עשר מדינות באיחוד האירופי ומחוצה לו הפסיקו את השימוש בחיסון נגד נגיף הקורונה של חברת התרופות הבריטית אסטרהזניקה לאחר לפחות שני מקרי מוות כתוצאה מקרישי דם, זמן קצר לאחר החיסון.
בחברת אסטרהזניקה הגיבו לפרסומים אודות קרישי הדם ואמרו כי המספר המתועד של המקרים שבהם התפתחו קרישי דם בקרב מחוסנים הוא "נמוך משמעותית… משיעורם המצופה בכלל האוכלוסייה. ניתוח של נתוני הבטיחות שלנו, לא העלה חשש או אינדיקציה לסיכון מוגבר לקרישי דם בריאות או לפקקת ורידים" – כך אמר דובר מטעם החברה.
במקביל לכך, התובע הראשי במחוז פיימונטה באיטליה, הודיע הבוקר על החרמתם של כ-400 אלף חיסוני אסטרזניקה, לאחר שאדם שקיבל את החיסון מת. גם רשויות הבריאות באירלנד הודיעו אתמול על השהיית השימוש בחיסון כצעד זהירות, מאחר שהתקבלו דיווחים נוספים על מקרים של התפתחות קרישי דם בקרב מחוסנים, אף שאין הוכחה שיש קשר לזריקות.
גם במדינות אירופה מעורר החיסון של חברת 'אסטרהזניקה', שפותח יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, סערה רבתית. דנמרק הייתה המדינה הראשונה שהשהתה בשבוע שעבר את השימוש בחיסון, לאחר שגם שם מספר מתחסנים סבלו מקרישי דם ואחד מהם אף מת כתוצאה מכך.
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הביע אמון בחיסון, שניתן ליותר מ-20 מיליון אזרחי בריטניה ואמר כי הוא משוכנע כי מדובר בטיפול בטוח. גם שר הבריאות הפולני הגן על החיסון ואמר שהתועלת שהוא מביא גדול מהנזק הפוטנציאלי שעלול להיות לו.
בארגון הבריאות העולמי לא נותרו אדישים לחשש מהחיסון של 'אסטרהזניקה'. בהודעה שמסרו היום, הגיבו על מקרי המוות ותופעות הלוואי הקשות שנצפו באירופה: "זה לא בהכרח קשור לחיסון, אבל מראה שמערכות ביקורת ומנגנוני הבקרה עובדים". ועדת בטיחות החיסונים של הארגון עוברת על החומרים הרלוונטיים ותתכנס מחר כדי לדון בנושא.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן, אמר בראיון לאולפן 'ווינט': "אין לנו את כל הנתונים עדיין, אבל בתדירות שאנחנו רואים אין סיבה לדאגה. להגיד שחיסון אסטרהזניקה לא בטוח? לא. אנחנו עוד לא שם".
על השאלה מה ההבדל בין אסטרהזניקה לפייזר או למודרנה, ענה פרופ' סיריל כהן: "אלה חיסונים לגמרי אחרים. אסטרהזניקה נכנס לקטגוריה של חיסונים כמו הספוטניק וכמו ג'ונסון אנד ג'ונסון. לוקחים וירוס אחר, מסוג שנקרא אדנו, ומשתילים בו משהו קטן שמזכיר את הקורונה, את חלבון הספייק. חיסוני ה-mRNA של פייזר ומודרנה עובדים על טכנולוגיה אחרת. בשני המקרים זה 'דליוורי', מעבר של המידע הגנטי. אחד משתמש בווירוס, ומודרנה ופייזר ישר ב-mRNA".
