שיתוף
תגובות
כללי » מהו ההבדל המהותי בין יהודי לגוי?
חריף מתוק
כשמשה חשש מתיוג 'לא מאנ"ש' • להרביץ ולהישאר יהודי גאה • כשפרעה גזר 'תרגום' • תירוץ מקורי לשאלות באמונה • חיפוש זכות שהוא זכות
איגרת מלכותית | צילום: Anneka, שאטרסטוק

"ויצו פרעה לכל עמו… כל הבן היילוד" (א, כב)

"כל ברא דיתיליד ליהודאי בנהרא תרמוניה" (אונקלוס).

בפסוק כתוב שהגזירה הייתה "לכל עמו", אף למצרים, ואילו התרגום מפרש שהיה זה רק "ברא דיתיליד ליהודאי", גזירה החלה רק על היהודים. מה פירוש הדבר?  

את הדיוק מציב הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, והוא משיב בשנינות: פרעה היה מלך בסדר גודל עולמי. מלך שכזה אינו יכול לגזור גזירה על חלק אחד מן האוכלוסייה ולהיחשד חלילה בגזענות או בחוסר הגינות. זה לא יצטייר טוב בעיני הרואים.

פרעה מצהיר שמצרים נמצאת במשבר מסוכן מאין כמוהו. הפתרון היחיד – אליבא דפרעה – הוא להשליך את כל הילדים, ללא הבדל דת ולאום, ליאור. אלא שהממונים על אכיפת החוק קיבלו 'תרגום' מיוחד לציווי: אכיפת החוק נעשית אך ורק כלפי היהודים…

משכך: בפסוק מופיע החוק כלשונו, וה'תרגום', הביא את 'תרגומו' המעשי.

מפרעה, סיים הגר"מ שפירא, למדו צוררי ישראל במשך הדורות וחוקקו חוקים כביכול אוניברסליים, אך אכפו אותם רק על היהודים…

"הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי" (ב, יד)

מהמילים "הלהרגני אתה אומר" למדו חז"ל שהרג משה את המצרי בשם המפורש.

הגאון רבי יצחק מטורטשין בספרו 'באר יצחק', ביאר: את המצרי הרגת בשם המפורש, אמר העברי למשה, משום שלא יכול הגוי לסבול את קדושת השם ומת ממנו.

אולם אותי, העברי, סבור אתה להרוג בכוח קדושת שם המפורש? הן עברי אנכי ויכול אני לסבול קדושתו ולא אמות.

צא ולמד, מדייק ה'באר יצחק', מהותו של עברי. גם כי ירים ידו להכות את אחיו, בכל זאת יתמלא גאווה דקדושה ויכיר בערכו על פני גויי הארצות!…

"וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" (ג, יא)

"מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצרים" (רש"י).

ריבונו של עולם, נמצאים בני אברהם ויצחק ויעקב בצרה, הקב"ה מציע להציל אותם, ומשה מתחיל לבדוק אם יש להם זכות?!

אמר הרה"ק ה'אמרי חיים' מוויז'ניץ, בשם הגאון רבי שמעון הירשלר, דיין בבודפסט: ההבדל בין יהודי לגוי, הוא: הגוי רוצה לצאת מהצרה, לא אכפת לו באיזו דרך. אולם כאשר יהודי נמצא בצרה, הוא חושב באיזו זכות יוכל לצאת מן הצרה. כיצד יוכל לתקן את מעשיו, איזו קבלה יוכל לקבל על עצמו.

דבר זה עורר משה לזכותם של ישראל בכל הדורות, למען יוכלו להיוושע מכל צרותיהם, בזכות זו עצמה, שהם מחפשים לעצמם זכות…

"והן לא יאמינו לי" (ד, א)

ומפני מה חשש משה שלא יאמינו לדבריו שנראה אליו השם וציווה אותו לגאול אותם?

כנראה שמאז ומעולם היינו חשדנים כלפי אלה ששונים מאיתנו. וכך מבאר הנצי"ב מוואלוז'ין ב'העמק דבר': הסיבה שחשש משה שבני ישראל לא יאמינו לדבריו, היא מפני שגדל בארמון המלך ולבש לבוש מצרי…

ואם אינו לבוש כמותם – מנין יוכלו להאמין לדבריו שהשם שלחו?!…

"מי ה' אשר אשמע בקולו" (ה, ב)  

ליהודי פשוט התעוררו ספקות רבים באמונה, שאלות למכביר. נסע לצדיקי הדור וביקש מהם תשובות. לאחר שנפתרו כל ספקותיו, שב לביתו. אולם לא עברו ימים מועטים וכל ספקותיו התעוררו מחדש.

קם היהודי ונסע לבעל ה'יסוד העבודה' מסלונים, ושטח באוזניו את שאלותיו. אף ציין שענו לו כבר על השאלות, אלא שהכל חזר ונעור.

ראה ה'יסוד העבודה' שכאן אין תועלת בעניית תשובות, כי אם בתירוץ מסוג אחר, וענה: כאשר פרעה התבקש על ידי משה ואהרן לשלח את ישראל, הוא סירב בטענה שיש לו שאלות על הנהגת הבורא. "מי ה' אשר אשמע בקולו". משכך, ענו לו מן השמים תשובות שאין אחריהן עוררין: מכות.

על כל קושיה ששאל פרעה – קיבל מכה. עד שלמד היטב היטב מי הוא בורא כל עולמים.

שמע היהודי ונסוג לאחור. "אין לי עוד קושיות, רבי. עניתם לי על הכל"…

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
מי שלא מרוצה מהיחס שהוא מקבל, שיבדוק איזה יחס הוא נותן

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים