מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (ג') את דו"ח מימון המפלגות למערכות הבחירות לכנסת ה-21 והכנסת ה-22. בדו"ח העניק המבקר ציון חיובי למרבית המפלגות אולם חלקם זכו לציון שאינו חיובי ואף נשללו מהם סכומים ניכרים ממימון הבחירות בשל חריגות מתקרת ההוצאה.
מתוך כלל המפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-21 ל- 19 ניתן דו"ח חיובי ואילו ל'דגל התורה', 'מרצ' ו'תעל' לא ניתן דו"ח חיובי.
כך למשל, ב'דגל התורה' בוצעה חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 372,406 ₪ (התקרה=8,306,400 ש"ח), ולכן נשלל מימון בסך 30,000 ₪.
במרצ חרגו מתקרת ההוצאות בסך של 871,608 ש"ח (התקרה= 13,844,000 ש"ח). ונשלל מימון בסך 75,000 ₪.
במפלגת תע"ל חרגו מתקרת ההוצאות בסך של 2,034,366 ש"ח (התקרה= 2,768,800 ש"ח) ונשלל מימון בסך 100,000 ₪.
הכנסות והוצאות
לפי דיווחי 19 הסיעות והרשימה המשותפת ימינה, הכנסותיהן לתקופת הבחירות הסתכמו בכ- 189.3 מיליון ש"ח. על פי דיווחיהן הוצאותיהן במערכת הבחירות הסתכמו בכ- 268.9 ש"ח, כאשר סכום הוצאות הפרסום עמד על 131.2 מיליון ש"ח. 44% מסכום הוצאות הפרסום בכנסת ה- 22, הוקצו לפרסום באינטרנט וברשתות חברתיות ו- 4.3% הוקצו לפרסומים בעיתונים ובמקומונים ו- 19% הוקצו לפרסום על גבי שלטים ושלטי חוצות.
14 סיעות שהתמודדו בבחירות סיימו את מערכת הבחירות בגירעונות שהיקפם נע בין מאות אלפי ש"ח לכ- 39 מיליון ש"ח ובסך כולל של כ- 86.5 מיליון ש"ח.
חמש הסיעות עם הגירעונות הגבוהים ביותר הינן: הליכוד עם גירעון של כ- 39.6 מיליון ש"ח, העבודה – 13.7 מיליון ש"ח, חוסן ישראל – 5.5 מיליון ש"ח, ש"ס – 5.2 מיליון ש"ח, עצמאות- 4.9 מיליון ש"ח.
המבקר קרא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן ולכיסוי הגירעונות הנצברים.
התקופה השוטפת של הכנסת ה-21
דוח זה עוסק בביקורת החשבונות השוטפים של 18 הסיעות בכנסת ה- 21 שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן השוטפות.
בביקורת עלה כי ל- 16 מהסיעות ניתן דוח חיובי ול-2 לא ניתן דוח חיובי (חוסן ישראל ובל"ד):
חוסן ישראל – מבקר המדינה קבע כי תישלל מהסיעה יתרת המימון בסך של 50,000 ₪. סיעת חוסן ישראל ניהלה את חשבונותיה שלא לפי הנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שבידי הסיעה לא היו אסמכתאות מספקות שיש בהן כדי לבסס את סבירות ההוצאות שדווחו על ידה בגין אבטחת מידע.
בל"ד – מבקר המדינה קבע כי תישלל ממנה יתרת המימון בסך של 20,000 ₪.
בדומה לתקופות השוטפות הקודמות, גם בתקופה השוטפת הנוכחית כללה סיעת בל"ד בחשבונותיה הוצאות עבור הפעלת קייטנה לילדים. הנושא כבר נדון בהרחבה בדוחות קודמים ונקבע בהם כי גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר המוטל בספק נוכח גילם של המשתתפים בה, הרי שבמבחן הדומיננטיות מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי בסבסוד של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים. גם בתקופה הנוכחית לא הוצגו ראיות של ממש לביסוס הטענה ולפיה המדובר בפעילות חינוך תנועתי לפי סעיף 21(ד) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992. לפיכך, קבע המבקר אנגלמן כי בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות חריגות שאינן עומדות בהגדרת הוצאות שבסעיף 1 לחוק עבור הפעלת קייטנה לילדים, וגלומה בהן הטבה כספית ישירה ניכרת למשתתפים. המבקר קבע כי על הסיעה לפעול להסדרת נהלים בעניין פעילותה בתחום חינוך תנועתי.
עוד עלה מהדוח כי הכנסות כלל הסיעות בתקופת הכנסת ה- 21, על פי דיווחי הסיעות עמד על 64 מיליון ₪, כאשר 57.3 מיליון ₪ מתוכם הינם מימון ממלכתי והיתר מדמי חבר, תרומות ועוד.
הוצאות כלל הסיעות הסתכמו בתקופה שוטפת זו ב-כ-46.2 מיליון ₪.
נכסים והתחייבויות
מנתוני הדוח עולה כי נכון לסוף התקופה השוטפת הזו (30.09.2019) היו לכלל הסיעות התחייבויות שוטפות בסך כולל של כ- 223 מיליון ₪ והתחייבויות לזמן ארוך בסך של כ- 109.7 מיליון ₪. כמו כן, ל- 12 סיעות גירעון נצבר בהיקף של כ- 121 מיליון ₪.
הגרעון הכולל של הסיעות עומד נכון לתקופה זו על כ- 98.9 מיליון ₪, כאשר מתוך כך לליכוד- 59.8 מיליון ₪, לבית היהודי – כ- 17.6 מיליון ₪, דגל התורה – כ- 7.9 מיליון ₪. כמו כן, עולה מהדוח כי שיעור הוצאות השכר מכלל ההוצאות של הסיעות לתקופה שוטפת זו נע בין כ- 33%-82%, בעוד ששיעור הפרסום לאותה תקופה נמוך משמעותית ועומד לכל היותר עד- 13%.
על פי נתוני חשבות הכנסת, סה"כ יתרת הלוואות של הכנסת לסיעות עומד על כ- 136.7 מיליון ₪: הליכוד – כ- 38.5 מיליון ₪, יש עתיד – כ- 18 מיליון ₪, חוסן לישראל – כ- 18 מיליון ₪, ש"ס – כ- 10 מיליון ₪, העבודה – כ- 8 מיליון ₪.
המבקר קרא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן.
נושאים נוספים שעולים מהדוח
תקופת הסדר- אורלי לוי אבקסיס- תקופת ההסדר של אורלי לוי אבקסיס החלה 21.6.17 והסתיימה ב- 31.1.19 עם רישום מפלגת גשר בפנקס המפלגות. לא נמצאו ליקויים בהתנהלותה של אורלי לוי אבקסיס בתקופת ההסדר.
תקופת הסדר- משה (בוגי) יעלון – תקופת ההסדר של משה יעלון החלה ב- 1.4.17 והסתיימה ב- 7.2.19 עם רישום מפלגת תל"ם בפנקס המפלגות.
משה יעלון פעל בתקופת ההסדר באמצעות "העמותה למנהיגות אחרת" ששימשה פלטפורמה לפעילותו הפוליטית. ב-31.1.21 מסרו נציגי המתמודד למשרדנו דוחות כספיים של העמותה לשנים 2017, 2018 ו-2019 עד למועד הפסקת פעילותה באפריל 2019, ומהם עולה כי במהלך כל תקופת פעילותה של העמותה הסתכמו הכנסותיה ב-6,011,379 ש"ח, הוצאותיה הסתכמו ב-6,007,728 ש"ח, והיא סיימה את פעילותה בעודף של 3,651 ש"ח.
עוד מסרו נציגי המתמודד כי סכום ההכנסות המצטבר שקיבל המתמודד (באמצעות העמותה) בתקופת ההסדר הוא 2,242,979 ש"ח, וסכום ההוצאות המצטבר שהוציא המתמודד (באמצעות העמותה) בתקופה זו היה 3,955,137 ש"ח, ומכאן שבתום תקופת ההסדר נותר למתמודד על פי דיווחיו גירעון בסך 1,712,158 ש"ח. לאחר הפחתת תרומות בסך כולל של 298,894 ש"ח, אשר המתמודד ייחס להכנסות מפלגת תל"ם, הסתכמו הכנסות המתמודד לתקופת ההסדר ב-1,944,085 ש"ח, ומכאן שבתום תקופת ההסדר נותר לו גירעון בסך 2,011,052 ש"ח.
יוצא אפוא שתרומות שקיבל המתמודד באמצעות העמותה לפני תקופת ההסדר, ואשר אינן עומדות במגבלות הקבועות בסעיף 24א(ד) לחוק המפלגות לעניין תקופת ההסדר, שימשו למימון הוצאותיו אשר עלו על הכנסותיו בתקופת ההסדר.
נציגי המתמודד הסבירו כי המתמודד פעל בתום לב, שכן חוק המפלגות אינו מטיל מגבלות על גיוס תרומות לפני תקופת ההסדר, ולטענתם אף אינו אוסר על שימוש בתרומות שגויסו לפני תקופת ההסדר למימון פעילות בתקופת ההסדר.
מבקר המדינה קבע כי אף שבתקופה שקדמה לתקופת ההסדר לא היה המתמודד כפוף למגבלות גיוס תרומות, הרי שלנוכח השימוש באותן תרומות בתקופת ההסדר יש מקום לבחון אם הן עומדות במגבלות סעיף 24א לחוק המפלגות. אלמלא כן יכול כל מתמודד לגייס את מלוא כספי התרומות הנדרשות למימון כלל פעולותיו, או לכל הפחות את עיקרן, לפני תקופת ההסדר וללא כל מגבלות. אופן פעילותו של המתמודד כמתואר לעיל, אף שלא נאסר במפורש, מעקר את תכלית חוק המפלגות ולפיכך לא ניתן להסכין עימו.
לפיכך, לאחר ששקל המבקר אנגלמן את ההסברים שהובאו לפניו, קבע כי המתמודד פעל שלא בהתאם להוראות החוק בכך שעשה שימוש בכספי תרומות שנתקבלו טרם תקופת ההסדר למימון הוצאותיו אשר עלו על הכנסותיו בתקופת ההסדר בכ-2 מיליון ש"ח וכי על המתמודד להעביר לאוצר המדינה סך של 50,000 ש"ח.
הכנסות מתרומות
בארבע תקופות הדיווח הכלולות בדוח זה (שתי מערכות בחירות ושתי תקופות שוטפות) הכנסות כלל הסיעות מתרומות הסתכמו בכ- 12.4 מיליון ש"ח במצטבר והן מהוות כ-2% בלבד מכלל הכנסותיהן של הסיעות, כ- 509 מיליון ש"ח.
בהתחשב באמור ונוכח הבעייתיות והסיכונים הגלומים בקבלת תרומות, מוצע כי המחוקק יבחן מנגנוני מימון חילופיים לגיוס תרומות, בשים לב להבחנה בין מפלגות מיוצגות בכנסת לבין מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת.
רשימות מועמדים משותפת
בבחירות לכנסת ה-21 יושם לראשונה התיקון לחוק המסדיר היבטים בדבר ניהול רשימת מועמדים משותפת המוגשת מטעמן של כמה מפלגות. ובין היתר לעניין הסכם ההתמודדות והתייחסות לחלוקת ההוצאות ביניהן, סכום התרומה המרבי המותר, ניהול החשבונות (ביחד או בנפרד) ומגבלת ההוצאות החלה על הרשימה המשותפת וחלוקתה בין המפלגות המרכיבות אותה.
במהלך הביקורת הועלו טענות בנוגע לפרשנות החוק בהתייחס לתקרת ההוצאות של הרשימה המשותפת כולה ולחלוקתה בין המפלגות המרכיבות במיוחד כאשר לפחות אחת ממפלגות אלה לא הייתה מיוצגת בכנסת היוצאת.
עמדת המבקר אנגלמן הינה כי, בהתאם להוראות החוק, יש לחשב תקרת הוצאות אחודה לרשימה המשותפת כולה. יחד עם זאת מצא המבקר לנכון לקרוא למחוקק לבחון האם יש צורך בהבהרת הכללים לעניין חלוקת תקרת ההוצאות בין המפלגות במקרה בו אחת, או יותר, מהמפלגות לא היו מיוצגות בכנסת היוצאת, כך שלא תיווצר אי וודאות.
פעילות סיעות ורשימות ברשתות החברתיות במערכות הבחירות
במסגרת הביקורת קיים משרד מבקר המדינה מחקר שמטרתו איתור וניתוח של פעילות רשמית ולא רשמית ברשתות החברתיות המשמשת לקידום של הסיעות והרשימות המתמודדות בבחירות. המחקר העלה כי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התקיימה פעילות תעמולתית ברשתות החברתיות עבור הסיעות והרשימות שלהלן: העבודה, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס, הימין החדש, איחוד מפלגות הימין , הליכוד, זהות וכחול לבן . במחקר הועלו אינדיקציות לכך כי בוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים, וזאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות, על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים, ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים.
המחקר העלה כי גם במערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים התקיימו דפוסי פעולה דומים למתואר לעיל אך בהיקף נרחב יותר.
יצוין כי ממצאי המחקר הובאו לידיעת הסיעות והרשימות וכולן טענו כי לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו פרופילים פיקטיביים תמורת תשלום.
מתוצאות המחקר עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, אשר עלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.
המבקר אנגלמן ציין כי על המחוקק לפעול להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות ולקבוע דרכי אכיפה בעניין, לרבות הטלת סנקציות על הפרת הוראות החוק בנושא.
תשלום תוספות שכר לעובדים
עלות העסקת עובדים היא מרכיב עיקרי בהוצאותיהן השוטפות של הסיעות. בביקורת זו וגם בקודמת נמצא כי שולמו תוספות שכר משמעותיות לעובדים בשל עומס עבודה בתקופת הבחירות, ללא אסמכתאות המבססות את הצורך ובלי שפורטו קריטריונים בנוגע לצורך לתת את התוספות דווקא לעובדים אלו.
המבקר אנגלמן ציין כי על מנת להבטיח שימוש נאות וחסכוני בכספי ציבור, על הסיעות לקבוע נוהל להעסקת עובדים.
הבחירות לכנסת ה-22
בבחירות לכנסת ה-22, בביקורת עלה כי, ל- 13 מהסיעות ניתן דוח חיובי ואילו ל- 7 סיעות לא ניתן דוח חיובי. מבקר המדינה קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסך מצטבר של 980,000 ש"ח:
למפלגת גשר בוצעה חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 364,832 ש"ח (תקרה= 207,660 ₪) ונשלל מימון בסך 30,000 ₪.
במפלגת הליכוד בוצעה חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 9,141,848 ש"ח (תקרה= 76,797,768 ש"ח). הרשימה המשותפת הליכוד – כולנו חרגה מתקרת ההוצאות שלה בסך של 2,270,663 ₪. וכן נשלל מימון בסך 200,000 ₪.
במפגלת העבודה בוצעה חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 6,149,008 ש"ח (תקרה= 16,405,140 ש"ח) ונשלל מימון בסך 200,000 ₪.
במפלגת העצמאות, תרומות בסכומים גדולים מהמותר בשל חילוט ערבויות בסך כ-5 מיליון ש"ח וחריגה מתקרת ההוצאות בסך 7,346,927 ש"ח (תקרה= 4,384,395 ש"ח) ולכן נשלל מימון בסך 200,000 ₪.
במפלגת התנועה הירוקה בוצעה חריגה מתקרת ההוצאות בסך 1,204,651 ש"ח (תקרה= 3,922,005 ש"ח) ולכן נשלל מימון בסך 100,000 ₪.
במפלגת מרצ בוצעה חריגה מתקרת ההוצאות בסך 4,544,092 ש"ח (תקרה= 5,537,600 ש"ח) ולכן נשלל מימון בסך 200,000 ₪.
במפלגת ש"ס בוצעו הוצאות שאינן בהתאם לחוק דרכי תעמולה, ולכן נשלל מימון בסך 50,000 ₪.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "דו"ח ביקורת זה עוסק בביקורת על אופן ניהול החשבונות וההוצאות של הסיעות השונות, בגין שתי תקופות בחירות לכנסת ה- 21 וה- 22 והתקופות השוטפות. אני רואה חשיבות רבה לדו"ח זה בשל העובדה שמדובר בכספי ציבור, ולכן על הסיעות השונות לפעול בתשומת לב מרובה ולבחון כל הוצאה כאילו הוציאו מכיסן הפרטי".
