ילדי החוזרים – כתבה שלישית בסדרה

בכתבה הקודמת התבקשו ילדי החוזרים לשתף בהבדלים המהותיים שחשו בינם לבין ילדים שנולדו בבית חרדי 'מקורי'. השבוע העמיקה בת שבע את השיחה וביקשה לרדת לפרטים קטנים הרבה יותר.

האם היו דברים סותרים בין המשפחה לבין הסביבה? 

איציק: בדרך כלל חווינו חומרא יתירה בתוך הבית, על פני מה שהכרתי ברחוב. כך לדוגמה, לא הרשו לנו לרכב על אופניים, כי ההורים שמעו דעות הטוענות שלא מקובל לתת לילד לרכב על אופניים, אז אתנו החמירו וזה פשוט היה אסור. 

נתנאל: היו דברים שלא יכולתי לדבר עליהם, כי בבית הם היו לגיטימיים ובתלמוד התורה לא. יש הבדלים גם בנושאי השיחה ומה שמעניין חרדי סטנדרטי לבין מה שעניין את המשפחה שלי. בתור בן של חוזרים בתשובה, היתה לי יותר מודעות לעולם החילוני.

שירה: היו הבדלים אבל לא זוכרת כרגע.

אלישבע: צורת לבוש היתה אישיו משמעותי. דברים שבבית לא ראו בהם בעיה, היו מאוד לא מקובלים בחברה שגדלתי בה. הבדל נוסף כמובן היה המשפחה מסביב. לכל החברות שלי היתה משפחה גדולה, הרבה מאוד דודים ובני דודים ולי כמעט לא היתה משפחה חרדית.

מיכל: אמא שלי היתה חריגה בנוף באופן קבוע. כאישה היא שונה, וכאישה בנוף חרדי שונה עוד יותר. היא תמיד היתה בולטת, קולנית ומתלבשת באופן אחר וחריג מיתר האמהות בשכבה שלי. כילדה זה הביך אותי, ההתנהגות המוחצנת והדעתנית שהייתה שונה מהאמהות של חברותיי. היו סתירות נוספות: הוריי שלחו את אחיי לישיבות שחורות בהם למדו כל היום. כשאחי הקטן היה בן 18 בערך, הוא היה מגיע לאבא ומבקש כסף. אבא שלי, שלא הורגל בדבר הזה, היה אומר לו: תעבוד, תקנה לעצמך. דבר שהוא די סותר. הרי שלחת אותו לישיבה – איך אתה רוצה שהוא יעבוד וירוויח כסף?

תמיד היו דברים קטנים שגרמו לשוני. אם אחים שלי היו קמים מאוחר לתפילה, אבא שחזר בתשובה והקפיד על כך הקפדה יתירה, לא הבין איך יכול להיות כדבר הזה. איך הם לא קמים כארי כל בוקר מחדש.

מהו לדעתכם השוני העיקרי בין ילד חרדי ממשפחה חרדית "רגילה" לילד/ה שנולד/ה חרדי/ת למשפחה בעלת תשובה?

איציק:  אני חושב שיש הבדל אצל כאלו שלא ממש הבינו איך הדברים הולכים בחברה החרדית. כתוצאה מכך עשו הרבה טעויות ואחר כך בכו עליהם. מדובר בדברים שאין להם הרבה הגיון, אבל הם דברים שלומדים אותם בחברה עצמה ואין שום אפשרות ללמוד אותם בקורס.

יש הבדל גדול בין חוזרים בתשובה שלמדו בישיבה, שזה כור היתוך, לבין כאלו שלא למדו בישיבות ונכנסים לעולם החרדי רק בחצי קלאצ', וכל דבר שלא כל כך מובן (ויש הרבה כאלה…) הם בוכים עליו או מתעצבנים עליו וזה גורם לילדים וליתר בני הבית, להבין שלא הכל דבש, לעומת החינוך החרדי שמחנך לסגור את הפה בצורה כזו או אחרת.

נתנאל: יש הבדל בערכים. בין מה שמעריכים בחברה החרדית לבין מה שמעריכים החוזרים בתשובה. בחברה החרדית יעריכו יותר את הלמדנים והחריפים ואילו החוזרים בתשובה, יחנכו אותך יותר בגישה של תהיה אדם טוב, פשוט ואמתי.

אלישבע: אני חושבת שגם בצורת המחשבה יש הבדל ניכר. כילדים של חוזרים בתשובה שצורת המחשבה שלהם אחרת, כי הם גדלו בעולם אחר, אז גם אנחנו הדור השני ספגנו זאת מהם, וגם ההתייחסות לכאלו שאינם שומרי תורה ומצוות, בחברה החרדית בדרך כלל נרתעים מהם (וזה מובן) רק שבשבלינו זה בעצם הסבא והסבתא. אנחנו למדנו לאהוב ולכבד אותם למרות השוני.

שירה: המנטליות של ההורים והאורות שהם ראו בחזרה בתשובה הם ההבדל המהותי. הדור השני נולד כחרדי ולא מבין את האורות של ההורים.

מיכל: אני חושבת שלילדים שנולדים למשפחה חוזרת בתשובה, יש את זכות הבחירה בצורה יותר משמעותית. פרוסות בפניהם אופציות נוספות ואורחות חיים שונים מהדבר היחיד שאליו הם גדלו.

בנוסף, הם גדלים פתוחים ומקבלים יותר, כי הם רואים את השוני ונחשפים לדברים אחרים. למעשה מלכתחילה הם פתוחים יותר לאוכלוסיות שונות. (אתה לא יכול לא לקבל את סבא וסבתא שלך… אתה לאי יכול לפתח אנטגוניזם כלפי קרובי המשפחה שלך). 

רבקה: זה מאד תלוי באיזה קו המשפחה בחרה ובאיזה אזור מגורים הם בחרו ועד כמה בחרו להתערות או להישאר חריגים.

המשך יבוא…