אם יש ח"כ חרדי שהספיק לעשות את הקילומטראז' הארוך ביותר בתקופה קצרה כל כך, זהו ללא ספק חבר הכנסת יעקב טסלר. הוא אמנם נמנה בין צעירי הציגים החרדים בכנסת וזו הקדנציה הראשונה שלו במליאה, אך בהשוואה לשאר הח"כים הטריים בנציגות החרדית, אין ספק כי הוא המנצח הגדול.
אלא שבשונה מהמקובל בזירה הפוליטית, את האזכורים הרבים על שמו ופעילותו הוא לא קיבל בעקבות רצף ראיונות בכלי התקשורת, או הודעות יח"צ למכביר, שהפכו בחלוף השנים לסמל הפרלמנטר המצטיין. אם לדייק, הפוליטיקאים אוהבים כל כך את המיקרופון, עד כדי כך שסרבני הראיונות שביניהם מסרבים רק בתקופות שאינן משחקות לטובתם.
דוד ביטן, מיקי זוהר, נפתלי בנט, ובצלאל סמוטריץ' הם רק דוגמית קטנה מהתופעה שבה ח"כים ממנפים את הלחץ התקשורתי להעלאת הפופולריות. כל זה כמובן לא סותר את העובדה שחלק מהם אכן פועלים בכל עת בנושאים מסוימים.
"אני לא יכול לתת לך לראיין אותו", אמר ל'בחזית' אחד הדוברים הפרלמנטריים במגזר זמן קצר לאחר שהח"כ החרדי אותו הוא מדברר מונה לנהל את הוועדה הכי עסוקה בתקופת הקורונה. הוא כמובן מיהר להסתייג בכך ש"צריך להבין שהקורונה זה נושא נפיץ מאוד בהקשר של המגזר החרדי ואני מפחד מפליטות פה".
אלא שבשונה משאר הח"כים שממעטים להתראיין אך ורק משיקולי 'ניהול סיכונים' ומניעת משברים תקשורתיים, ח"כ יעקב טסלר ממעט להתראיין – וממש לא מהסיבה הזו. כמי שהיה יועצו הקרוב של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן בקדנציות הקודמות, עת כיהן שר הבריאות, בקי טסלר יותר מכל הח"כים הצעירים במסדרונות הכנסת ומשרדי הממשלה, ואולי דווקא משום כך ספק אם ייפול למלכודות העיתונאים בגלי האתר.
בוודאי שאני ער לביקורת, בתוך עמי אנוכי יושב. הציבור החרדי רואה בנציגיו כאחראיים ונותן בהם את אמונו, לטוב ולמוטב. לבוא ולהגיד אתם טועים וטענותיכם אינם מוצדקות? אין זה נכון. אבל חשוב שהציבור יבין איך הדברים מתנהלים
ח"כ יעקב טסלר
טסלר הוא ללא ספק בין הח"כים החרדיים הבולטים ביותר, למרות מיעוט הראיונות שלו והיותו ח"כ צעיר שאינו נושא בתפקיד נחשב. שמו עלה לראשונה במאבק מול אייכלר על ראשות הוועדה לפניות הציבור – והוא אכן זכה בתפקיד – אך אם נביט לאחור, אין זו הוועדה שיצרה אי-פעם כותרות תקשורתיות וקידמה ח"כ 'ממוצע' אל קדמת הבמה.
כח"כ שקול שצבר ניסיון ומוניטין אצל הבוס לשעבר, ידע טסלר היטב כי עליו לשמור על שתיקה בזמן שהזעם ברחוב החרדי בשל סגרי הקורונה גואה. כעת, משהרוחות בשטח נרגעו, הוא מגיב לראשונה בראיון ל'בחזית' ומתייחס לשלל הנושאים שעל סדר היום. החל מהאכיפה הסלקטיבית כלפי המגזר, דרך מאבק הקנסות ועד לבקבוקי הפקדון ומעונות היום.
אם הייתה זו תקופה שונה, סביר להניח שהשאלות הסוגרות של הראיון היו דווקא הפותחות. שכן אין נושא חשוב יותר למגזר החרדי מאשר מעונות לילדים והקלות בהתמודדות הכלכלית. אלא שבקורונה כמו בקורונה, אם יש נושא אחד שמעניין יותר מכל, זהו ללא ספק הזעם הציבורי נגד הח"כים והסיעות החרדיות.
זה אמנם נשאר בגדר טוקבקים בעולם הוירטואלי בלבד, אך תקופת הקורונה הייתה חריגה באופיה, כאשר לראשונה נשמעו בקרב הדור הצעיר קולות של כעס וזעם כלפי הנציגות החרדית ברמה של איום כי לא ישלשלו שוב לקלפי פתק ג' או ש"ס. התחושה הציבורית הייתה שלמרות היותכם חלק מרכזי בקואליציה, לא פעלו הח"כים החרדיים מספיק לציבור בוחריהם בתקופת הקורונה.
מנגד, כשהועלתה ההצעה להגדיל את סכומי הקנסות, הם החליטו לשבור שתיקה ולנקוט במחאה מול התנהלות הממשלה עד להסרת הסעיף מסדר היום.
מה השתנה עכשיו?
"זו שאלה טעונה מאוד", פותח ח"כ טסלר. "אנו, נציגי הציבור חוטפים פעם מימין ופעם משמאל, על כל נושא ועל כל החלטה שלא נקבל. אבל בוודאי שאני ער לביקורת, בתוך עמי אנוכי יושב. הציבור החרדי רואה בנציגיו כאחראיים ונותן בהם את אמונו, לטוב ולמוטב. לבוא ולהגיד אתם טועים וטענותיכם אינם מוצדקות? אין זה נכון. אבל חשוב שהציבור יבין איך הדברים מתנהלים ומה הכוח של ח"כ במקרים אלו".
למעשה, טסלר בעצם מודה במה שח"כים רבים אחרים מסרבים לומר בקול רם. הח"כים הם במקרה הטוב חותמת גומי של נתניהו, ובמקרה הפחות טוב גם זה לא. הכירו: "תקנות לשעת חירום". אפילו גנץ החליפי לא האמין שהוא יצטרך בשלב מסוים להילחם נגד התקנות כדי שהמילה שלו תהיה שווה משהו.
טסלר מבקש לקחת את נושא הסגרים כדוגמה וטוען בכל תוקף כי דעת הנציגות החרדית בכנסת לא נשמעה בנושא. "הצוות המקצועי המייעץ לרוה"מ הוא הקובע את המדיניות ואת מתווה הסגרים, ועל פיהם יישק דבר. כראיה, השר ליצמן שהיה חבר בממשלה ובקבינט, פרש לאחר שנוכח כי דבריו אינם מתקבלים ואינם נשמעים. ואני מצדיע לו ע"כ, זה מעשה חזק ואמיץ".
ליצמן כידוע, הספיק השבוע גם לשוב למשרד הממשלתי (הראיון נערך לפני הודעתו על כך), אך מדבריו של טסלר אפשר גם להבין מדוע. שכן אם עזיבתו של ליצמן לא השפיעה כלל על מדיניות הקורונה, ייתכן שבלשכת ליצמן סבורים שעדיף ציפור אחת ביד מאשר שתי ציפורים על העץ. אם לא נוכל לסייע בענייני הקורונה, לפחות שמצוקת הדיור תיפתר.
"אין פורום שלא השמענו שם את קולנו!", אומר טסלר ל'בחזית'. "להגיד שלא עשינו כלום? זה ממש לא נכון! כל אחד מאיתנו עושה מעל ומעבר ליכולותיו. אנחנו יחד עם צוותות הלשכות, פועלים לילות כימים כדי לעזור לאנשים בכל הבעיות שהגיעו ועלו בנושא הקורונה. אני שומע לפעמים מחברים אשר אינם חרדים על התפעלותם מהח"כים החרדים אשר אינם מוציאים זמן לנשום, מדלגים מוועדה לוועדה לפעול עבור הציבור החרדי, כמעט על כל הצבעה ישנה השפעה ישירה או בעקיפין על הציבור החרדי. נחיצותו של הח"כ החרדי בבניין הזה נחוצה לאין ערוך".
