שיתוף
תגובות
דעות » לא גיבורים אנחנו אלא בשר התותחים
טור נוקב
עיתונאי תושב שדרות בטור ל'בחזית': "חושבים שהמערכה הסתיימה ו"למה לא הפסקת אש"? תשאלו את בני ברי בן ה-4 שפרץ לפני כמה דקות בבכי אחרי עוד אזעקה"
נפילת רקטה | צילום: The World in HDR, שאטרסטוק

אין לי מושג מתי יסתיים הסבב הזה ואיך – אבל כבר "הצטיידתי" במראה שאקח איתי לשארית ימי ממנו. זה היה בדיוק לפני שבוע, ביום חמישי שעבר, כאשר מטוסי חיל האוויר בסיוע ארטילרי מהיבשה הפציצו והפגיזו במשך כ-40 דקות את ה"מטרו" של חמאס בעזה – בתרגיל אסטרטגי מבריק שעוד רבות ידובר בו.

לפיצוצים האדירים, שהרעידו חלונות ותריסים בבתי שדרות, נלוו קולות אחרים. תושבים יצאו למרפסות ולחצרות הבתים, מחאו כפיים ושרקו לאות הזדהות.

זו היה פרץ שמחה נדיר מסוגו בעיר למודת הקסאמים והשכול. לרגע אחד זיק של תקווה נדלק בעיניים: השדרותים הרגישו שיש להם גב. שמישהו נוקם את נקמתם ומנסה סוף סוף להשיב את השקט.

השבוע, כשאבק שקע וגם רעש ההפצצות של כוחותינו ירד בצורה ניכרת, שוב חזרה הדאגה. שיחת היום היא כמובן "הפסקת האש". אבל בינתיים אין הפסקה מהאש. שלהם. במהלך השעות האחרונות (חמישי) הם מטווחים את אזור הדרום בלי הפסקה, בשעה שבגוש דן ובירושלים שותים קפה. שזה מעולה, אני בעד לגמרי שאחינו בערים אחרות ייהנו מהחיים ומפרגן בהחלט – אבל אתם שיושבים בבני ברק ובאלעד, בכפר חב"ד ובביתר וחושבים שהמערכה הסתיימה ו"למה לא הפסקת אש"? אז היא לא הסתיימה. תשאלו את בני ברי בן ה-4 שפרץ לפני כמה דקות בבכי אחרי עוד אזעקה. ואסור שתהיה הפסקת אש כי זה אומר שהדרג המדיני והצבאי מוכן לסגור את המבצע הזה גם כשאיום הרקטות עלינו טרם פסק.

כבר 20 שנה אנחנו בני ערובה של חמאס. 20 שנה שאנחנו זועקים, מתחננים שישמעו את שוועתנו וזה פשוט לא קורה. ממשלה אחרי ממשלה, רמטכ"ל אחרי רמטכ"ל – עבור כולם אנחנו "גיבורים". וגיבורים צריכים לספוג ולשתוק, כי המדינה הרי מזרימה לכאן תקציבי עתק.

לא גיבורים אנחנו אלא בשר התותחים של המדינה הזו. לא כסף אנחנו רוצים ממנה אלא שקט. הגיע הזמן שחמאס יילמד וידע שלא רק שיגורים לירושלים ולתל אביב הם קו אדום – אלא גם לשדרות ולאשקלון. דין זיקים כדין רמת גן. דין נחל עוז כדין הרצליה.

זו הדרישה היחידה שלנו. אם בגלל לחץ בינלאומי המדינה תתקפל – זו אות קלון עבורה. כי בעזה יחשבו אמנם היטב לפני שירו שוב למרכז, אבל אנחנו נמשיך להוות עבורם מטרה נוחה, כזו שלא שוברים את הכלים בגללה.

ביבי, גנץ, כוכבי, סיימו את העבודה והחזירו לפה את השקט – כדי שהחיוך יחזור לפני התושבים כאן לתמיד ולא רק לרגעים ספורים ביום חמישי שעבר.

הכותב הוא תושב שדרות, עיתונאי, מגיש ב'רדיו דרום' וכתב ופרשן צבאי ב'קול ברמה'

הצטרפו ועקבו אחר

3 תגובות

  1. הבית שלי עשוי דיקטים, כמו קרטון, המקלט הכי קרוב במרחק כמאה מטר וזה מקלט של כולם, צפוף שם ואין סיכוי להגיע בזמן. אז קל להיות חוסן לאומי ולדבר על המשך לחימה כאשר יש חדר בטחון בבית וקצת קשה יותר כאשר סומכים רק על הקדוש ברוך הוא.

    ומצד השני, אנחנו שנים במצב הזה וגם סבב הלחימה הזה לא הביא לנו ביטחון, סומכים על מילה של חמאס והרצונות שלהם, הרתעה אין ובכל דקה עלולה להישמע סירנה שתסיים את הפסקת האש. כל מדינה אחרת בעולם הייתה כבר משיגה שקט בצורה זו או אחרת, אבל אצלנו לא איכפת מהמסכנים, כל עוד הם לא מתמרדים, אז נרגיש את נחת זרוע החוק. בינתיים תאכלו עוגות, אומרים לנו, אם אין לחם.
    חוגגים ניצחון על הנדל"ן העזתי , הרתעה לא השגנו, הצד השני חוגג גם כן ונותר חמוש ומסוכן מתמיד. מי הביא למצב שהם חזקים מאיתנו? מי היה בשלטון וצריך לתת תשובה על כל בית הרוס וכל אזרח הרוג? ממש שלא מושל, ביטחון שאיננו. לא משמחים אותי פלסטינים מתים ולא בתים שלהם שהצבא ניצח, כל עוד בכל רגע עלולה הסירנה לצעוק ואין לי לאן לברוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
איננו רואים דברים כפי שהם אלא כפי שאנו

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים