מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון בארצות הברית על נושא הירידה במשקל, גילה ממצאים מעניינים על המוטיבציה של אנשים רבים להילחם עם עצמם ולרדת במשקל, ומאשש לראשונה נתונים על הגיל המומלץ לירידה במשקל והתועלתיות שבכך.
המחקר נערך במשך 7 שנים והשתתפו בו 24,205 בני אדם, כאשר לאורך תקופת המחקר נפטרו 5,846 משתתפים.
על פי המחקר, אנשים בגילאי 25 שהיו תחת הגדרת "השמנת יתר" וירדו במשקל ברמה שתויגו מעתה כ"בעלי עודף משקל" בטרם הגיעם לגיל 40 (גיל העמידה) הפחיתו ב 54% את הסיכון שלהם למות לפני גיל תוחלת החיים הממוצע.
בתחילת המחקר מסר כל משתתף לחוקרים נתונים על המשקל שלו עד גיל 25 וכן על המשקל במשך עשור לפני כן. החוקרים לקחו בחשבון את אי הדיוקים היכולים להתאפיין במסירת הפרטים בשנים מוקדמות יותר, אך הם התבססו על נתונים נוספים ש'איזנו' את הפרטים.
תוצאות המחקר העלו, כי בקרב אנשים שבגילאי ה-20 היה משקלם תקין והמשיכו לשמור על משקל ותזונה נאותה גם בגיל 40 (גיל העמידה) הסיכון למות מוקדם יותר היה נמוך. עוד גילו החוקרים, כי גם משתתפים שבגילאי ה-20 תויגו תחת הגדרת "השמנת יתר" וירדו לקריטריון של "עורף משקל", הצליחו גם הם להקטין את הסיכון שלהם למות ב-54% בהשוואה לאנשים שנשארו שמנים גם בגיל העמידה.
עם זאת, לדברי ד"ר יעקב הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, שהציג את תוצאות המחקר, "המחקר הוכיח כי שינוי במשקל מ'השמנת יתר' ל'משקל עודף' לאחר גיל העמידה – לא הצליח להביא להפחתה בסיכון למוות בטרם עת. החוקרים מסבירים את הממצא הזה בכך שירידה במשקל בגיל מבוגר יחסית היא לרוב לא מכוונת וקשורה לבעיות בריאותיות או לאובדן מסת שריר הקשורה לגיל".
לעומת זאת, ירידה במשקל בגילאים צעירים יותר בחיים מלווה פעמים רבות גם בירידה במסת השומן ולרוב אינה קשורה להופעה של מחלות כרוניות. החוקרים נטרלו את כל הגורמים המשתנים שיכולים להשפיע על התוצאות כמו מצב סוציו אקונומי, הרגלי עישון וכדומה.
לדברי עורכי המחקר: "הממצאים שלנו מטרידים מפני שהם קובעים שהשמנת יתר באמצע החיים מעלה משמעותית את הסיכון למות בטרם עת ושיעורי ההשמנה בעולם המערבי הולכים וגדלים – יחד עם זאת, יש מקום לאופטימיות מפני שלעיתים מספיק לרדת כמה קילוגרמים ולעבור מההגדרה של השמנת יתר לעודף משקל על מנת להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה בטרם עת".
