שיתוף
תגובות
יהדות » חריף מתוק » לוחות מסובבים, כתב ישר
חריף מתוק
לנוח בשבת בשביל לעבוד ביום חול • לאן מיהר משה כשהשם דיבר איתו? • זהב או אלוהים? • עקשנים עקשנים, אבל אין תחליף
תגיות:
לוחות הברית | צילום: david spr, שאטרסטוק

"אך את שבתותי תשמורו" (לא, יג)

הלשון 'שבתותי', מלשון שתי שבתות. וכך היה אומר בעל ה'שארית מנחם' מווישאווא: כביכול בכל שבת יש שתי שבתות: א. חלק אחד של קדושה – תפילות ולימוד תורה. ב. חלק אחד של מנוחה – סעודות ומנוחת הגוף.

"אך את שבתותי תשמורו", מבקש הקב"ה מישראל, שלא תשמרו רק את חלק המנוחה – תנוחו בשבת ותאכלו היטב כדי לנוח מעמל ימות החול ותצברו כוח לשבוע הבא. אלא "את שבתותי תשמורו", גם את חלק הקדושה תקפידו לקיים באותה התלהבות של קיום המנוחה… 


"וייקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו… ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם ויביאו אל אהרן" (לב, א-ג)

בוא וראה כמה גדולה היא ירידת הדורות – אמר הגאון רבי אייזל חריף מסלונים: בדורות ראשונים היו אנשים מוכנים לוותר על כספם וזהבם כדי לעשות להם אלוהים. ואילו בדורות האחרונים אנשים מוותרים על אלוקים כדי לעשות להם כסף וזהב…

"מזה ומזה הם כתובים" (לב, טו)

סוחר עשיר הגיע אל הגאון רבי חיים אלעזר וואקס, בעל 'נפש חיה', וגילה את אוזנו שהוא יכול להרוויח רווח עצום מעסקה שהוא עתיד לעשות, אילו יבצע תחבולה מסוימת שאינה כשרה. אף אחד לא ידע על כך והוא יכפיל את הרווח במאות אחוזים.

"לכך נאמר בלוחות 'מזה ומזה הם כתובים'", אמר לו ה'נפש חיה', "להודיעך, שככל שתסובב את הלוחות לכיוונים שונים – הלאו 'לא תגנוב' נותר בעינו ואינו משתנה"… 

"לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה" (לג, ג)

כשהתפלל משה לפני הקב"ה שיסלח לבניו על חטא העגל, ביקש (לד, ט): "ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא".

והשאלה מזדעקת: איך ייתכן שהקב"ה אומר במפורש שאינו מוכן להשרות שכינתו בישראל משום שהם 'קשי עורף' ומשה רבנו עומד ומתחנן שהקב"ה יסלח להם משום אותה תכונה בדיוק שקשי עורף הם?!

אלא כך אמר משה לקדוש ברוך הוא: הם אכן עם קשי עורף, אולם לפניך שהעתיד גלוי כמו העבר, וידוע לפניך שתכונה זו של קשיות העורף היא שתשמור על עם ישראל בהיותם בגלות. עת אשר יקומו עליהם להמיר את דתם ויענו אותם, יזקפו בניך בגאון את עורפם הקשה ולא יקשיבו להצעות להמיר אותך חלילה באל זר, אלא תמיד יהיו נאמנים לך…

"וימהר משה וייקוד ארצה וישתחו" (לד, ח)

ויש להבין: מהי ההדגשה "וימהר משה", לאן יש לו למהר?

מבאר הגאון רבי אפרים שלמה מלונטשיץ, בעל 'כלי יקר': כאשר שמע משה שהקדוש ברוך הוא מבטיח לפקוד עוון אבות על 'בנים' על 'בני בנים' על 'שילשים' ועל 'ריבעים' – עד דור רביעי, "היה מתיירא פן יוסיף להכות בכמה דורות", לכן מיהר משה להשתחוות וכביכול 'לעצור' את הקב"ה שלא יוסיף לפקוד עוון אבות על בנים לדורות מאוחרים יותר…

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
האדם העשיר ביותר הוא לא זה שיש לו הכי הרבה, אלא זה שצריך הכי פחות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים