עששת היא המחלה הזיהומית הנפוצה ביותר בעולם המערבי, וכמעט כל אחד מאיתנו התמודד איתה בשלב כזה או אחר. "עששת הבקבוק" פוגעת כבר בפעוטות ועלולה ליצור צורך לטיפול מקיף גם אצל ילדים בני שנתיים ושלוש. אמנם עששת היא מחלה הניתנת לטיפול, אך הדרך הטובה ביותר לטפל בה היא פשוט להימנע ממנה, ואת זה כל אחד יכול באמצעות מספר צעדים.
איך נוצרת עששת?
כולם צריכים לאכול כדי לחיות, והעששת "מנצלת" את עובדה זאת, המחלה נוצרת מחיידקים שנצמדים לשיניים ומפרקים סוכרים המגיעים עם שאריות האוכל. לאורך זמן החיידקים הופכים לפלאק – שכבה דביקה שנצמדת לשכבה החיצונית של השן (האמייל) ומתחילה להמיס אותה באמצעות חומצה הנוצרת מפירוק הסוכר במזון ובשתייה.
הזמינות הגבוהה של מזון ושתייה עשירים בסוכר (או פחמימות המתפרקות לסוכרים) המשולבת בחוסר מודעות מצד ההורים על החשיבות הרבה של שמירה על בריאות השיניים הנשירות (שיני החלב) של הילדים, יוצרים סיכון גבוה להתפתחות תהליך עששתי אצל הקטנים. כאשר העששת פורצת יש לפנות לטיפול אצל רופא שיניים שמטפל בילדים כדי למנוע החרפה במצב ובעיות נלוות כמו זיהום ברקמות, מחלת חניכיים, פגיעה בהתפתחות ועוד.
איך נמנעים מעששת ילדים?
שמירה על היגיינת פה – היא תמיד השלב הראשון. הקפדה על צחצוח שיניים פעמיים ביום, עם מברשת שיניים רכה ומתאימה לגיל הילד או הילדה יעזרו לסלק את החיידקים ולמנוע הצטברות של פלאק על השיניים. עד גיל 8 האחריות לצחצוח השיניים של הילד היא של ההורים, ובגיל מוקדם חשוב שההורים יהיו אלה שיצחצחו את שיני הילד.
משחת שיניים עם פלואוריד – השלב השני משולב למעשה בשלב הראשון. השימוש במינרל הפלואוריד המצוי במשחות השיניים יכול למנוע את הופעת העששת ואף לסייע לתקן חלק מפגעי העששת בשלבים המוקדמים שלה. בעבר הפלואוריד היה זמין במי השתייה, אך כיום זה לא המצב ולכן על ההורים לבחור במשחת שיניים המכילה פלואוריד בכמות המותאמת לילד כבר מהשן הראשונה.
עד גיל שנתיים יש לבחור במשחה המכילה 1,000 חמ"ל פלואוריד ולהשתמש בכמות מזערית של משחה (לא יותר מגרגר אורז) על מברשת השיניים. לאחר מכן ועד גיל 6 ריכוז הפלואוריד במשחה לא משתנה, אך כמות המשחה שמניחים על המברשת צריכה לגדול לכדי גודל של אפונה. מגיל 6 ומעלה הקפידו על משחת שיניים בריכוז של 1,500 חמ"ל פלואוריד.
מריחת לכה עשויה פלואוריד – זהו שלב מתקדם יותר, המבוצע לרוב בעבור ילדים הנמצאים בסיכון גבוה לעששת או רוצים לשפר את המניעה. את הלכה המיוחדת העשויה פלואוריד מניחים רופאי השיניים עד ארבע פעמים בשנה. ניתן לבצע את המריחה במרפאת השיניים, לעיתים באמצעות הרשות המקומית מגיעים אנשי המקצוע אל הגנים והכיתות ומעניקים את הטיפול בתוך מוסד החינוך. בחלק ממתקני טיפות חלב ומכונים להתפתחות הילד גם אחיות בקהילה מבצעות את מריחת לכת הפלואוריד.
שגרת בדיקות וטיפולים – ביקור במרפאת השיניים מזוהה אצל חלק מהאנשים עם חוויה לא נעימה, אך בשביל ילדים שלא חוו עד כה תחושה שלילית בקשר לשיניים ניתן לייצר מציאות שונה בהרבה. מעבר למניעת עששת, חשוב להגיע לבדיקת שיניים ראשונה אצל רופא השיניים כבר בגיל שנה כאשר הכל תקין, וכך ליצור חוויה טובה ומעצימה. בהמשך החיים יש להגיע לבדיקות תקופתיות כל חצי שנה במרפאת השיניים, לטיפולי רופא שיניים ולניקוי השן. כאשר מדובר בטיפולי מניעה, ניקוי ותחזוקה לרוב לא נצטרך להשתמש בהרדמה והטיפול גם לא יהיה כרוך בכאב משמעותי.
הימנעות ממתקים, משתייה ממותקת ומחטיפים – רובם המוחלט של ההורים ככל הנראה לא ימנעו ממתקים וחטיפים מילדיהם, זה ברור גם לנו רופאי השיניים. יחד עם זאת חשוב לבחור בממתקים ובחטיפים שנשטפים בקלות מהשיניים ולא נדבקים אליהן, וחשוב גם לא להפריז בפחמימות או במתוקים (כמובן שאכילת מתוקים משפיעה גם על הבריאות הכללית של הילדים), וכן מומלץ להוריד גם משקאות קלים או תוססים שמזיקים לשיניים ולבריאות.
העניקו לילדים תזונה מאוזנת המכילה ירקות, פירות, קטניות ודגנים, הקפידו על הפסקות של שעתיים לפחות בין הארוחות או הנשנושים כדי שהרוק שבפה יוכל לעשות את עבודתו נאמנה. בנוסף, לילדים בני שנה ומעלה יש להימנע מהנקה או מבקבוק תמ"ל בשעות הלילה ובמקום זאת לתת לפעוטות בקבוק מים.
—
ד"ר רולי ברקוביץ היא מומחית ברפואת שיניים לילדים, אחראית תחום רפואת השיניים לילדים בכללית סמייל ומנהלת מרפאת כללית סמייל בבית חולים רפאל
