בלב הכרך הסואן של מנהטן פסעו שני יהודים של צורה. הגאון רבי אליהו מאיר בלוך ותלמידו הגאון רבי מרדכי גיפטר.
שניהם הגיעו לאמריקה רצוצים ושבורים לאחר החורבן הנורא שפקד את יהדות אירופה בשואה, כעת החליט רבי אליהו מאיר בלוך לחדש את ישיבת טלז, כפי שהייתה בעיר טלז שבליטא.
בדרכם הגיעו השניים אל חנות ספרים בבעלות יהודית. המוכר, איש יודע ספר, שמח למראה שני תלמידי החכמים שניכר עליהם שהגיעו הנה מגולת ליטא, והחל לשפוך בפניהם את לבו: "לצערנו הרב, רוב עולם התורה נכחד ועלה בעשן הכבשנים. השרידים שהגיעו לאמריקה לא יצליחו להקים פה מחדש את עולם התורה ותוך כמה שנים הכל ייגמר".
לפתע התנער המוכר, נזכר שהוא אמור לשרת את לקוחותיו. "במה אוכל לעזור לכם?"
"רצוננו לרכוש ספר 'קצות החושן'", השיב רבי אליהו מאיר.
"קצות, קצות, קצות", ניסה המוכר לרענן את זיכרונו. לאחר מכן ניגש לסולם גדול וכבד שעמד בירכתי החנות, גרר אותו אל מדף מסוים וטיפס לגובה. משם שלף כרך עתיק ומאובק של 'קצות החושן' וירד.
טרם שהגיש להם המוכר את הספר, אימץ אותו אל לוח לבו, פתח אותו, הציץ בו מעט, לאחר מכן שוב חבקו ידיו את הכריכה המיושנת והבלה. ניכר היה על המוכר שהוא שרוי בסערת רגשות.
"רבותיי", פתח המוכר את פיו בקול רוטט, "הרגע הזה הוא רגע היסטורי!"
למראה עיניהם התוהות של שני הקונים בעלי הדרת הפנים, הזדרז המוכר להבהיר: "זהו ה'קצות' היחיד בכל רחבי ארצות הברית. אתם הולכים לקנות כעת את הכרך האחרון של הספר הזה. אין ולא יימכר יותר 'קצות החושן' בכל אמריקה הגדולה" – – –
עיניו של המוכר דמעו. גרונו נשנק.
הרב בלוך שילם את מחיר הספר, ויצא מן החנות ללא אומר ודברים.
"רבי", נסער רבי מרדכי גיפטר כשיצאו החוצה, "למה שתקת? למה לא הסברת לו שעוד יקומו ישיבות באמריקה, שעוד יפלפלו פה תלמידי חכמים בדברי ה'קצות' במערכות סבוכות?!"
"מה יכול אני לומר?" לימד רבי אליהו מאיר את תלמידו ראייה של תלמיד חכם ההוגה בתורת המוסר על המציאות, "אם נסתכל סביבנו", החווה בידו על גורדי השחקים שליטפו את קו הרקיע בניו יורק, "נבין לבד שבדרך הטבע הוא צודק! לא יכולה לקום פה ישיבה של ממש על אדמת ניו יורק. וגם כולל של עשרה לומדים לא בטוח שיחזיק מעמד לאורך זמן. אם אין גדיים – אין תיישים".
לאחר הפוגה קלה המשיך הרב בלוך בטוויית חוט מחשבתו באוזני תלמידו: "אולם כאשר מגיעים לייסד מקום תורה – אין לנו עסק בחשבונות. איננו בודקים היתכנות מול מציאות. אנו עושים את רצון השם לייסד מקום בו ישבו וילמדו תורה, בלי לערוך שיקולים ריאליים כלשהם.
"אנו נעשה את שלנו", סיכם רבי אליהו מאיר, "ומן השמים ירחמו".
שנים אחדות חלפו, ומבצר התורה של ישיבת טלז בעיר קליבלנד – התנוסס לתפארה. רבבות בחורים ואברכים עברו בין כתליו, טופחו ביד אמן בין ערוגותיו וצמחו לתלמידי חכמים מופלגים המאירים את שמי היהדות בגאון.
ספר 'קצות החושן' לא רק נמכר באמריקה. גם לומדים אותו שם…
