מחיר הדלק ממשיך לזנק – למה?

בתקופה האחרונה כולנו רואים ומרגישים בכיסנו חודש בחודשו את העובדה כי מחירי הדלק מאמירים וממשיכים לעלות, (חודש שמיני ברציפות), כאשר רובנו לא באמת מצליחים להבין ע"פ מה נקבע כמה עלינו לשלם, ולמה אזרחי ארצות הברית למשל משלמים פחות מחצי מהאזרח הישראלי בעבור ליטר בנזין, יצאנו לבדוק ממה נגזר תעריף הדלק ומהם הדברים שמשפיעים עליו.

לפני כמה ימים, בתחילת החודש הנוכחי (יולי) חלה עלייה דרמטית נוספת במחירי הדלק והוא נעמד על מחיר מרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) ב-6.31 שקלים לליטר – עלייה של 18 אגורות מהחודש הקודם.

ההתייקרות של 18 אגורות ביולי מצטרפת למגמת העלייה של מחירי הדלק בחודשים דצמבר, ינואר, פברואר מרץ, אפריל מאי ויוני, ומאז נובמבר 20 עלה מחיר הדלק ב-97 אגורות – מ-5.34 שקל לליטר ל-6.31 שקל. התייקרות של יותר מ-18%. המחיר הנוכחי מהווה שיא מאז יוני 2019, אז עמד המחיר על 6.37.

מרכיביו של מחיר הדלק

את מחיר הדלק קובע משרד האנרגיה אחת לחודש עבור, החודש הבא, והוא נקבע לפי מספר פרמטרים: הפרמטר הראשון הוא מחיר הבנזין באירופה בחמשת ימי העבודה שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש; פרמטר שני הוא מחיר הנפט, ממנו מופק הבנזין; וגורם שלישי המשפיע כאן במדינת הקטנטנה הוא מה שכולנו אוהבים ולא יכולים בלעדיו…המיסוי, הנקרא 'מס בלו', שאחראי ליותר ממחצית מסך ההוצאה שלנו בתחנת הדלק.

ביקוש והיצע

כבכל שוק, הכל מתנהל לפי היצע וביקוש, וכאשר היצע הנפט העולמי גדל, מחירו יורד – וגורר מטה את מחיר הדלק, ולעומת זאת, כאשר היצע הנפט יורד, אנו רואים את התופעה ההפוכה – התייקרות הדלק. מבחינה היסטורית מחיר הדלק הגבוה ביותר נרשם בישראל ב-1 בספטמבר 2012 – 8.26 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן.

יצואניות הנפט הגדולות בעולם הן ארה"ב, רוסיה ומדינות ארגון אופ"ק , בו חברות אלג'יריה, אינדונזיה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ונצואלה, אנגולה ואקוודור. 13 מדינות אלה מחזיקות יחד כ-75% מעתודות הנפט בעולם, מפיקות כ-30% מתפוקת הנפט העולמי ואחראיות על כ-50% מיצוא הנפט. במטרה למנוע מההיצע לעלות יותר מדי, ובכך לגרור את המחיר מטה, קובע הארגון את מכסות התפוקה של החברות בו.

גורמים נוספים המשפיעים על מחיר הנפט הן סנקציות בינלאומיות המוטלות על יצואניות נפט מרכזיות, המקטינות את היצע הנפט העולמי. ב-2019 למשל הוטלו סנקציות כאלה על ונצואלה ואיראן.

על מחיר הבנזין עצמו מתווסף גם מרווח השיווק – הרווח של חברות הדלק המשווקות אותו בישראל – וכן המס על הדלק – הנקרא מס בלו. לכל סוג דלק נקבע שיעור בלו אחר, והוא מתעדכן אחת לשלושה חודשים בהתאם למדד. המס על הדלק בישראל הוא גבוה, ונכון לינואר 2019 הוא מהווה כ-67% ממחיר הבנזין לצרכן.

בנובמבר 2018 העלאת המס על הדלק בצרפת ליותר מ-60% הייתה אחת הסיבות העיקריות לפריצתה של "מחאת האפודים הזוהרים", אליה ניסו גם כמה ישראלים להצטרף (אחד מהם מכהן כיום כשר החוץ וראש הממשלה החליפי).

משבר הקורונה

לפני כשנה וחודשיים, בתחילת משבר נגיף הקורונה, מחירי חוזי הנפט קרסו לשפל של שלושה עשורים ונמכרו במינוס 37 דולר, ומה שמכונה בעולם 'הזהב השחור' רשם מחיר שיא שלא נצפה מאז אוקטובר 2018 – והוא הגיע לרמת 23 דולר לחבית נפט, כמו כן, תעודות סל על הנפט התפרקו והענף חווה משבר בקנה מידה עצום.

באותה תקופה, בענף הנפט חלה מצוקת אחסון חמורה, עד כדי שהיצרנים שילמו לקונים כדי להיפטר מחביות הנפט שלהם, מה שהיה אמור להביא לירידה מיידית, בתעריף הדלק לצרכן. (היו שהתבדחו אז בהלצה, כי אף כדאי לקנות כמה חביות ולאחסנם במחסן הביתי, ולשמור לימים קרים, תרתי משמע).

ואכן, בחצות הלילה שבין שלישי לרביעי באמצע אפריל לפני כשנה וחצי, מחיר הדלק הוזל ב-1.03 שקלים ולא עלה על 4.89 שקלים לליטר בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ). כאשר מדובר ברמת שפל במחיר הנפט מאז שנת 2009.

המחירים אמנם ירדו בתחילת אפריל בשיעור של כ-17.4% למחיר של 4.89 שקל. אולם בחינת הנתונים והשוואה בינלאומית מגלה, ששיעור המס הבלו מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש בישראל לשיא היסטורי של 78% – שמציב את ישראל במקום הראשון לא רק ב-OECD אלא בכל העולם בגובה שיעור המיסוי על בנזין. גם במחיר היחסי של ליטר בנזין (מתוקנן לשער הדולר) ישראל ניצבת החודש בין עשר המדינות בעלות מחירי הבנזין הגבוהים בעולם, עם עלות של כ-1.35 דולר לליטר.

בתחילת משבר הקורונה, אף דווח כי משרד האוצר שקל להעלות באופן זמני את מס 'הבלו' על הבנזין, זאת על חשבון ההנחה בתעריף הדלק לצרכן, ובניסיון לצמצם את הפגיעה הקשה הצפויה בהכנסות המדינה על רקע משבר הקורונה (ההכנסות המדינה ממיסוי הדלק מגיעות ל-20 מיליארד שקל בימים כתיקונם).

היוזמה באה על רקע הירידה החדה בצפויה במחיר הדלק דאז, כשהרעיון הוא להעלות את הבלו על הדלק באופן שיצמצם את הירידה או אפילו יבטל אותה לחלוטין.

ככל הנראה במשרדי הממשלה מאוד חוששים על מקור הכנסה זה, כי כעת כשוק המכוניות החשמליות הולך וצובר תאוצה רבה, במשרד האוצר חוששים כי כבר בקרוב יירדו הכנסות המדינה ממיסים על דלק למכוניות. ומהסיבה הזאת כבר מכינים באוצר שיטות מיסוי חדשות, שיפצו על ההפסד.

לפני כמה חודשים התפרסם כי "רשות המסים תציג אחרי הבחירות מתווה חדש למס קנייה על מכוניות חשמליות", כך עולה ממסמך פנימי של רשות המסים, שעליו חתומה נטליה מירוניצ'ב, מנהלת תחום בכיר מיסוי וכלכלה ברשות המסים. "מתווה המיסוי יתחשב במאפייני הזיהום המשופרים של רכב חשמלי והיברידי, לצד שיקולים נוספים הרלוונטיים לצורך קביעת המסים", נכתב.

בנוגע לרכב החשמלי, עולה מהמסמך כי לאחר הבחירות תיישם רשות המסים לראשונה את מתווה מיסוי הרכב החשמלי, שעליו עומלים אנשי רשות המסים זה מספר חודשים. כאשר לפי המתווה, יערך הטלת מס נסועה שיחושב על פי הקילומטרז' השנתי של הרכב. זאת מאחר שבעלי רכב חשמלי אינם משלמים 'בלו' על הדלק, בניגוד לבעלי מכוניות רגילות. שכידוע עם הגעת טסלה ו-GM ועוד מגוון רכבים חשמליים לארץ, רווחי הממשלה ממס הבלו הולכים ופוחתים בהדרגה.

ההתייקרות

מפתיחת שנת 2021 חבית נפט כבר נמכרה במחיר של 47 דולר. עת הגיעו החיסונים והתאוששות המשק, חזרת עולם התעופה לשגרה והעלייה החדה בביקושים לדלק בעקבות הסרת הסגרים דחפו את מחיר הנפט מעלה.

הביקוש לדלק למכוניות בארה"ב חצה את רף ה-9 מיליון חביות ביום והביקוש לדלק מטוסים עלה לכ-1.5 מיליון חביות ביום, וגם באירופה הביקושים עולים כל העת. עד כדי שבחודשים האחרונים ישנה ירידה עקבית במלאי הנפט בארה"ב, שצפויה להביא להתייקרות נוספת.