן חשוב להגביר את האכיפה.
יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן, אמר כי הוא מזועזע מההצעה. לדבריו, עולות להיכנס חברות שישתלטו על הרשת ויהיו מונופולים. "ראינו מה קרה כשגולן טלקום נכנסה, הוא פירק את הרשת והשאיר אותנו בלי כלום. חזי בצלאל החזיר רישיונות ומכר את הלקוחות. זה לא צחוק. זה יכול להיות כל שחקן אחר. מקלים על הסדרות שיהפכו פה מונופולים רציניים מאוד. נכנסת חברת אלומה, שהמנכ"ל שלה הוא מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר בלי צינון, וההקלות יסללו לה את הדרך לרכוש תשתיות ולהיות בעלים של כל תשתית הסלולר במדינה. להקים לוקח שנתיים לפרק לוקח דקה".
לאחר הצגת הדברים החלה הוועדה בהקראת סעיפי הצעת החוק ודיון והצבעה עליהם. היו"ר ביטון סיכם את הישיבה ואמר כי הדיונים בסעיפי ההצעה ימשכו בשבועות הקרובים.
