אחרי סתיו חמים יחסית, החורף מתקרב בצעדי ענק ואיתו גם מחלות החורף. הצטננות היא אחת המחלות השכיחות ביותר – וילדים צפויים לחלות בה בממוצע 6 פעמים בשנה. תסמיני ההצטננות נגרמים עקב ווירוסים שונים המועברים למערכת הנשימה של ילדינו ולמרות שאין תרופה להצטננות המובילה להחלמה מלאה, יש דרכים להתגונן ולמנוע את המחלה, כמו גם דרכים לטפל בתסמינים הנפוצים.
למה הצטננות מתרחשת דווקא בתקופה הזו?
רוב מקרי ההצטננות מתרחשים בסתיו ובחורף, כאשר ילדים נמצאים במקומות סגורים וצפופים, וחשופים יותר למזהמים שונים. בנוסף, הלחות בעונה זו יורדת, מה שהופך את המעברים באף ליבשים יותר, דבר המעלה את הסיכון להדבקה.
מבוגרים בריאים – יכולים לחוות לרוב עד 2-3 מקרי הצטננות בשנה, אך בתינוקות וילדים צעירים- מספר האירועים בשנה אף גדול יותר.
מה גורם לתסמיני החורף ולהצטננות?
במרבית המקרים, הצטננות ותסמיני החורף נובעים מווירוסים שונים המועברים לילדינו בגן, בבית הספר, מבני הבית (בעיקר –אחים ואחיות) ומהסביבה הקרובה.
הווירוסים הגורמים להצטננות ("common cold"), מערבים את מערכת הנשימה העליונה (אף ולוע). הוירוס הכי שכיח נקרא rhinoviruses, וכמו נגיפים רבים של דרכי הנשימה, הם חודרים לגוף דרך הפה, העיניים או האף ויכולים להתפשט דרך טיפות באוויר ("העברה טיפתית") כאשר אדם חולה משתעל, מתעטש או מדבר.
הווירוס עשוי להתפשט גם על ידי מגע ידיים עם מישהו שהצטנן או על ידי שימוש משותף בחפצים מזוהמים, כגון כלי אוכל, מגבות, צעצועים או טלפונים. כשנוגעים בעיניים, באף או בפה לאחר מגע כזה, ישנה היתכנות מסוימת להדבקה. חשוב לציין כי במרבית המקרים ווירוס ההצטננות אינו וירוס השפעת, שמציג לרוב תסמינים משמעותיים יותר.
מה הם תסמיני ההצטננות הנפוצים?
תסמיני ההצטננות מתחילים לרוב יום אחד עד שלושה ימים לאחר ההדבקה בווירוס ולרוב נמשכים כשבוע עד 10 ימים, אם כי לעיתים הם עשויים להימשך כשבועיים. התסמינים עשויים להיות מעט שונים מילד לילד ותלויים בסוג הווירוס שגרם להצטננות ובחוזקה של מערכת החיסון של הילד. באנשים עם מחלות רקע או במעשנים– המחלה יכולה להמשך זמן רב יותר.
אצל תינוקות, תסמיני ההצטננות עשויים לכלול גודש באף, ליחה, הפרעות בשינה, ותנועתיות יתר, ולעתים גם הקאות, שלשולים וחום. ילדים גדולים יותר עשויים לחוות אף סתום גדוש ומפריש, נזלת, גרד כאב ואודם בגרון, עיניים דומעות, עיטוש, שיעול קל, ליחה, ולעתים אף כאבי שרירים, כאב ראש, עייפות, חום נמוך, והרגשה כללית רעה.
כיצד ניתן להתמודד עם תסמיני החורף?
אין תרופת פלא להצטננות, שכן מקורה לרוב ויראלי ולכן לא מגיבה לאנטיביוטיקה. במרבית המקרים אין גם כל צורך בטיפול תרופתי והילדים מחלימים גם ללא טיפול. הטיפול בהצטננות הינו בעיקר טיפול תומך, ומתמקד בהקלה על הסימפטומים שהילד/ה חווה, עד שהמחלה חולפת מעצמה. כדי לעזור לילדך להרגיש טוב יותר ניתן:
- לשתות הרבה נוזלים, בעיקר מים, תה ומרק חם. במקרים שהילד חסר תאבון ואינו מרבה בשתיה או שהתסמינים כוללים גם שלשול או הקאה שגורמים לאובדן נוזלים מוגבר, ניתן לשלב תמיסת אלקטרוליטים (כמו "מינרלי"), על מנת לסייע במניעת התייבשות.
- לתת תרופה ללא מרשם המבוססת על פראצטמול, כמו "טיפטיפות נובימול", [או תרופה אחרת] להקלה על חום וכאבים.
- טפטוף של שמנים ארומטיים, כמו שמן אקליפטוס, על מנת לרענן את הנשימה ולהקל על גודש ושיעול ובמיוחד בלילה.
מהם הסיבוכים האפשריים של הצטננות בילדים?
חלק מהסיבוכים שעלולים להתרחש עקב הצטננות כוללים דלקות אוזניים, זיהום בסינוסים (סינוסיטיס) , ודלקות גרון. הוירוס גם יכול לעורר התקף של אסטמה ואף להוביל לדלקת ריאות.
מומלץ לפנות לרופא במקרים הבאים:
- חום של 38 מעלות צלזיוס אצל תינוקות עד גיל 12 שבועות
- חום גבוה במיוחד בכל גיל
- עליית חום או חום הנמשך יותר מיומיים אצל ילד בכל גיל
- תסמינים חמורים במיוחד של כאבי ראש, כאבי גרון או שיעול
- קשיי נשימה או צפצופים
- כאב אוזניים משמעותי
- חוסר שקט קיצוני
- ישנוניות יוצאת דופן
- חוסר תיאבון או חוסר שתייה מספקת
כיצד ניתן למנוע הצטננות?
בדומה לידוע לנו ממגיפת וירוס הקורונה, מניעה ראשונית היא הטיפול הטוב ביותר. חשוב להרחיק מהילדים שלנו ילדים מצוננים אחרים (רצוי גם לא לשלוח ילדים מצוננים לגן הילדים ובכך למנוע הדבקה של אחרים), ולהקפיד על ניקיון הצעצועים ואזור המשחק שלהם. חשוב גם ללמד את הילדים להקפיד על היגיינת ידיים בסיסית הכוללת שטיפת ידיים לעיתים קרובות, כמו למשל, לפני האוכל, אחרי ביקור בשירותים, לאחר משחק בבעל חיים ולאחר שיעול ועיטוש.
במידה ומים וסבון אינם זמינים, ניתן להצטייד בג'ל אלכוהול לניקוי הידיים, בריכוז של 60% לפחות. בנוסף, כדאי ללמד את הילדים להשתדל להימנע ממגע בעיניים, באף ובפה.
בנוסף, על מנת להימנע מהדבקה בווירוס השפעת (וירוס שונה מזה הגורם להצטננות, וגורם למחלה קשה יותר), מומלץ לחסן את הילדים בחיסון לשפעת הנחשב בטיחותי ויעיל למניעת המחלה.
—
ד"ר מוטי חיימי הינו מומחה ברפואת ילדים והמטו-אונקולוגיה
