שיתוף
תגובות
יהדות » חריף מתוק » כשהאדמו"ר מסאטמר זצ"ל איחר לברית המילה
חריף מתוק
לא מקשיבים לעפר • כמה זמן חובשים חמור • 'אבק רגליים', גם אם נוסעים ברכב • בקר בקר, אבל למה לרוץ? • למה ישמעאל כן ואנחנו לא?
הר סיני | צילום: Mountains Hunter, שאטרסטוק

"ורחצו רגליכם" (יח, ד)

"כסבור שהם ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם" (רש"י).

ולמה התורה מלמדת אותנו דבר זה?

אומר בספר 'שיר מעון': גם בתוכנו יש כאלה ש'משתחווים' ל'אבק רגליהם'. בטוחים הם שהצלחתם ופרנסתם תהיה רק אם ילכו לעשות סחורה, אם ישתדלו עוד ועוד וירבו במקח וממכר. לאלה לימד אברהם "ורחצו רגליכם".

ניתן להוסיף על דבריו בדרך רמז: "והשענו תחת העץ", יהודי שעוצר מעמל יומו ומהמרדף אחר הפרנסה כדי להישען בצל עץ החיים – התורה הקדושה, מובטח לו "ואקחה פת לחם", שיהיה לו כדי פרנסתו.

"ואל הבקר רץ אברהם" (יח, ז)

ולמה לרוץ?

אומר ה'חתם סופר': אברהם הבטיח לאורחיו "ואקחה פת לחם". לחם בלבד.

לאחר מכן, כשעלה בדעתו לתת להם בשר, ידע אברהם שדרכו של היצר היא לאחר שעולה בלב האדם מחשבה טובה, הוא מתחיל לשכנע אותו שהדבר אינו נחוץ כלל. לדוגמה כאן: מי אמר שצריכים לשחוט עכשיו בהמה בשבילם? הם יסתפקו גם בלחם ובמים ולא יחושו חיסרון.

כדי לא להתפתות ליצר: "ואל הבקר רץ אברהם"…

"הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר" (יח, כז)

דרש ה'כתב סופר': אברהם אבינו לימד זכות על אנשי סדום, וכה אמר לקב"ה: "הנה נא הואלתי", הייתי הראשון בעולם שפתח ('הואל' הוא מלשון 'פתיחה'), "לדבר אל השם", לקרוא בשמך באוזני כל יושבי תבל וללמדם את מציאותך.

אולם אנשי סדום לא שיפרו את מעשיהם ולא שמעו בקולי, יען "ואנכי עפר ואפר", אינני חשוב למאומה ולכן לא נכנסו דבריי באוזניהם. משכך, יש לתת להם הזדמנות נוספת…  

"וגם את בן האמה לגוי אשימנו, כי זרעך הוא" (כא, יג)

מאחר שנאמר בפסוק הקודם "כי ביצחק ייקרא לך זרע", מדוע מדגישה התורה על ישמעאל "כי זרעך הוא"?

באחד מימי ראש השנה לאחר קריאת התורה, התבטא הרבי מקוז'ניץ: "כי זרעך הוא", ונאנח: "ריבונו של עולם, ואנחנו לא?!"

מפרש לפי זה בספר 'זכרון שמואל': אפשר לומר שהקב"ה הדגיש על ישמעאל "כי זרעך הוא", למרות שזרע יצחק הוא העיקר. ואם על ישמעאל נאמר "לגוי אשימנו" ויהיה לו כל צורכו, מעתה יוכלו ישראל לבוא בטענת: "ואנחנו לא?!"…

"וישכם אברהם בבוקר" (כב, ג)

שניים מגדולי ישראל בארצות הברית הוזמנו לברית מילה. הרה"ק רבי יואל מסאטמר הוזמן לשמש כסנדק והשני (ישנן מספר גרסאות במי המדובר) ככל הנראה לברכות. הנוכחים כולם ובראשם אותו אדם גדול הגיעו בזמן הנקוב והמתינו לברית, אלא שה'דברי יואל' בושש מלהגיע.

לאחר זמן המתנה ארוך מאוד הופיע ה'דברי יואל', והרב השני ניגש לתת לו שלום. מכיוון שאותו גדול חס על זמנו וכאב לו על הזמן הרב שחלף, פנה לרבי מסאטמר ותוך שהוא משתמש בלשון הפסוק כרמז דק, תהה: "וכי לית ליה למר 'וישכם אברהם בבוקר'?" כאומר: מדוע זה איחרתם להופיע לברית.

ה'דברי יואל' שנודע בשנינותו השיב על אתר: "בוודאי שלמדים אנו מהתורה שצריך להשכים לדבר מצווה כפי שהשכים אברהם בבוקר. אולם למצוות יש להתכונן כיאות ובתורה לא נאמר כמה זמן ארכה לו לאברהם הפעולה של 'ויחבוש את חמורו'"…

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אושר הוא האומנות לקלוע זר פרחים, מהפרחים שבתחום השגותינו

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים