מליאת הכנסת קיימה ישיבת אבל מיוחדת בעקבות האסון במירון. יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין פתח את הישיבה בדקת דומייה וביקש לשלוח בשם הכנסת כולה תנחומים למשפחות ההרוגים, ותפילה לרפואתם השלמה והמהירה של כל הפצועים.
היו"ר לוין התייחס בצורך בהפקת לקחים לעתיד ואמר: "האסון הנורא מחייב אותנו להבטיח שיעשו כל ההסדרים הדרושים, על מנת שאסון דומה לא יתרחש עוד לעולם. גם בשנים הבאות, ציבור עצום יבקש להגיע למירון ולקיים את ההילולה. עלינו לעשות הכל כדי שמסורת חשובה ומיוחדת זו תימשך. עלינו לוודא שביטחונם ושלומם של משתתפי ההילולה יובטחו".
"ראוי כי נקפיד על כך כי הנושא כולו יטופל בראש ובראשונה תוך עמידה על כבודם של נפגעי האסון. אך לכך עוד יהיה זמן. עד אז עלינו לנהוג באיפוק, חרף הקושי הגדול. זו העת להתייחד עם זכר ההרוגים ולחזק את משפחותיהם בכאבן הגדול. זו העת לשאת תפילה להחלמתם של הפצועים. מי ייתן ולא נדע עוד אסונות כאלה".
השר לביטחון פנים אמר אמיר אוחנה סיפר במליאת הכנסת כי את הימים שחלפו מאז האסון הוא מקדיש לביקורי ניחומים בקרב משפחות ההרוגים. השר אוחנה אמר כי המשפחות אמרו לו: "יש את עם ישראל שבתקשורת ויש את עם ישראל האמיתי, השניים הללו שונים. נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים, זהו רבי שמעון בר יוחאי. יש לנו מצווה מאת המשפחות ויש לנו חובה להרבות אחדות, להרבות אחווה בעם, לחזק את הביחד, לצאת מהשבר הגדול מהאסון הזה לבנייה משותפת. להניח ולו נוכח פני הכאב הגדול, את כל הציניות הפוליטית בצד, להרכין ראש לכבד את הנספים ולעשות הכל כדי שאסון כזה לא יתרחש שנית".
ח"כ משה גפני: "אם לא תהיה ההחלטה של מדיניות שמירון הוא חלק ממדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מה זה אוטונומיה, אדוני ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון? אני לא רוצה אוטונומיה. אני רוצה מדינה. בל"ג בעומר הזה, כמו בל"ג בעומר קודמים, המדינה לא הייתה במירון. עשו טובות, מפעם לפעם נתנו גם כסף. המדינה לא הייתה שם, היא לא הייתה גם בממשלת אולמרט, היא לא הייתה בממשלת שרון, היא לא הייתה בממשלות אחרות, היא לא הייתה בממשלת רבין, היא לא הייתה. אז אומרים, מה אתם לא יכולים? אתם החרדים מקבלים הכול. הגיע הזמן שתדעו שאנחנו לא מקבלים".
שר הדתות יעקב אביטן: "אנחנו תפקידנו לעשות כמו כל נהג, אך נהג טוב מסתכל גם מה קורה במראה אחורה. בכל מעשה שאנחנו עושים, אנחנו גם צריכים להסתכל אחורה, לבדוק את עצמנו, כדי לתקן וליישר את אורחותינו. חייבת להיות בדיקה משמעותית בנושא הזה. יותר הר מירון לא יהיה החצר האחורית של מדינת ישראל, הוא יהיה הוויטרינה. צר לי שזה לאחר כאלה קורבנות, אבל מכאן גם כן שנבדוק ונחקור את עצמנו ונתקן את דרכינו, וזו המהות של החקירה והבדיקה".
עם תחילת דבריו בפני מליאת הכנסת ביקש סגן השר אורי מקלב לשלוח את תנחומיו לעשרות המשפחות האבלות. "כולנו ראינו את חרון האף שהכה בנו, ארבעים וחמישה קרבנות ציבור נאבדו בסערה. אותם ההרוגים לא באו לבלות, אלא באו להתעלות רוחנית, באו להתפלל. הם אינם באו בדחיפות ובצעקות אלא בדרך המלך, הם לא חשבו לרגע שהם מסכנים את עצמם, הם לא דמיינו שהם הולכים אל מותם".
"לצד ההתלכדות של כל עם ישראל באבל הכבד עדין יש להפיק את הלקחים ולהסיק את המסקנות, מה שהיה לא יהיה עוד, מירון הינו מקום קודש ומתוייר מאוד. כל אחד מחברי הכנסת שפעלו במשך השנים היו שותפים לנסיונות שנעשו ונכשלו אודות לחוסר הסמכות או חוסר שיתוף הפעולה של הרשויות, – אנחנו קוראים מפה, מירון צריכה להיות אחרת, אתר קבר הרשב"י צריך להיות מקום תפילה אחר המכבד את מאות אלפי המגעים אליו".
"אף אחד לא הגביל את הקודשים שקיפחו את חייהם. כולנו מחוייבים לבטיחות ולזהירות, כל אירוע או הילולה לא גוברים על שמירת הבריאות", הבהיר סגה"ש מקלב בפני מליאת הכנסת, ותקף את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שניסה להטיל את האשמה על נציגי הציבור החרדי, "האסון הקשה במירון פגע בכולם מכל החוגים והגוונים. כולנו דוחים כאן בשאט נפש את הנסיונות לגלגל את האחריות והאשמות כלפי הציבור החרדי כפי שנעשה כאן בכנסת לפני מספר שעות, זהי השעה להתאחד כולנו האחד למען השני".
סגה"ש מקלב הציג בפני עשרות חברי הכנסת שנכחו אותה שעה באולם המליאה שורת תגובות ארסיות שנכתבו בשפה הרוסית כנגד הציבור החרדי ואמר כי אלו קיצונים שעל כולנו להוקיע אותם, – בסיום דבריו ביקש סגה"ש מקלב להודות לכל כוחות ההצלה שהיו באירוע, "הייתי באירוע מתחילתו ועד לסופו, כל הכוחות פעלו בצורה טובה וראויה לציון, אנשי המכון לרפואה משפטית שעשו את הדברים באחריות ואנחנו מחזקים אותם אנשי זק"א וכוחות הצלה שעבדו שעות בתנאים קשים כולנו אומרים לכם תודה".
בדיון מיוחד שנערך בכנסת בעקבות האסון במירון תקף חבר הכנסת יעקב אשר את צביעות התקשורת שעסוקה בהטחת האשמות בציבור החרדי ובנציגיו, זאת לאחר שבמשך כל השנים שתקה ולא גילתה כל התעניינות בנעשה במירון ובהשקעה הממשלתית האדירה הנדרשת עבור שיפוץ הציון כאתר המתויר מס' 2 בישראל. "אסון מירון טלטל את העולם היהודי כולו בארץ ובעולם ואת כל אזרחי המדינה. הטרגדיה האישית והציבורית הרעידה ומטלטלת כל אחד" אמר.
"חבל מאוד" המשיך ח"כ אשר "שמפגן האחדות שניכר כאן ביום האבל הזה לא מלווה אותנו ביום-יום אלא רק לאחר אסון נורא שכזה. היום אנחנו שומעים מילים יפות של אחדות ושהאירוע במירון הוא אירוע לאומי, איפה הייתם כולכם קודם? תמיד זעקנו וצעקנו שזהו מקום של כל העם הזה. לא רק של דתיים, אלא של מיליוני מסורתיים שמגיעים לציון להתפלל ולשפוך שיח, מכל העולם מגיעים אליו. אבל משום מה רק אנחנו היינו צריכים להשיג את המימון הנדרש שאף פעם לא ניתן כראוי, רק אנחנו טיפלנו בזה".
"כל העיתונאים והפרשנים שמחפשים כעת אשמים בהנהגה החרדית ובשליחי הציבור החרדים" הזכיר ח"כ אשר ופנה לחברי הכנסת: "מישהו זוכר איזה טור נזעם שלהם בעיתונות הלא דתית בשנים עברו על כך שצריך להשקיע במקום ולהכשיר אותו? זה תמיד היה התפקיד שלנו ושל העיתונות החרדית, כאילו מירון היא רק שלנו".
"היום ברור לכולם שיש צורך להכין תכנית פיזית, תשתיתית ובטיחותית שמשולבת בקדושת המקום עם האספקטים הדתיים וההלכתיים הנדרשים ויפה שעה אחת קודם".
ח"כ אשר הוסיף והבהיר את מטרת הצעת החוק שהגיש לסיוע כלכלי לנפגעי האסון: "הגשתי הצעת חוק יחד עם חבריי לסיוע לנפגעי האסון כפי שעשתה הכנסת בזמנו באסון ורסאי. המטרה היא לא רק הסיוע הכספי החשוב מאוד לאותם משפחות אלא גם התחושה שבאסון לאומי בסדר גודל כזה המדינה עומדת לצידן של המשפחות בהתמודדות הקשה".
"רוב ראשי הסיעות חתמו כבר על הצעת החוק" עדכן ח"כ אשר "ואני מקווה שכולן יצטרפו ויחתמו, כך נוכל לקדם פטור מחובת הנחה ולהעביר את ההצעה במהירות, כדי שיהיה משהו יותר מסמלי להוכיח שהמדינה כולה עומדת מאחורי נפגעי האסון הלאומי הזה".
ח״כ משה אבוטבול (ש״ס) בנאום במליאה בישיבת האבל על אסון מירון: ״כולנו בימים אלו עטופים בצער יגון ואנחה על מותם הטראגי של 45 אנשים וילדים זכים וטהורים שנהרגו בהר מירון. כולנו אבלים ומבמה זו אני שולח תנחומים למשפחות היקרות שאצל חלקם הספקתי להגיע ולנחם, ואצל חלקם עוד נגיע לחלוק עימם את הכאב הרב, כי בעצם זה כאבם של עם ישראל כולו. כולנו קומת אדם מושלם, וכל אחד מישראל הוא כחלק של פאזל, מתוך חלקים רבים ואחד קשור בשני בקשר בל ינותק. הזהות והלבוש החיצוני לא מפריד את הלבבות היהודיים שזכינו וראינו כיצד כולם נרתמים לסייע ולחזק את המשפחות. גם כאן בכנסת כולם תורמים כעת דם למען הפצועים והחולים שה׳ הטוב ישלח להם רפואה שלמה אמן".
"אנו כאנשים מאמינים יודעים ומבינים שזו גזירה קשה מאת ה׳ יתברך ונסתרות דרכי הבורא, ועל כגון זה כבר נאמר מי שיודע, לא מדבר ומי שמדבר, לא יודע. דבר אחד אנו כן יודעים שבמקום שישנה אמונה שכל נברא נמצא כאן בעולם כפיקדון וכאשר אנו נמצאים באמונה זו אזי אין שאלות, ואנו כעם חזק 'עם שרידי חרב' יודעים איך לשמור על האמונה גם כאשר קשה לנו והדברים לא מובנים. דברים דומים אנו שומעים ממשפחות הנפטרים שמקדשים שם שמיים באמרותיהם המחזקות רוחנית אפילו את צוותי התקשורת והצלמים שמגיעים אליהם, דברים שהם לא רגילים לשמוע – דברי אמונה וחיזוק מסוג זה לאחר אסונות בהוויה הישראלית!
כואב הלב שבזמן שעוד לא סתמו את הגולל על ההרוגים קמים אנשים, פוליטיקאים, ואנשי תקשורת קטנים שעסוקים רק בדבר אחד מי האשם, ומנסים בכל הכל למתוח ביקורת על שרים, משרדי ממשלה ופקידים, בלי לבדוק! לחרוץ גורל בהבל פה".
"שלא יובן גם אני בעד חקירה ובדיקה של מבקר המדינה כמקובל – מה בדיוק היה בהר, כדי לתקן עוד ועוד להבא. אבל חובה להצמיד לבדיקה צ’ק וסעיף תקציבי כדי לפתור את הקשיים ואת בעיות הבטיחות והנגישות. בדיקה ללא הצמדת סעיף תקציבי לתיקון הקשיים שכבר קיימים עשרות שנים זוהי בדיחה טפלה שתשוב על עצמה חלילה, והמדינה יודעת כשהיא רוצה להשקיע מליונים בתרבות בספורט ועוד ועוד, אך לצערנו כשזה מגיע למירון כל הדלתות נסגרות תרתי משמע. למרות שזהו מקום שכלל ישראל מכל העדות והחוגים מגיעים להילולא. הכי קל לחפש מי אשם ואני כאדם מאמין שכל דבר זה מאת ה׳ מודיע לכם: מי אשם? ברוך ה׳!!! לבורא עולם יש את החשבונות שלו, למה דווקא אלו נהרגו ולמה דווקא בהילולת רשב”י במירון.
מספרים שכאשר הקב״ה רצה למנות את מלאך המוות להיות שליחו לקחת נשמות לעולם שכולו טוב, מלאך המוות התנגד ולא רצה, בטענה שכולם יקללו אותו וישנאו אותו, ולכן ניסה לסרב לשליחות. הבטיח לו הקב״ה אל דאגה אנשים לעולם לא יאשימו אותך: הם יאשימו בפטירה את הרופאים, את הבית חולים, את קופות החולים, את משרדי הממשלה ואת כוחות הביטחון וההצלה.. את כולם יאשימו חוץ ממך. צריך להביט עמוק פנימה ולא במבט שטחי כאותו כלב להבדיל שכאשר זורק עליו מישהו מקל עץ הוא ניגש למקל ומנסה לנשוך את המקל הוא לא מביט עמוק מי זרק עליו את המקל".
"כמו המוני בית ישראל הייתי בהר מירון בזמן האסון הכאב הצער הזעקות והשבר הדמעות מחד, וארגוני ההצלה וכוחות הביטחון מאידך, אצים רצים להציל עוד ועוד יהודים – הם הם הערובה שלנו להמשיך להיות עם חזק ונפלא. אסור לתת למחסלי חשבונות את התענוג להפריד את העם הזה! כולנו יחד נמשיך את מסע החיים ולאבלים היקרים אומר בשם רבנו מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל שהסביר שכאשר אנו מנחמים את האבלים ואומרים להם ״המקום ינחם אתכם״ מיהו המקום? כולם מבינים המקום ברוך הוא, בורא עולם. מסביר מרן במתק שפתיו: המקום בו כעת נמצאים אותם נשמות הנפטרים כמו אלו 45 הקדושים, הנמצאים כעת ליד רבי שמעון בר יוחאי, ליד רבי מאיר בעל הנס, ליד האבות הקדושים, בצל כנפי השכינה – זהו המקום היקר והחשוב שינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים אמן״.
בנאום בדיון המיוחד במליאת הכנסת לציון אסון מירון, עמדה ח"כ מיכל וולדיגר על החובה לתחקר את האירוע ולוודא כי הבטיחות באירועים המוניים, כמו ריקוד הדגלים ביום ירושלים בעוד שבוע, יתנהלו כשורה ובבטיחות מירבית. "כבר עכשיו יש לחקור ולבדוק את כשלי האסון, אנחנו מוכרחים לוודא שאירועים המוניים יתנהלו בבטחה מלאה, ללא הטלת אחריות מגורם אחד למשנהו. אנו מוכרחים לוודא שבעוד שבוע, אירועי יום ירושלים והתהלוכות ההמוניות יתנהלו כשורה ויסתיימו בבטחה".
