שיתוף
תגובות
כלכלה » כלכלה בארץ » הצעה להפנות את משאבי הרגולציה לציבור
"מפלצת רגולציה"
בדיון לוהט שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת תקף יו"ר איגוד לשכות המסחר את מה שהגדיר "מפלצת רגולציה", תוך חיזוק טענתו בנתונים שפורסמו
עו"ד אוריאל לין | צילום: עינת לברון

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס בדיון בוועדת החוקה של הכנסת על רפורמת הרגולציה, ואמר כי "כלכלת ישראל היום היא אכן כלכלה חזקה. אך אסור לנו ללכת שולל. נזקי הרגולציה אדירים. תופת היצירה של הרשויות הרגולטוריות מכבידה על עסקים ואף משמידה עסקים קטנים שלא מסוגלים להתמודד עם עומס הרגולציה ואף מאלצת עסקים לנטוש את המדינה; מעכבת את צמיחת המשק ואף מייקרת את מחירי המוצרים בישראל. עודף הרגולציה מהווה תמריץ לגידול מיותר של המגזר הציבורי מאחר וכל רשות רגולטורית שואבת להתרחב והופכת את הרצון להעלות את הפריון במגזר העסקי לבדיחה. ללא שליטה מרכזית לא נוכל לבלום את התפשטות מפלצת הרגולציה".

לדבריו, "ישראל לא תוכל למצות את היכולות האמתיות שלה אם לא תדע לבלום את התפשטות מפלצת הרגולציה. אם הממשלה הייתה מבצעת את החלטה 2118 המצוינת, מאוקטובר 2014, על פיה עד סוף 2020 הרגולציה הייתה אמורה לפחות ב-25%, כלכלת ישראל הייתה היום בשתי דרגות חזקה יותר ממצבה כיום. צריך להסיק מסקנות מכישלון יישום החלטה 2118 , אשר אפשרה לכל רשות רגולטורית את שיקול הדעת איזו רגולציה לקצץ."

במהלך הדיון סיפק לין דוגמאות לרגולציה כמותית ואיכותית ירודה, המצביעים לכאורה על כך שהרגולטור שוגה. כך לדוגמה, טען לין כי מאז החלטה 2118, הועברו 22 חוקים רגולטורים ביוזמת הממשלה, 19 חוקים רגולטורים שמקורם בהצעות חוק פרטיות, מעל 1000 הוראות רגולטוריות בתחום הפיננסים ומעל 40 תקנות, חוזרי מנכ"ל צווים נהלים והוראות אחרות בנות פועל תחיקתי.

נתון נוסף שהעלה לין בדיון בוועדה, מצביע על כך שמשנת 2000 ועד 2017 בוצעו 41 תיקונים בחוק הגנת הצרכן ובנוסף הותקנו 17 תקנות. "כל רגולציה חדשה היא שכבת עומס נוספת על העסקים, הדגיש. "ברמת האיכות, רשות הגנת הצרכן פגעה בזכות חוקתית של בעלי העסקים שהיא זכות הקניין: צרכן יכול לרכוש מוצר שערכו 1,000 ₪, להשתמש בו, להחזירו כשערכו פוחת ל 100 ₪, ולתת פיצוי מקסימלי של 100 ₪ בלבד".

בהמשך העלה לין את מה שהגדיר "דוגמה להיפוקריטיות הממשלה" ואמר כי "ישנו תיקון לחוק הגנת הצרכן שמחייב מענה אנושי לגבי חלק מהמגזר העסקי תוך 6 דקות. אך על מי זה לא חל? על השירות הציבורי. המדינה בחרה בפתרון הקל, להמשיך להעמיס על המגזר העסקי ולפטור את עצמה מחובה מקבילה".

לגבי הרגולטורים הפיננסיים, לין ציין כי אין מקום להחריג אותם מאחר והם יצרן הרגולציה הפורה ביותר. בשנת 2019 הרשות לשוק ההון העבירה 98 רגולציות, ואילו בשנת 2020, היא שנת משבר הקורונה שעדיין מלווה את המגזר העסקי, הגדילה והעבירה 195 החלטות רגולטוריות. "על כל רגולציה להיבחן לגופה, אין צורך להפריד בין רגולציה לעסקים קטנים ובין רגולציה לעסקים גדולים. אם רגולציה היא גרועה, אזי היא גרועה גם לעסקים קטנים וגם לגדולים", אמר.

לין הוסיף ואמר, כי כולם מסכימים – גופים בינ"ל וועדות ישראליות – שבישראל יש עודף רגולציה. לראיה הביא לין את מדד Doing Business של הבנק העולמי ממנו עולה כי בין 2009 ל 2019 לא חל שום שיפור בדירוג ישראל והיא נותרה במקום 35, כאשר ארה"ב במקום – 6, בריטניה – 8 וגרמניה – 22. לין הוסיף ואמר, כי ביוני 2021 פרסם בנק ישראל את תכניתו להאצת המשק בעקבות משבר הקורונה, כאשר אחד הכלים הוא טיפול ברגולציה הממשלתית. כמו כן, על פי דוח הוועדה לשיפור הסביבה העסקית מיוני 2018 עולה כי הפחתה של 30% בביורוקרטיה הממשלתית יכולה להוביל לגידול חד פעמי בתוצר של
כ 4.6% שהם כ 58 מיליארד ₪. עלות הרגולציה 50 – 100 מיליארד ₪ בשנה.

לין הציע לחברי הוועדה להשתמש בעודף המשאבים שייווצר כתוצאה מהחיסכון בהפחתת הרגולציה, לחינוך, לבריאות, לפריפריה ולשכבות החלשות.

"המגזר הציבורי גדל בקצב מהיר יותר מכל מגזר אחר במשק ולכן במאבק ברגולציה אין צורך להשתמש במשאבים נוספים. כל משרד ממשלתי יכול להתייעל, יש לו מספיק משאבים להתמודד לביצוע החוק", על כן, הציע לין ליו"ר הוועדה חה"כ גלעד קריב, להפוך את היעד להפחתת הרגולציה למאמץ לאומי: "מול הפחתת רגולציה שנתית של 5% במשרדי הממשלה, יוזרמו 10 מיליארד ש"ח למערכות החינוך והבריאות, לפריפריה ולשכבות החלשות מדי שנה. בדרך זו, יבינו כל העוסקים בהפחתת הרגולציה שהם שותפים להשגת יעד לאומי בעל ערך".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם לא נשנה כיוון, סביר להניח שנגיע לאן שאנו הולכים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים