"את רואה את הספינה באופק?" שאלה האישה שעמדה עם שכנתה על שפת הים, בניסיון להמחיש לה כמה כוחה של עין רעה. "תסתכלי עליה טוב-טוב".
שניות אחדות חלפו וגוף הספינה החל לנטות בחדות הצידה. חור נפער בדופנה והמים החלו להציף אותה.
"וואו!" התפעלה השכנה. "איזו עין חזקה יש לך".
– עינה של הראשונה פקעה…
"בן פורת יוסף", מברך יעקב אבינו בפרשתנו את בנו, יוסף, "בן פורת עלי עין". על כך אמרו חז"ל: בזכות ששלט יוסף על עיניו ולא נשא אותן להסתכל היכן שלא צריך, זכה לכך שאין עין הרע שולטת בזרעו.
פעולות רבות נמנעים אנשים מלבצע, בשל החשש – לפעמים עד כדי שיתוק – מעין רעה.
האם מוצדק לפחד כל כך מעין רעה?
חז"ל מספרים (בבא מציעא קז:) שהאמורא הקדוש רב נכנס לבית הקברות, "עשה מה שעשה" ואמר: תשעים ותשעה אחוזים מאלו הטמונים פה מתו בגלל עין רעה ואחוז אחד מת כדרך כל הארץ…
אז 'עין רעה' היא מושג רציני.
מה ביכולתנו לעשות?
שני דברים: ראשית, על האדם להיות בטוח בעצמו ובמעשיו. על כך אמרו חז"ל "מאן דלא קפיד – לא קפדי בהדי" (-מי שלא מקפיד על עין הרע שיעשו לו – לא מקפידים איתו מן השמים. ולכן לא יינזק מכך).
שנית, על האדם להשתדל במה שאפשר לא להבליט את עצמו. או יותר מדויק: להצניע את מעשיו הטובים והישגיו. על כך בירך יעקב את אפרים ומנשה "וידגו לרוב בקרב הארץ". וידגו – כדגים הללו שפרים ורבים בים ולא נראים לדרים על הארץ…
ואם יורשה לנו להציע: מי שטוב עין כלפי הזולת תמיד, מפרגן, נותן, תומך ומעניק – אין עינן של הבריות צרה בו – – –
—
הרב יעקב גולדברג הוא מטפל רגשי ומייסד שיטת 'שכל הנפש'
