מנהל הפעילות בארץ של ארגון ציוני אמריקה, מר דן אילוז, הוציא היום (שישי) מכתב לשר החוץ יאיר לפיד בו הוא מתח ביקורת קשה על הנאום שלו בכינוס השביעי של הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות.
בנאומו, שר החוץ השווה בין האנטישמיות לסוגים השונים של גילויי שנאה. זאת, כגישה הפוכה לחלוטין מהגישה שמקדמים ארגונים יהודיים בעולם המבקשת להדגיש את העוצמה והשכיחות המיוחדת שהייתה לאנטישמיות בהיסטוריה, ואת הסכנה המיוחדת שיש בשנאת היהודים.
"אין לנו ספק שלא זאת הייתה כוונתך", כתב אילוז במכתב, אך ב"סופו של דבר, הנאום הזה הוא לא רק חסר אחריות, הוא מהווה גם סכנה של ממש למלחמה שאנחנו מנהלים בכל יום ויום נגד האנטישמיות".
"שיחקת לידיים של שונאי ישראל כשגם אתה ערערת את הייחודיות שיש באנטישמיות." הוא הוסיף. "כשר החוץ של מדינת ישראל, נאמת נאום שמנוגד לחלוטין לאינטרסים של העם היהודי. פגעת ביכולת שלנו להמשיך להילחם נגד האנטישמיות בקמפוסים, בארגונים בינלאומיים, בממשלים ובמוסדות."
ארגון ציוני אמריקה (ZOA) הינו הארגון הציוני הוותיק ביותר בארצות הברית, שהוקם בשנת 1897 ופועל מאז ועד היום להגנה על האינטרסים של מדינת ישראל ושל העם היהודי בארצות הברית.
ח"כ עמיחי שיקלי התייחס היום לנאום של לפיד וכתב כי "נשאלתי השבוע מהי פרוגרסיביות. בקצרה ניתן לומר שפרוגרסיביות היא קודם כל אמונה, דתית כמעט, לפיה יש אמת אחת והיא שאין אמת אחת. הפרוגרסיביות מבקשת לערער כל יסוד של אמת במציאות. התוצאה טשטוש הבדלים שבין טוב לרע, בין מינים ובין תרבויות ברבריות ואלימות לחברות סובלניות".
"נאומו הפרוגרסיבי והקלישאתי של לפיד בכנס למאבק באנטישמיות ביקש לייצר סימטריה בין סחר בעבדים ושנאת זרים לבין שנאת היהודים. נכון, צריך להלחם בכל סוג של שנאת זרים, אלא שההיסטוריה מוכיחה שאנטישמיות היא לא עוד שנאה אלא תופעה ייחודית בת אלפי שנה, כפי שכבר הראו היסטוריונים מלומדים כיעקב כ"ץ, סוקולוב, ויהודה באואר – ׳שנאת-עולם לעם עולם׳".
"אך לפני כשמונים שנה הובילה האנטישמיות למאורע שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית – שואת יהודי אירופה. כשביקש חוקר השואה הנודע פרופ׳ יהודה באואר להשיב לתלמידיו הצעירים במה נבדלת השואה ממקרים אחרים בהיסטוריה של רצח עם, הוא אמר להם, אמנם היו לפני ואחרי השואה מקרי ג׳נוסייד מחרידים, אך אף אחד מהם לא היה פרויקט: (1)כלל-יבשתי, (2) תעשייתי ו (3) מדעי המבוסס על (4) מניעים מיתיים ותיאולוגיים אי רציונלים".
"כדי להבין את המניע המיתי-תיאולוגי שווה לחזור אל כתביו של אחד מאדריכלי האנטישמיות המלחין הגרמני ריכארד ואגנר שכתב כשישים שנה לפני השואה: ״אם יביסו הארים את היהודים, יינצל העולם מנפילה אלי תהום, ותתחולל מהפכה רוחנית שלאחריה תשלוט בעולם נשמת הגזע הארי״".
"1944 מכונת המלחמה הנאצית יכולה כבר להריח את התבוסה המתקרבת ובכל זאת היא מעלה הילוך ומגלה להט נחישות בעניין אחד: מימושו של פרוייקט הפתרון הסופי. גם ברגעיו האחרונים כשכוחות של בעלות הברית וטנקים של הצבא האדום מכתרים את מקום מחבואו מבקש היטלר מהעם הגרמני בצוואתו להמשיך את מלחמת השמד ביהודים וביהדות".
"בשונה ממקרי רצח עם אחרים, האנטישמיות לא הותירה לשום יהודי מפלט. לא היה ניתן להמיר דת או לוותר על זהות יהודית; נשים וילדים לא זכו בהנחה; לא היה מקום שבו היהודים היו יכולים לזכות במחסה מבחינת הנאצים: באמסטרדם, בסלוניקי או בוורשה; גזר דינך היה זהה. לאחר השואה היו שחשבו שהאנטישמיות חלפה מן העולם אלא שאט אט היא כמו עשב רע היא החלה לצמוח שוב, הפעם בלבוש מעט שונה".
"ברקע הסכסוך הישראלי פלסטיני, העימותים הקשים של אינתיפאדת אל אקצה וגלי המחאה נגד ישראל באירופה מפרסם הפילוסוף הצרפתי, אלן פינקלקראוט מאמר חשוב ('בשם האחר') על האנטישמיות החדשה: ״במשך חמישים שנה היה הנאציזם מגנם של יהודי המערב… היטלר אכן פגע בכבודה של האנטישמיות. היו שסברו כי הפגיעה הייתה סופית… אך בדיעבד מתברר שלא הייתה זו אלא הפוגה… העבר הסתתר בנבכי הדעות הרווחות, והשים עצמו כמת בהמתינו לשעת כושר… חמישים שנה מאוחר יותר… הרוע מחלץ את עצמותיו ופורש את ידיו לאור היום.״ פינקלקראוט הסביר כיצד זיכרון אושוויץ נעשה לכלל אנושי וכיצד מכוונת אירופה את הלקחים וחיצי הביקורת של השואה דווקא כנגד היהודים. הפעם על שום שכשלו מלהפיק את הלקחים האוניברסאליים ופנו ללאומיות הגזענית – הציונות הפוגעת בקורבן הפלסטיני".
"אלו הם פניה של האנטישמיות החדשה, ששר החוץ לפיד בניסיונו לטשטש את דיוקנה משחק לידיה. היה לנו שר חוץ אחר, איש מפלגת העבודה ומפקדו המיתולוגי של הפלמ״ח, יגאל אלון , שידע להיישיר מבט אל עיניה של אירופה ולקרוא לילד בשמו. ב-30 לספטמבר 1975, שבועות ספורים לפני החלטת האו״ם שביקשה להגדיר את הציונות כגזענות הוא אמר: ״בדברי בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות אינני יכול להתעלם מהתפתחות חמורה הפוגעת בעם היהודי בכל פזוריו. כוונתי להתקפה הבזויה על הציונות, על ידי שכרכו את שמה עם תפיסות פוליטיות מעוותות. אני מבקש לקבוע במפורש ובהחלטיות, כי אנטי-ציונות אינה אלא שם נרדף לאנטישמיות ומתן הכשר לתוקפנות נגד ישראל״".
"במרץ 2016 חידד בדיוק את הנקודה הזו שר המשפטים הבריטי מייקל גוב שאמר: "בימי הביניים, האנטישמיות הייתה דתית… בסוף המאה ה 19 וראשית המאה ה 20, הובילה האנטישמיות, תחת מסווה מבעית של גזענות מדעית לפשע הגדול ביותר שראתה האנושות מאז ומעולם, האנטישמיות השתנתה וכיום היא מוצאת את ביטוייה בהתנגדות לזהות הלאומית הקולקטיבית של העם היהודי ולקיומה של מדינת ישראל"".
"מי שרוצה יכול לנסות ולעצום את עיניו, להתעלם מהגחלים הלוחשות של שנאת יהודים ושנאת הציונות באירופה ובקמפוסים של ארה״ב. אך מבט מפוקח על האנרגיות העצומות שמשקיעה אירופה בקידום הדה-לגיטימציה לציונות ולמדינת ישראל, בין היתר באמצעות מימון ארגונים שנאבקים להרס בתי יהודים, תמיכה במחבלים וקידום כנסים וקמפיינים המשווים את הציונות לאפרטהייד, מלמד, לצערנו, כי האנטישמיות כאן כדי להישאר".
כזכור, סערה פרצה אמש בעקבות דברים של לפיד בנאום בפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות בו הרחיב את המושג אנטישמיות, שלטענתו אינה רק שנאת יהודים: "ב-27 לדצמבר 1944 אבא שלי היה ילד בגטו בודפשט. הם גרו אז 600 אנשים במרתף קטן יותר מהאולם שבו אתם יושבים עכשיו. בשלב הזה הם חיו בעיקר מבשר של סוסים מתים שהם מצאו ברחוב", סיפר.
"באותו בוקר אמא שלו – הסבתא שלי – קראה לו ואמרה, "טומיק'ה, אתה לא יודע את זה, אבל היום זה הבר-מצווה שלך. אבא שלך לא יבוא כבר," סבא בשלב זה כבר מת בתא הגזים במחנה הריכוז מאוטהאוזן, "אני לא יכולה לאפות לך עוגה", היא המשיכה, "אבל יש דבר אחד שאני יכולה לעשות." והיא הוציאה בקבוקון קטן של בושם "שאנל 5". זה היה הבושם הקלאסי של גברות אלגנטיות כמו שהיא היתה לפני המלחמה, ורק אלוקים יודע איך היא שמרה עליו שלם כל השנים האלה. ואז סבתא שברה בכוח את הבקבוקון על הרצפה ואמרה, "לפחות לא יהיה מסריח בבר-מצווה של הבן שלי"".
"הסיפור הזה בא עם שאלה: למה? למה הם שנאו אותו כל כך? למה הם רצו להרוג ילד בן 13 שהם לא הכירו. שלא עשה להם שום דבר רע? אבא שלי לא כתב את הפרוטוקולים של זקני ציון. הוא לא היה בנקאי בינלאומי. הוא לא ענה על אף אחד מהסטריאוטיפים האנטישמיים. למה הם רצו כל כך להרוג אותו?"
"התשובה היא שהם לא רצו להרוג אותו למרות שהם לא הכירו אותו, אלא בגלל שהם לא הכירו אותו. האנטישמים תמיד אומרים, ״כמה מידידי הטובים הם יהודים״. האבסורד הוא שזה כנראה נכון. הם לא שונאים את היהודים שהם מכירים, מפני שהם יודעים שהם בני אדם כמוהם. הם שונאים את היהודים שהם לא מכירים, מפני שקל לשנוא אנשים בקבוצות. ככה השנאה עובדת. התנאי הראשון הוא הדה-הומניזציה של מי שאתה שונא. הוא לא באמת בנאדם. הוא קבוצה נטולת פנים שאתה יכול לזרוק עליה את כל הפחדים ואת כל השנאה ואת כל הדיעות הקדומות. היהודי שאתה מכיר אוהב את ילדיו, היהודי שאתה לא מכיר שונא את הילדים שלך".
"אז השאלה היא לא ״איזה בן אדם הוא היהודי״, אלא ״איזה בן אדם מסוגל לשנוא כל כך מישהו שהוא לא מכיר?״ איזה בנאדם כל כך מלא בשנאה וארס ודיעות קדומות וגזענות שהוא רוצה להרוג ילדים שלא עשו לו שום דבר רע?"
"יותר מדי זמן התגוננו. יותר מדי חשבנו שאנחנו צריכים לספר את הסיפור הנכון על היהודים כדי שהאנטישמים יפסיקו לשנוא אותנו. אני רוצה להציע לכם את האפשרות ההפוכה: הגיע הזמן שנתחיל לספר את הסיפור הנכון על האנטישמים. הגיע הזמן שנגיד לעולם בפני מה אנחנו ניצבים. האנטישמים לא היו רק בגטו בודפשט. האנטישמים היו סוחרי עבדים שזרקו מספינות עבדים למי האוקיינוס עבדים כבולים בשרשראות. האנטישמים הם בני שבט הההוטי ברואנדה שטבחו בבני שבט טוטסי. האנטישמים הם קנאים מוסלמים שהרגו בעשור האחרון יותר מ-20 מיליון מוסלמים אחרים. האנטישמים הם דאעש, ובוקו חארם. האנטישמים הם כל מי שרודף אנשים לא בגלל מה שהם עשו, אלא בגלל מה שהם. בגלל איך שהם נולדו".
"האנטישמיות היא לא השם הפרטי של השנאה, היא שם המשפחה שלה. היא כל מי שאכול שנאה עד כדי כך שהוא רוצה לרצוח ולהשמיד ולרדוף ולגרש אנשים רק בגלל שהם שונים ממנו. העם היהודי מצפה בצדק מהעולם לזכור את השואה. השואה היא תופעת הקצה של השנאה. היא הדוגמא מה קורה לשנאה כשאיש אינו מתייצב מולה. לא היה שום דבר דומה לשואה בתולדות האנושות. תופעה כמו האנטישמיות המודרנית, איתה אנו מתמודדים היום, יש דווקא בכל מקום. כדי להלחם בה, אנחנו צריכים בעלי ברית. אנחנו צריכים לגייס אלינו כל מי שמאמין שאסור לרדוף אנשים בגלל דתם, או בגלל המוצא שלהם. אנחנו צריכים להגיד להם שהאנטישמיות לעולם לא תעצור ביהודים בלבד. היא תמיד תמשיך הלאה. המאבק אינו בין אנטישמים ויהודים, המאבק הוא בין אנטישמים וכל מי שמאמין בערכים כמו שיוויון, וצדק ואהבת האדם".
"האנטישמיות היא גזענות, אז בואו נדבר עם כל מי שמתנגד לגזענות. האנטישמיות היא קיצוניות, אז בואו נשתף פעולה עם כל מי שקיצוניות מפחיד אותו. האנטישמיות היא שנאת זרים, אז בואו נגייס אלינו כל מי שהיה אי פעם זר ונגיד לו, ״זו גם המלחמה שלך״. אם לא תעזור לנו היום להלחם נגד האנטישמיות, מישהו עלול בעתיד להסתכל על הילד שלך ולהגיד לעצמו, ״אני שונא אותו, אני רוצה שהוא ימות"", דברי לפיד.
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו אמר בתגובה כי "יאיר לפיד שגה כשהוא צימצם ושיטח השבוע את מושג האנטישמיות וקבע שהיא לא רק שנאת יהודים אלא שנאת בני אדם באשר הם. הוא אמר: ״האנטישמים לא היו רק בגטו בודפשט. האנטישמים היו סוחרי עבדים… בני שבט ההוטו ברואנדה שטבחו בבני שבט הטוטסי… האנטישמיות היא כל מי שאכול שנאה עד כדי כך שהוא רוצה לרצוח ולהשמיד ולרדוף ולגרש אנשים רק בגלל שהם שונים ממנו״. אף שהאנטישמיות, שנאת היהודים, היא חלק מהתופעה האנושית הכללית של שנאת זרים, היא שונה ממנה בעוצמתה, בהימשכותה במשך אלפי שנים ובאידיאולוגיה הרצחנית שטופחה במשך הדורות כדי להכשיר את השמדתם של היהודים".
"האמירה של לפיד מגמדת את הייחודיות של שנאת היהודים בהיסטוריה ואת גודל הטרגדיה של השואה שהשמידה שליש מבני עמנו. זו אמירה שערורייתית וחסרת אחריות שמעוותת את ההיסטוריה ומרוקנת את מושג האנטישמיות מכל תוכן. אם כל אלימות נוראה היא אנטישמיות אז כולם אנטישמים וממילא אין אנטישמיות".
"אם זה מה שאומר שר החוץ, איך מדינת ישראל תמשיך לדרוש ממדינות העולם להמשיך להשקיע מאמץ מיוחד בהגנה על הקהילות היהודיות בחו״ל מהתקפות אנטישמיות ובמלחמה עיקשת בהסתה נגד בני עמנו? לא בכדי רוב המנהיגים הנאורים והמשכילים בעולם מבינים שהאנטישמיות היא תופעה ייחודית שיש להוקיע אותה באופן ספציפי כדי להילחם בה".
"האמת ההיסטורית הפשוטה היא שאנטישמיות היא שנאת יהודים והאנטישמיות החדשה היא שנאת מדינת היהודים. כדאי שיאיר לפיד יבין זאת ויתקן מייד את דבריו. אם לפיד מעוניין להבין לעומק את מושג האנטישמיות הוא מוזמן לקרוא את הדברים החשובים שכתב אבי, פרופ׳ בנציון נתניהו ז״ל, בפרק הראשון בספרו המכונן והמהפכני על מקורות האינקוויזיציה", דברי נתניהו.
תגובה אחת
לפיד לא מפסיק לפדח כל דבר שהוא נוגע