קרה לכם שרציתם משהו הרבה זמן, וכשזה הגיע לא הרגשתם בפסגה? מאמינה שכן. ימי הקורונה היו אחת הדוגמאות היותר טובות לכך.
תחשבו על אמא שיש לה בת בסמינר, בשנות התיכון.
הבת מקסימה ומצוינת בכל תחום, רק שאין לה שניה של פניות להיות עם אמא שלה…
האם, ציפתה כבר מאמצע יום העבודה העמוס שלה – שהיום, כשהיא תגיע הביתה ותסיים לארגן את כל מה שהכי דחוף ולהשכיב את הקטנים לשינת הלילה, היא תתיישב עם נערתה על גביע גלידה מתוק והן תשוחחנה כמו אמא אוהבת, ובת. אבל זה לא מה שממש קרה.
כשהיא הגיעה הביתה לאחר יום מעייף, היא ספרה לבת על החלום שלה, והבת, מאד מאד רצתה, רק ש… ראשית, היא רואה שהבת עשתה הרבה בבית למען הסדר הטוב. וגם העמידה סיר של תפו"א מקולפים, שתהיה איזו תוספת, וזה ריגש אותה. אבל חוץ מזה, היא עמוסה מעל הראש בתכניות צפופות עד אור הבוקר. בטלפונים סוערים, בשיעורים, בהגשת עבודה, בסגירת הפרויקט, בהעתקת הסיכום למבחן של מחרתיים, בהכנת עוגיות מיני לחברה שאחיה מתברמץ מחר, ובהבאת התמונה שהיא נתנה לפתח על קנבס…
רעיון הישיבה הנינוחה עם הבת, נגנז בסערת צפיפות המטלות של הבת. אמא הרגישה שעל אף שהבת היתה באמת רוצה, עיסוקיה מרתקים אותה טיפה יותר.
ובכלל, היא תמיד כל כך רצתה שהבת העמוסה שלה תהיה קצת יותר בבית, ושהן תוכלנה לבלות ביחד, אבל במציאות זה קצת אחרת. כשהן כן ביחד, הבת היקרה ממהרת להיפגע מכל מילה, הרבה שונות יש ביניהן בקו החשיבה וכל אחת מהן מתבצרת בעמדתה. טעם וסגנון הלבוש גם הוא שונה בקיצוניות, והרבה ויכוחים קטנים וגדולים צצים כפטריות אחר הגשם…
על כל זה אפשר לאמר, וזה לא חריג כל כך, תסכול!
אמהות רבות משתפות אותי ומרגישות את זה חזק מדי, בפרט בימים אלה שמצד אחד הבת זמינה בבית מצד שני כאמהות של בנות העשרה אנחנו לא ממש יודעות איך לפתח תקשורת נכונה, לשוחח בפשטות על כל דבר וכו'.
ברור לי שאת אמא מקסימה ואת רוצה את הקשר הזה לא פחות ממה שהבת שלך רוצה אז איך לעשות את זה נכון?
הנה מספר טיפים שיעזרו לך:
1. אל תצפי להמון אמפתיה מהבת הצעירה המתבגרת של היום. כי גם כשהיא תהיה שם, זה עלול להיות קצת שטחי. אבל קחי את כל מה שהיא מגישה לך בכל גודל שיהיה, ותעצימי אותו וגם אל תשכחי לשמוח בו.
2. תציעי לה לצאת איתך להליכונת של 10-5 דקות בלבד. בלי פלאפון, כמובן. תהיי רק שלה. תשוחחו על כל העולם רק לא עליה או על הבית וכל שדה התמודדות שלה – אחר!
3. תני לה הרגשה מוחלטת שעכשיו את רק שלה, ואת רוצה רק לתת לה, אינך מבקשת ממנה כל תמורה. התמורה הטובה ביותר מבחינתך היא, רק טובתה ואושרה.
4. תסיימו טיפטיפה יותר מוקדם ממה שהיא היתה רוצה, ותותירי לשתיכן טעם ענוג ומצב רוח של עוד.
מאמינה מאד שככל שאת תהני, היא תהנה עוד הרבה יותר, והיא תתמיד לחפש את הרגעים המתוקים האלו בכל הזדמנות. "כלל ברזל" יהיה חייב ללוות אותך, אין וויכוחים וביקורות. מה שלא יהיה. בשעה הזאת – מבחינתך היא מושלמת. וכשתהיה לך ביקורת על מצע של כמה ערבים כאלו – מאמינה שהיא תרצה גם לשמוע. ואם תמשיכי בעוד כאלה הליכות – אז עשית את זה!