ח"כ ישראל אייכלר במליאת הכנסת בישיבת האבל על אסון מירון: "עם ישראל כולו יושב עכשיו שבעה. לא רק בני המשפחות, לא רק שבע מאות וחמישים יתומים, אלמנות, אחים ואחיות שכולים, אלא העם כולו. השבוע הוא שבוע שבו כולנו יושבים שבעה".
"לב מי יוכל לתאר את עוצמת השבר, את הכאב הנוראי. בעיצומו של היום הנשגב ל"ג בעומר במקום הקדוש בציון הרשב"י, "שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו". איך נהרגו בחטף 45 הרוגי אסון מירון תשפ"א, איך הפכו עשרות משפחות לשכולות".
"אין דרך קלה למות בה, אבל החנק, הדריסה תחת רגלי ההמון, היא הנוראה שבהם. הלילות עוברים עלינו בדמיון זעקת הנהרגים דקות אחדות לפני שפרחה נשמתם. הם ביקשו מעט אוויר, עוד טיפה של חמצן שתאפשר להם להישאר בעולם הזה. אט אט קולם נחלש, עד שנדם לנצח".
"פעם אחת נמעך זקן אחד בבית המקדש בערב פסח, ונקרא לדורות פסח מעוכים. ל"ג בעומר תשפ"א ייזכר על שם המעוכים והנחנקים".
"בשחר ההיסטוריה מתו שני בני אהרן דווקא ביום שמחת הקמת המשכן נאמר: "בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד". דווקא ביום הגדול, במקום הקדוש, נגזרה הגזרה, ואין לנו רשות לערער אחריה. וידום אהרן.
האמונה היהודית גדולה מכל אירוע. היא זו שנתנה לנו כוח לעמוד בכל המצבים. שמעתי את הרב אלחדד אביהם של שני האחים שנהרגו באסון, שהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא, לקחתי לי את שני הילדים, אל תיקח לי את האמונה. וברוך השם שהוא נתן לנו את הכוח להמשיך באמונתו".
"דיבורים עוצמתיים כאלו נשמעו מכל האבלים. שמענו כולם בהתרגשות את דבריו של הילד חיות, אחיו השכול של ידידיה זכרונו לברכה, שהוא ואביו נפצעו באירוע. הוא דיבר על האמונה שהחזיקה אותו בדקות הקשות שחשב שהוא עומד למות, ועל האמונה הגדולה שמחזיקה אותו עכשיו באבל הגדול על אחיו".
"בתחילת הלילה הנוראי שמעתי את הדיווחים יחד עם כל עם ישראל ונחרדתי. עקבתי אחרי העדכונים בלב רועד, והרגשתי את השבר ההולך ומתפתח לממדים מבהילים, והופך לאסון כלל ישראלי. לא שיערתי שבבעוד כמה שעות אשמע שהאסון היכה גם את משפחתי. לפנות בוקר צלצלה אליי גיסתי שתחי', שבעלה, הרב חנוך סלוד זכרונו לברכה, בן 52 מאשדוד, לא חזר הביתה, ולא יצר שום קשר. אחד מחבריו הקרובים שהיה איתו במירון, סיפר שהם נפרדו ממש דקות ספורות לפני האסון".
"מי יכול לתאר את רגעי האימה, הספק, החשש, הערבוב המוחלט של רגשות אנושיים שאין ביכולת בן אדם לעכל. התחלנו לחפש אותו בבתי החולים, אך לשווא. עוד בית חולים השיב בשלילה. עוד מוקדן אמר: מצטער אדוני, אבל אצלנו לא מופיע חנוך סולד" והשחר עלה, והלב החשיך. הרגשנו איך הפכנו ממאזינים בדאגה לכאב הישראלי, למשפחה שכולה. משפחה שהילד הקטן שלה הוא יתום לפני בר מצווה".
"רק למחרת בסוף שעות הבוקר המאוחרות זיהו אותו באבו כביר. הרב סלוד שיצא מהבית להתפלל אצל רשב"י, שב הביתה לקבורה לפני שבת. ליווינו אותו לקבורה באשדוד ממש לפני כניסת השבת. יחד עם כל בית ישראל אני משתתף בצערם ויגונם של כל המשפחות האבלות ושל משפחת גיסי, האלמנה הצעירה, בניה בנותיה היתומים אחייני היקרים, שאיבדו את אביהם בהלם פתאומי ובחטף".
"אני רוצה לציין את הפעילות המאומצת של כוחות ההצלה השונים, שעבדו במסירות נפש כדי להציל נפשות. ולאחר מכן, עשו הכול כדי לשמור על כבוד המת וכבוד המשפחות. ראינו את כל האחדות של אזרחי ישראל שפעלו יחד לסייע למשפחות ולפצועים. הם היו יהודים וערבים, דרוזים ובדואים, חרדים וחילונים, אנשי הצלה, רופאים ושוטרים, אזרחים מכל רחבי הארץ, שיצאו מביתם לתרומת דם, לחלוקת מזון ושתיה, לפתיחת הבית לרווחה כדי להתאושש ולהתארח. בהסעה למי שצריך, ובשיחות עידוד וחיבוק".
"אחרי שנסיים את ימי השבעה נעסוק בהפקת הלקחים אשר עליהם אנו מתריעים כבר שנים רבות. עכשיו זה לא הזמן. עכשיו נתפלל לרפואת הפצועים, ולישועת ישראל "ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים" אמן", דברי אייכלר.
ח"כ יעקב טסלר במליאה: "לא ניתן להתמהמה ועוד קודם שנקבל תשובות לשאלות הקשות, מי אשם, איך זה קרה ושל מי המחדל, חייבים לקבל עוד היום החלטה על הקצאת משאבים הולמים לפיתוח האתר הקדוש בו מבקרים שני מיליון איש בשנה. חייבים להתאים אותו מההיבט הבטיחותי, התחבורתי, דרכי הגישה ונגישותו, לא רק לל"ג בעומר, אלא לכל השנה כולה".
סגן השר פרוש בדיון על מירון בכנסת: ״בראש ובראשונה אנחנו צריכים לעשות כל אחד את חשבון הנפש הפרטי והציבורי, במה הוא יכול לתקן ואת מה הוא צריך לשפר, אין ספק שמוטלת עלינו חובה גם למען העתיד לעשות את הכל כדי להסיר את הסכנה מאלה שבאים לחגוג במירון. על המדינה להשקיע עשרות ואם לא מאות מיליוני שקלים. אין ספק שמקום כזה שבו מתכנסים מאות אלפים מידי שנה ומסתיים ללא פגע ומכשול הוא נס גדול״.
השרה עומר ינקלביץ': "אני רוצה להקדיש את שלוש הדקות שיש לי כאן לזכר שמונה מתוך ארבעים וחמישה הקדושים שנהרגו באסון הנורא. שמונה יהודים, שחיים בתפוצות, והגיעו לארץ לתקופה קצרה או ארוכה, אבל יישארו טמונים כאן באדמת ארץ ישראל לנצח".
"הייתי בלוויות של שניים מהם: דניאל (דוני) מוריס זכרונו לברכה, בן 19 מניו ג'רזי. חבריו מישיבת שעלבים מספרים עליו כי היה בעל חוש הומור ושמחת חיים מתפרצת שהאירה על כל מי שסובב אותו. אברהם דניאל אמבון זכרונו לברכה, בן 21 מארגנטינה. למד בישיבה בירושלים ארבע שנים. בדרך למירון הוא אמר לחבר שישב לידו: למרות שהאירועים מהסוג הזה הם לא בשבילי, אני מרגיש שאני חייב לבקר אצל רבי שמעון פעם אחת. המילים האלה מקבלות משמעות כל כך כואבת פתאום… כמה קשה לקבל את פניהם של הורים שמגיעים לארץ כדי ללוות את בנם בדרכו האחרונה. כמה קשה לראות את החברים מהישיבה מתייפחים בבכי אחד על כתפי השני. אבל עמם אנחנו בצרה, והם איתנו. הם חלק מהספור שלנו פה בארץ הזו, בחיים כמו במוות".
"ל"ג בעומר הוא החג שסימל את עצירת המגיפה לאחר שתלמידיו של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. השנה, חשבנו, שהחג הזה יהיה סמלי במיוחד. חשבנו שנוכל לחגוג אצל רבי שמעון את סיום המגיפה. אבל טעינו. כנראה שמוקדם לחגוג. כנראה שאנחנו צריכים להפנים עוד קצת את המסר של כבוד הדדי, של ערבות הדדית, כלפי בני משפחתנו, כלפי אחינו שבארץ, כלפי אחינו שבתפוצות. אני חושבת שהמקום הראשון שממנו צריך לצאת השינוי הוא הבית הזה".
"דרך ארוכה עוד לפנינו עד שנפנים את גודל האסון. דבר אחד ברור: נחוץ לנו חשבון נפש אמיתי, יותר מתמיד. אסור לנו להרפות לרגע מחקר האמת, זוהי חובתנו להרוגים: שלעולם לא יקרה עוד אסון כזה במדינת ישראל. יהי זכרם של ההרוגים ברוך".
ח"כ וולדיגר סיפרה על ההלוויות הקשות בהן השתתפה ועל שניים מההרוגים שנספו באסון. בנאומה, ביקשה ח"כ וולדיגר להציב את חשיבות החוסן הלאומי והסיוע הנפשי בראש סדר העדיפויות. "אנשים שבו ממירון בחיים, אנשים היו בתוך שביל המוות הזה, אנשים היו עדים למראות קשים ביותר, כן, גם דרך הרשתות החברתיות הטיפול והמאמץ לשחרר את הטראומה מוכרח להיעשות. אסור לתת לכאב להתקבע, אסור להחליק את זה. מוכרחים לדבר על זה במינון נכון ובהדרכת אנשי מקצוע, חייבים להעניק מקום לכאב ולצמוח ממנו".
ח"כ מיקי לוי: "מפלגת יש עתיד הגישה היום הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אי-אפשר אחרת אלא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, על מנת להסיק את המסקנות ולהגיע לחקר האמת. אני מניח כי נוח למקבלי ההחלטות, הפוליטיקאים, לבטל את האפשרות לוועדת חקירה ממלכתית, כדי לחקור את האירוע הטרגי. הפחד, הפחד הוא שמניע אותם, שמא ועדת החקירה הממלכתית תגיע גם אליהם".
ח"כ עופר כסיף: "לא הייתה כל רשלנות באסון על הר מירון. מותם של 45 גברים וילדים הוא תוצאה של החלטה נפשעת שהתקבלה במודע – לא בהיסח הדעת ולא בהתרשלות. את ההחלטה קיבלו ראש הממשלה ומשרתיו כאשר כל ההתרעות והאזהרות היו בידיהם. אל מול המידע הזה הם שקלו והכריעו כי חיי העולים להר מירון אינם יקרים דיים כדי להיכנס לעימות פוליטי עם עסקנים חרדיים בכירים, מה שעלול לסכן את המשך שלטונו של הנאשם ואף את חירותו. לכן הורו למשטרה לאפשר את מלכודת המוות. בל נוליך שולל את הציבור: היה מניע אחד ויחיד שהוביל את נתניהו לשלוח רבבות תמימים לגיא ההריגה – תאוות שלטון ושררה וחרדתו ממשפט צדק".
- ליצמן מצהיר: "לא נתחמק ולא נעכב שום בדיקה"
- דרעי שובר שתיקה: "עלינו לקחת אחריות מלאה על כל המתחם"
- גנץ בכנסת: "חובה לוודא שמותם לא יהיה לשווא"
- נתניהו בכנסת: "בתום האבל נבחן בצורה סדורה ומעמיקה"
