המתיחות בין איראן לישראל אינה דבר חדש. גם האיום הגרעיני, שהיווה נושא הדגל של ראש הממשלה לשעבר נתניהו בכמה ממערכות הבחירות בשנים האחרונות, אינו חדש לנו. אולם אחד הדברים שמתרחשים מתחת לפני השטח, או יותר נכון מתחת למים, היא המלחמה הכלכלית של ישראל והמתיחות הימית בין איראן לישראל – אלא שהפעם נדמה כי הנושא כבר הפך למשבר של ממש.
כזכור, ספינת סחר המופעלת על ידי חברה בבעלות ישראלית הותקפה בים הערבי מול עומאן ביום שישי. על פי סוכנות הידיעות AP, משרד ההגנה הבריטי עדכן כי האירוע עדיין נמצא בבדיקה. חברת האבטחה "נפטון P2P" העריכה כי הספינה נפגעה מאובייקט נפיץ ששוגר על ידי מל"ט.
ספינת המכולות Mercer Street היא כלי שיט יפני המופעל על ידי חברת הספנות הבריטית "Zodiac Maritime", שהפליג תחת דגל ליבריה. מדובר בחברה הנמצאת בשליטת המיליארדר הישראלי אייל עופר. מחברת "נפטון" נמסר כי הספינה לוותה על ידי ספינות מלחמה אמריקניות לבסיס ימי סמוך. עוד נמסר כי הספינה שטה בכוח מנועיה ומי שמשיט אותה הוא צוותה.
החברה עדכנה כי התקרית הסתכמה בשני ימאים הרוגים מבין חברי הצוות של הספינה: אחד מהם בעל אזרחות בריטית והשני בעל אזרחות רומנית. עוד נמסר, כי החקירה עדיין נמשכת והפרטים עדיין מתבררים.
לפי הודעת החברה, האירוע התרחש על הסיפון בזמן שהספינה שהתה בצפון האוקיינוס ההודי והפליגה מדאר א-סלאם לפוג'ראן, ללא מטען כלשהו על סיפונה. החברה ציינה כי היא פועלת בתיאום ושומרת על קשר עם ארגון הסחר הימי הבריטי וגורמים נוספים.
מוקדם יותר, הודיע ארגון הסחר הימי הבריטי כי נפתחה חקירה לגבי נסיבות התקרית, שהתרחשה בשעות הערב המאוחרות של יום חמישי, צפונית לאי העומאני מסירה וכ-300 קילומטרים דרומית לבירה מוסקט.
אתמול נרשמה התפתחות בעלילה, עת ננזף שגריר איראן בבריטניה במשרד החוץ בלונדון. בטהרן מיהרו להכחיש מחדש את המיוחס להם, ואף איימו כי "איראן תגיב באופן מיידי לכל איום על ביטחונה. ההאשמות של ארה"ב ובריטניה הן סותרות, שקריות ופרובוקטיביות".
לא חלפה שעה ושר הביטחון הישראלי, בני גנץ, מיהר אף הוא להגיב לחילופי ההאשמות, וזאת למרות שלכאורה התקרית לא קשורה לישראל, שכן על סיפונה של ה- Mercer Street לא שהו או נפגעו ישראלים במהלך התקרית.
בדבריו רמז גנץ כי ישראל רואה בהתערבותן של ארצות הברית ובריטניה צעד שתלטני, ואמר כי ישראל היא "מדינה עצמאית ונדאג לאינטרסים הביטחוניים שלנו בכל רחבי המזרח התיכון ככל שנצטרך. תמיד נשמח להחליף עם בריטניה וארצות הברית דעות ומחשבות בנושאים השונים".
על פי דיווח של ה'וול סטריט ג'ורנל', ישראל ביצעה לפחות תריסר תקיפות על ספינות בדרכן לסוריה הנושאות בעיקר נפט איראני, מתוך חשש כי רווחי הנפט מממנים קיצונים במזרח התיכון
בין ירושלים לטהרן
אם נביט מעט אל עבר ההיסטוריה, עד מהרה יתברר לנו שאין זו הפעם הראשונה שבוצעה תקיפה שכזו, ולעיתים, אולי אפילו בעצם ברוב המקרים, התקיפות היו אל עבר ספינות בבעלות איראניות.
אי שם בשנת 2019 שטה לה מכלית הנפט האיראנית 'סאביטי' של חברת סינופה (שבבעלות חברת הנפט הלאומית של איראן) בים סוף, מול ג'דה שבסעודיה. על פי הדיווח של כלי תקשורת איראניים, ישראל וסעודיה ביצעו תקיפה כנגד המכלית, שבעקבותיה דלפו לפחות 100 אלף חביות נפט משני חורים שנפערו בצדי הספינה, שעלתה באש.
ולא, זו ממש לא התקיפה היחידה שמיוחסת לישראל. על פי דיווח של ה'וול סטריט ג'ורנל', ישראל ביצעה לפחות תריסר תקיפות על ספינות בדרכן לסוריה הנושאות בעיקר נפט איראני, מתוך חשש כי רווחי הנפט מממנים קיצונים במזרח התיכון. הדיווח מסתמך בעיקרו על גורמים אמריקאיים, ולפיו, מאז סוף שנת 2019, ישראל השתמשה בנשק, כולל מוקשים ימיים כדי לפגוע בספינות איראניות או בכאלה שנשאו מטענים איראניים במהלך הפלגתם לעבר סוריה בים סוף ובאזורים אחרים. לפי הדיווח, המצטט גורמים אמריקאים לצד גורמים מהאזור, מדובר בחזית חדשה בסכסוך בין ישראל לאיראן.
על פי ניתוח שמבצע העיתון, מסתמן כי המערכה הישראלית בים מסמנת מימד חדש נגד ההתבססות הצבאית והכלכלית של איראן ותמיכתה בקבוצות באזור. עוד הוא מזכיר, כי מאז 2018 ביצעה ישראל מאות תקיפות אוויריות, בעיקר בסוריה, בכדי לנתב קבוצות, נשק והשפעה הנתמכות על ידי איראן ברחבי האזור.
עם זאת, אף ספינה לא הוטבעה בתקיפות שיוחסו לישראל, אבל שתיים נאלצו לחזור לנמל באיראן, ובכולן נדחתה העברת המשלוח לסוריה. גורם המעורה בנושא אמר לעיתון, כי בתקופת ממשל טראמפ גורמים אמריקניים סיפקו סיוע בשתיקה לתקיפות.
ראש הממשלה: "איראן יודעת כבר את המחיר שאנחנו גובים"
ישראל אמנם מעולם לא הודתה במיוחס לה, אך לא מעט רמיזות מהמערכת המדינית מאששות את אמיתות הדיווחים. היום היה זה ראש הממשלה נפתלי בנט עצמו, שבסיור בפיקוד הצפון התייחס ישירות לתקרית בעומאן ושיגר מסר תקיף לאיראן.
ראש הממשלה התייחס לתקיפת הספינה במפרץ עומאן, ואמר כי מיד אחרי האירוע "שיתפנו את המודיעין שלנו עם ידידינו בארצות הברית, בבריטניה ובמקומות אחרים. לאף אחד אין ספק מי עומד מאחורי האירוע, אבל אנחנו סיפקנו גם ראיות קשיחות ליתר ביטחון".
בנט הוסיף ואמר, כי "אנחנו פועלים לרתום את העולם, אבל במקביל, יודעים גם לפעול לבד". לדבריו, "איראן יודעת כבר את המחיר שאנחנו גובים, כשמישהו מאיים על ביטחוננו. האיראנים צריכים להבין שאי אפשר לשבת בשלווה בטהראן ולהצית משם את כל המזרח התיכון. הדבר הזה נגמר".
רה"מ הזכיר גם את סוגיית התקציב שאושר אתמול, ואמר כי "הגידול המשמעותי בתקציב הבטחון, בתקציב צה"ל, שהעברנו רק השבוע – משקף את זה. מול איראן נאומים לא מספיקים – צריך צה"ל חזק ובשביל זה צריך להשקיע הרבה משאבים, ואת זה אנחנו עושים".
במהלך הסיור, הביע ראש הממשלה מורת רוח מהתמיכה לכאורה שמקבלת איראן מהאיחוד האירופי, ואמר כי "למרבה הצער, נציג של האיחוד האירופי מתכוון להשתתף בטקס ההשבעה של הנשיא האיראני החדש, ראיסי. ראיסי הוא הנשיא האיראני הכי קיצוני עד כה, והתחרות קשה. אני קורא מפה לאיחוד האירופי – אי אפשר לדבר על זכויות אדם ובמקביל לתת כבוד לרוצח, תליין, שחיסל מאות מתנגדי משטר".
הזהב השחור הוא המזומן החדש
אז מה בעצם מפריע לישראל אם איראן מפרה את הסנקציות הבין לאומיות או לא מפרה? כאן חשוב לזכור, כל מיכלית טומנת בתוכה לעיתים נפט בשווי של מיליוני דולרים, המיועדים בעיקר לסוריה ובעקיפין ללבנון וחיזבאללה.
באיראן מבינים שהם לא יכולים להזרים כספים בין המדינות בצורת התשלום הרגילה, ומנסים לעקוף את הסנקציות המופעלות נגדן ולממן את פעילות משמרות המהפכה ואת החיזבאללה – ובעצם את פרויקט דיוק הטילים וכל פעילות הארגון – באמצעות הזהב השחור.
זה גם מה שמסביר את מה שהגדיר ה'וול סטריט ג'ורנל' כמימד חדש במאבק בין ירושלים לטהרן, ועיקרו פעילות מסיבית לכאורה של תקיפות ימיות על ידי חילות הים והאוויר של צה"ל נגד הספינות האיראניות.
ניסיונות ההתחמקות של האיראנים שונות ומגוונות. המובילים מכריזים לעיתים קרובות על יעדים כוזבים במסמכי הנסיעה, מכבים את אפשרות הגילוי של האוניה, משתמשים במיכליות ישנות וחלודות כדי להימנע ממשיכת תשומת לב, ולעתים אף מעבירים נפט מספינה אחת לאחרת בלב ים כדי להימנע מגילוי.
איראן יודעת כבר את המחיר שאנחנו גובים, כשמישהו מאיים על ביטחוננו. האיראנים צריכים להבין שאי אפשר לשבת בשלווה בטהראן ולהצית משם את כל המזרח התיכון. הדבר הזה נגמר
נפתלי בנט, ראש הממשלה
למרות שבאף אחת מהתקיפות המיוחסות לישראל לא הוטבעו הספינות בפועל, מבחינת האיראנים יש לכך מחיר כבד נוסף. שכן מלבד הנזקים הישירים שיש לספינות האיראניות בכל התקיפות, ישנם גם לא מעט נזקים עקיפים, כגון עלויות דמי הביטוח ועוד שלל נזקים עקיפים שעלותם זינקה למחירים גבוהים של ממש.
וכל זה, עוד לפני שבכלל נגענו בעוד נקודת מחלוקת עיקרית הקושרת את כל הגורמים יחד, וזהו בעצם המחלוקת על קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון, שדווקא בשלהי כהונתו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו והנשיא לשעבר טראמפ חודשו השיחות בין ישראל ללבנון בנושא, כאשר במהלך השנים תקע ארגון הטרור חיזבאללה פעם אחר פעם מקלות בגלגלי השיחות.
לא מן הנמנע כי מדובר בתוצאה ישירה מהמשבר הכלכלי הכבד בביירות, והצעותיה של ישראל לסיוע הומניטרי – כל עוד לבנון תיענה לדרישות הישראלית. מה שמסביר יותר מכל את הלחץ האיראני בהזרמת הון בדמות הזהב השחור לחופי המדינה המוכה כלכלית.
הסיבוב השני במאבק בריטניה-איראן
במרס 2007 לכדו האיראנים 15 מלחים בריטים במפרץ והאשימו אותם כי הם נכנסו לתוך השטח האיראני. לונדון טענה כי המלחים היו בשטח העיראקי. אנשי הצוות הוחזקו במשך שבועיים בשבי בטהרן עד שמי שכיהן בזמנו כנשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, החליט לשחרר אותם ולהחזירם לארצם.
על פי הדיווח באותה העת, החיילים הבריטים מהפריגטה קורנוול השלימו בדיוק את בדיקתה של ספינת סחר ששטה במים הטריטוריאליים בעיראק, כאשר הגיעו החיילים האיראניים במספר ספינות. "אנחנו ממשיכים לעסוק בנושא הזה באופן דחוף עם שלטונות איראן ברמה הגבוהה ביותר", נאמר בהודעת משרד ההגנה בלונדון. שגריר איראן בלונדון זומן מיד לבירור בנושא הזה. בהודעה נאמר כי "ממשלת בריטניה דורשת להחזיר מיד ובשלום את אנשיה ואת ציודם".
כתב רשת ה-BBC איאן פאנל, ששהה באותה העל על האונייה קורנוול, שממנה נחטפו החיילים, סיפר שהם טיפלו במטען בשעה שנלקחו בשבי. "הם היו על הסיפון, כמה סירות איראניות התקרבו לאזור הספינה. חיל הים של הוד מלכותה מתעקש כי האונייה פעלה במים טריטוריאלים עיראקים ולא של איראן. הצוות שנחטף הוא כוח משולב של נחתים ומלחים בריטים", שחזר פאנל.
אז לאן כל זה הולך? כעת, לאור העבר, ולאור כך שאין זו הפעם הראשונה בה האיראנים נכנסים לעימות מול בריטניה, גובר החשש כי אין בכוונת המדינות שמלחיהן נהרגו בתקיפה האיראנית לשתוק על האירוע.
