קשה לראות בימינו את התופעה שנפוצה הייתה בימים עברו: לקוח נכנס לחנות המכולת הקטנה, קנה מוצרי יסוד לביתו ואמר למוכר "תרשום". הוא קונה כעת בהקפה ובסוף החודש ישלם לו את החוב שהצטבר.
היום, כשהקניות ברובן נערכות ברשתות השיווק – פחות שכיח מושג של קנייה בהקפה ורישום החוב. המירו אותו לשימוש באשראי וחלוקה לתשלומים.
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", מצווה השם את אברהם. להיכן? "אל הארץ אשר אראך".
ארץ ישראל – נקנית בייסורים. כשהגיע אברהם לכנען נוכח לדעת שרעב קשה שורר בה, ופיקוח נפש הרי דוחה את התורה כולה, לכך ירד למצרים.
ננסה להמחיש את הסיטואציה: אברהם מגיע מחרן עם המוני תלמידים, מן הסתם שהוא גם דאג לפרנסתם ולכל בעיותיהם. הוא מגיע לארץ חדשה ושם הוא רואה שלא ניתן לחיות. הוא יורד למצרים, אך ממה יכלכל את ביתו ואת תלמידיו?
מוכרח היה אברהם ללוות כסף מהאכסניות לאורך הדרך, כדי שיוכל להתקיים עד הגיעו למצרים.
תארו לכם את אברהם העברי ששמעו ושמו יצאו מסוף העולם ועד קצהו בשל הנס של 'אור כשדים', בו הוא הושלך לכבשן האש ויצא חי. התמודד מול נמרוד האגדי והביס אותו בקלות. וכולם יודעים שמצפים לו חיי זהב – כי אלוקים איתו.
אבל אז הם רואים, שאפילו עבור כלכלה מינימלית נאלץ אברהם לפשוט יד כדי לכלכל את עצמו ולהזדקק לחסדי הבריות. מה לדעתנו אמרו אותם אנשים? "אה, אברהם, איפה האלוקים שלך? הוציא אותך ממולדת מסודרת, בית חם ופרנסה קבועה – אל הבלתי נודע. מה הרווחת? תראה איך אתה נאלץ ללוות מאנשים"…
אברהם לא מגיב. הוא יודע שזהו רצון הבורא וכך צריך להיות.
כאשר פרעה לוקח את שרה, חוטף מכות קשות מהמלאך באמצע הלילה, משיב את שרה לאברהם ונותן לו בעבורה שפע של מתנות, כסף וזהב – חוזר אברהם לכנען, ובדרכו הוא עושה את אותו מסלול שבו ירד.
מדוע? כותב רש"י: "בחזרתו – פרע הקפותיו". הוא כמובן רצה להשיב את שלווה בהקפה מבעלי האכסניות.
רבנו משה סופר, ה'חתם סופר', חושף עומק נוסף בדברי רש"י: אברהם לא רק פרע את חובותיו והקפותיו הגשמיים. אלא גם את ה'הקפות' הרוחניות – השאלות ששאלוהו הכנענים בדרכו למצרים – "היכן אלוקיך?"
כעת הראה להם אברהם שהכל היה לטובה. הוא ירד בלי כסף למצרים כדי שפרעה ייתן לו עושר אגדי.
גם אנו חווים לפעמים מצוקות באמונה: מדוע אירע כך? ואיך דבר פלוני לטובתי?
אומר ה'חתם סופר': כאשר מסתיים המסלול ושבים חזרה לשגרה, בסופו של תהליך פורע הקב"ה את ה'הקפות'. אתה רק תרשום את השאלות, עם הזמן תגלה איך הכל היה לטובה.
אם 'תרשום' לעצמך גם את הטובות שקרו לך וגם את הקשיים – תיווכח לדעת שהשם יתברך לא נותר 'בעל חוב', בסוף התהליך הוא משלם הכל פלוס ריבית.