ועדיין, לציבור לא מעניין לכמה ועדות רצתם, הוא מחפש תוצאות…
"הנושא הקשה והכואב של האלימות המשטרתית הוא אכן תחום בעייתי במיוחד ולא מהיום, כבר שנים שיש תחושה אמתית של אלימות משטרתית בכלל, וכלפי הציבור החרדי בפרט", אומר ח"כ טסלר ל'בחזית', אך מתעקש לטעון כי אין ביכולתו לפעול בנידון. "אני בעצמי הגשתי פעמיים שאילתות דחופות לשר הממונה, קיימתי דיונים, השתתפתי בוועדות אחרות בעניין, ביקשתי מהציבור שנפגע שיישלח אלי תיעודים ואין ספור פעמים נפגשתי עם גורמים שונים לטיפול בעניין. אגב, חבריי פעלו בענין לא פחות ממני, אני לא מכיר ח"כ חרדי שיש לו זמן פנוי בימים אלו".
"בסוף אני מגיע למסקנה וכך עולה גם מתשובת השר, שהגוף היחיד שיכול לנטרל שוטר, או להעמיד לדין שוטר אלים, הוא רק מח"ש, ועל מח"ש אין בעל בית כרגע. והשר בעצמו חושב שמח"ש זה גוף שצריך להחליף. וכן, אני כן חושב שלפעמים אנו רואים שינויים בעניין, אבל בחלוף תקופה זה נופל שוב וחוזר חלילה, ואין לנו פתרון אמיתי. את מח"ש חייבים לרענן, חייבים להחליף אותה או להקים מעליה גוף פיקוח אמיתי. רק כששוטר ידע שיש מחיר למעשיו הוא יתנהג אחרת. יש דיונים על כך אבל זה לא בידיו של ראש הממשלה, ולדעתי בסוף נגיע לזה".
לדבריו, "הנציגים החרדים באשר הם פועלים ככל האפשר בשביל ציבור שולחיו. בסוף היום, אף אחד לא עומד ושומר על האינטרסים של הציבור החרדי, ורבים הם. רק אנחנו. עובדה. גם אם לפעמים יש פופוליזם מח"כ כזה או אחר, הוא למטרת פופוליזם בלבד, ואני סומך על הציבור שהוא מבין זאת גם. לא שייך לאיים בפרישה מהקואליציה בעקבות כל תקרית עם שוטר, למרות שאנו בהחלט שומרי הסף ומגנים ומבקרים ומוחים כל פעם שמתרחשת תקרית כזו".
לזכותו של טסלר ייאמר, כי דבריו יותר מנכונים. כבר בתקופת הסגר הראשון, לאחר ש'בחזית' חשפה כי במשטרה יצרו תחרותיות בין מפקדים, מכסות קורונה ויעדי אכיפה שהיוו המניע העיקרי לאכיפה הבררנית, נקרא עמיתי פישל רוזנפלד לשיחה בנושא בלשכת השר לבטחון פנים אמיר אוחנה. זה לא היה ראיון או תדרוך, אלא יותר רצון של שר חדש לטהר את הנגוע במשרדו. אוחנה כמובן הבטיח לטפל במח"ש, אך בד בבד הכין את הקרקע לכישלון והצהיר כי שר המשפטים אבי ניסנקורן עומד בדרכו.
איפה הייתה נקודת השבר בין הממשלה לאוכלוסייה החרדית?
"האם אוכל להניח את ידי על מועד ספציפי ולציין ששם הייתה נקודת השבר? לא! כי אין כזה מועד. אבל אני כן יכול לקבוע בצורה הברורה ביותר, כי כל ההתנהלות של הגורמים בצוות המחליטים של החלטות הקורונה, היא התנהלות של אנשים שאינם מכירים את המגזר החרדי ואת אורחות חייו. לא מבינים מהו חינוך ילדים, לא מבינים מהו תפילה ומהו מקווה", אומר ח"כ טסלר ל'בחזית', תוך שהוא חוזר על דברי חברי סיעתו בחודשים האחרונים.
"יש קורונה? כן. אבל אם חנויות מזון פתוחות כי הם מבינים שאי אפשר בלעדיהם כך עליהם להבין כי יש עוד דברים שאי אפשר בלעדיהם. למשל על כדורגל לא שמעתי מקרה ששיחקו במסירות נפש ותחת סיכון, אבל על תפילה ולימוד תורה אנו מכירים את ההיסטוריה של העם היהודי. דין בית הכנסת כדין הכנסת, מה שמותר בכנסת כי אין ברירה. אגב, כבר כעת נשמעים קולות בציבור הכללי שמודים כי החרדים צדקו בהתעקשותם אודות פתיחת תלמודי התורה ובתי החינוך, כי הדור פשוט הולך לאיבוד בגין מערכת החינוך הסגורה למחצה מזה תקופה ארוכה".
"מי שלא מכיר את זה אסור לו לדון עלינו, כי בדיני נפשות עסקינן. ומשזה לא קורה ומחליטים שם גורמים שמתבטאים נגד אדמור"ים ורבנים, ונסיעה לאומן נחשבת אצלם כמסיבה, לא פלא שאין אמון, ואין רצון של הציבור לשיתוף פעולה".
האם הקרע ניתן לאיחוי?
"יש לי הרבה שאלות, אני מאמין שלא נקבל עליהם תשובות עד שלא נסיים עם הקורונה. אבל אני מאמין שקל זה לא יהיה, לצערי".
"הגוף היחיד שיכול לנטרל שוטר, או להעמיד לדין שוטר אלים, הוא רק מח"ש, ועל מח"ש אין בעל בית כרגע. והשר בעצמו חושב שמח"ש זה גוף שצריך להחליף. וכן, אני כן חושב שלפעמים אנו רואים שינויים בעניין, אבל בחלוף תקופה זה נופל שוב וחוזר חלילה, ואין לנו פתרון אמיתי"
ח"כ יעקב טסלר
אתה רואה בראש הממשלה ושר הבריאות אחראים להסתה הפרועה נגד החרדים?
"ראש הממשלה אינו מסית נגד הציבור החרדי ולא מלבה את אש השנאה", קובע ח"כ טסלר. "ישנם נושאים שאנו לא רואים יחד עין בעין, מדובר לרוב בצעדים הננקטים בתקופת הקורונה ויש לנו ויכוחים על כך. הרי לא כל מה שטוב לציבור הכללי, נכון וישים גם לציבור החרדי. אבל בסך הכללי, ניתן לומר כי ראש הממשלה משתדל ליצור שיח ולהגיע להבנות ולא למלחמות".
אין זה סוד שהוועדה לפניות הציבור מהווה צומת מרכזית אליה מתנקזים התלונות של האזרח הקטן. אתה יכול להציג דוגמאות של נושאים אותם אתם מזהים ככאלו הדורשים טיפול שורש?
"אני חושב שהבעיה היא שמשרדי הממשלה לא רואים את הציבור, רוצה לומר את האזרח הקטן כלקוח, וכאן טמונה הבעיה המרכזית ואת זה צריך לשנות".
"במסגרת הדיונים בוועדה התוודעתי מקרוב אחר פעילות אגפי פניות הציבור במשרד הממשלה, העומדים בחזית ונותנים מעצמם את המרב, מעל ומעבר, כדי לתת את המענה הטוב ביותר לאלפי הפונים. אבל מאידך, מעולם לא הסדירו את מעמדם. בעוד מדי שנה עולה מספרם של הפונים למשרדי הממשלה, מעמד הממונים דווקא נשחק והתוצאה היא פגיעה באיכות השירות הניתן לפונים", מסביר טסלר.
לדבריו, התופעה הזאת הובילה אותו גם להוביל חקיקה בנושא. "החלטתי להרים את הכפפה והגשתי הצעת חוק לקצר את המועד למתן תשובה לפונים מ-45 ל-21 יום ובמקביל יזמתי סדרת דיונים במטרה למפות את הצרכים ולגבש המלצות למשרדי הממשלה, נציב שירות המדינה וככל ויידרש גם שינויי חקיקה, לצורך הסדרת המעמד כראוי. אני רואה בנושא זה את אחד הנושאים החשובים ביותר שארצה לקדם במסגרת המשמרת שלי בוועדה לפניות הציבור וכולי תקווה כי זכות הרבים תעמוד להצליח בזה בס"ד".
תוכל לספר על נושאים שהוועדה בראשותך נדרשה אליה והמציאה בשורה לציבור?
"כל הנושאים הנידונים בוועדה הם נושאים חברתיים לטובת הציבור. הנושאים העולים לדיון על שולחן הוועדה מגיעות, לרוב, מפניות ציבור שפנו לוועדה והלינו על כך. לכן, כולם נושאים חשובים וקשה להצביע על נושא ספציפי כזה או אחר שהוא יותר חשוב או חיוני מהאחר".
"אבל אם אקח כמה נושאים לדוגמה בהם הגענו עם בשורה לציבור, אציין את נושא ההוזלה בחשבונות הטלפון בתקופת הקורונה. זהו נושא שעלה בוועדה והשגנו בו בס"ד הוזלה משמעותית למנויי הטלפונים הנייחים והניידים בתקופת הסגר. דוגמא נוספת היא ההוזלה בתעריף המים בתקופת הסגר. גם פה הצלחנו להביא בס"ד להנחה ניכרת בתעריף, מה שמשפיע בעיקר על משפחות ברוכות ילדים. בשבועות האחרונים העלינו לדיון את נושא הפיקדון על בקבוקי השתייה והעלינו לראש סדר היום את משבר הצהרונים ומעונות היום".
הזכרת את נושא הפיקדון על בקבוקי שתייה. פורסם גם כי הסיעה פנתה לראש הממשלה כדי למנוע את ההרחבה לבקבוקי 1.5 ליטר. במה מדובר?
"אעשה קצת סדר בדברים היות ונוצר מעט בלבול. החלת פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר זוהי החלטה של השרה לאיכות הסביבה שתיכנס לתוקף בעוד כשנה. על פיה, חוק הפיקדון הקיים כיום על בקבוקים קטנים, יורחב גם לגבי בקבוקים גדולים. הסיעות החרדיות, מטבע הדברים, מתנגדות להרחבה הזו כבר שנים רבות, מהסיבה שזה יפגע בראש ובראשונה במשפחות ברוכות ילדים. הטלת פיקדון על בקבוקי ליטר וחצי משמעה הטלת מס של כ-70 אג' על כל בקבוק".
"כך לדוגמה, משפחה שרוכשת בקבוק סודה או מים ב-2 שקל תיאלץ להוסיף עוד 70 אג' מס. הסיעה פנתה לראש הממשלה וביקשה את התערבותו כדי למנוע את המס המיותר הזה. הנושא שהעליתי בוועדה לא עסק בכך, אלא דווקא בפיקדון על הבקבוקים הקטנים שכולנו מכירים, שלא מצליחים לקבל חזרה בגלל הקורונה".
"בתקופת פסח, בגל הראשון של הקורונה, בזמן שהיו עדיין חששות שהקורונה מדבקת במגע וחיטו משטחים, הוציא משרד הבריאות הנחיה לרשתות המזון, לא לאסוף את בקבוקי המשקה למחזור. הנחיה זו עמדה בתוקף כחודש וחצי ולאחר מכן בוטלה. אבל מפניות רבות שהגיעו לוועדה התברר כי למרות שההנחיה בוטלה, חלק מרשתות השיווק עדיין לא מקבלות חזרה את הבקבוקים ולא ניתן לקבל חזרה את דמי הפיקדון של 30 אג' ששילמו ברכישת הבקבוק. בדיון בוועדה דרשתי למצוא דרך להחזיר את הכסף לציבור. מדובר בכספי פיקדון שהצרכנים שילמו בידיעה שיקבלו אותו חזרה בהחזרת הבקבוק. הם לא צריכים ליפול בין הכיסאות ולהפסיד את הכסף מהסיבה שלא היה סנכרון בין משרד הבריאות למשרד לאיכות הסביבה. אני מקווה שיימצא הפתרון בסופו של דבר", כך טסלר.
לדברי ח"כ טסלר, "זו רק דוגמה לחוסר האינטגרציה בין משרדי הממשלה השונים, הפוגעים בסופו של דבר באזרח הקטן. אני נתקל בזה הרבה במהלך הדיונים בוועדה והניתוק הזה בין הפקידות לאזרחים מדהים אותי בכל פעם מחדש. אותו הדבר גם בנושא המעונות, בו חוסר תיאום וגלגול אחריות של משרד אחד לשני, גרמו למצוקה בה אנו נמצאים".
הזכרת את נושא המעונות, בטח אתה מודע לכעס בקרב ההורים על כך שהמחירים עלו דווקא השנה
"אכן. ובחודשים האחרונים אני פועל רבות על מנת למצוא פתרון לבעיה כאובה זו ואף קיימתי ישיבת וועדה על כך. גפני גם קיים דיון על כך בוועדת הכספים. ההסבר לקיצוץ הוא שבשנת 2018 החליטה הממשלה להחיל קיצוץ רוחבי על כל משרדי הממשלה בגובה 7%. ב-2018 עוד לא ידעו שהקורונה תגיע, והשנה אף אחד לא חשב שיש לשנות או לעדכן את ההחלטה וכך הוחל הקיצוץ וגובה שכר הלימוד עלה דווקא בתקופה כלכלית כה קשה. אני מקווה כי תימצא הדרך למנוע את ההתייקרות הזו".
"אבל זו לא הבעיה היחידה. אנו מתמודדים גם עם בעיה נוספת והיא היעדר הדרגות להורים עד עתה. תשלום שכר הלימוד במעונות נקבע כידוע בהתאם לרמה ההכנסה של ההורים. מדי שנה, מעט אחרי פסח, נפתחת המערכת להגשת בקשות. נדרשים להזין במערכת את נתוני השכר ושעות העבודה של האם, ועל פי זה נקבעת דרגה. על פי הדרגה נקבע גובה שכר הלימוד שישלמו במעון".
"השנה, המערכת להגשת בקשות נפתחה רק כשלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים כך שבתחילת השנה למרבית ההורים טרם נקבעה דרגה והם נאלצו לשלם שכר לימוד מלא, העומד על כ-2000 ₪ לילד. למשפחה עם 2 ילדים זה מגיע למעל 4000 ₪, המהווה חלק גדול מההכנסה מה שמעמיד באי כדאיות את היציאה לעבודה. כדי לפתור את זה, קיימתי דיון בוועדה שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים ודרשתי מתן מקדמות למעונות, כדי לאפשר את הסבסוד להורים, עד לקבלת הדרגה. שר הרווחה איציק שמולי שנרתם לנושא במלוא המרץ, סייע ופעל להשגת מקדמות לילדים ממשיכים על בסיס נתוני שנה שעברה".
"זה אמנם לא פתר את הבעיה לכלל התלמידים, אבל נתן מענה לכ-60 אחוז מהם וסוכם כי אגף המעונות יפעל בכוחות מתוגברים כדי לסיים את קביעת הדרגות במהירות האפשרית, כדי למנוע מההורים לשלם את שכר הלימוד המלא. נכון להיום, כחודשיים לאחר שנת הלימודים טרם סיימו את קביעת הדרגות, מה שגורם למצוקה גדולה בקרב ההורים ואנו משתדלים למצוא פתרונות גם לכך".
הורים רבים קובלים כי בתקופת הסגר היו המעונות סגורים ובכל זאת הם נדרשו לשלם כרגיל
"מדובר בבעיה מורכבת ועוד אחד מהמקרים בהם מגלגלים את האחריות בין משרדי הממשלה השונים ואין מדיניות ברורה", אומר ל'בחזית' ח"כ טסלר, תוך שהוא מבהיר כי "לא מדובר רק בסגר". לדבריו, הבעיה קיימת גם עם ילדים שנדרשו לשהות בבידוד, או מעון שנסגר כי הגננת או אחד הילדים נמצא חיובי וכולם נדרשו להישאר בבידוד.
"מה שברור מעבר לכל ספק הוא כי אף אחד לא נדרש לשלם על שירות שהוא לא קיבל ולא צרך. מאידך, צריך למנוע מצב בו מפעילי המעונות יספגו את ההפסדים על גבם. אבל במקום שיקבעו מדיניות ברורה, כל אחד מגלגל את האחריות לשני. משרד הרווחה אומר שזה עניין צרכני ולא בתחום סמכותו. משרד המשפטים מפנה לאוצר, האוצר חזרה לרווחה. וכן הלאה. בסופו של יום, אין מדיניות ואיש הישר בעיניו יעשה".
