לאחר חצי שנה בלבד במשרד הכלכלה, המנכ"ל רון מלכא נדרש להתמודד עם אתגרים לא פשוטים: גל האומיקרון משתולל ובדרך לשבור שיאי תחלואה חדשים, פעילות המפעילים והתעשייה עלולה להשתבש כתוצאה מהבידודים ההמוניים, והפקקים בנמלי ים עלולים לגרום לעיכובים בהגעת המוצרים לארץ. אם לא די בכך, העסקים מפעילים לחץ תקשורתי אדיר במטרה לקבל פיצויים, ואילו באוצר אומרים שהנושא ייבחן רק בעוד חודשיים וחצי.
מלכא, מנסה לשדר מסר מרגיע לציבור ואומר בראיון מיוחד לעורכת מדור הכלכלה של "ישראל היום" סוניה גורודיסקי כי ישראל ערוכה לכל תרחיש קיצון. עם זאת, מלכא לא פוסל אפשרות כי עלול להיווצר מחסור נקודתי, אך גם לכך "יש מענה". לדבריו, המטרה היא להשאיר את העסקים החיוניים פתוחים וכל מי שיימצא זקוק לסיוע – יפוצה. מלבד ההתעסקות באומיקרון, מלכא עסוק בעת הזאת במלחמה ביוקר המחייה, הוא מתלה תקוות רבות ומגדיר כ"ציון דרך בכלכלה הישראלית", ויש לו מסר למקבלי ההחלטות: יש לחזק את רשות התחרות.
לשאלה האם לאור התחזיות המבהילות לגבי מיליוני מבודדים, אין חשש שהמפעלים החיוניים לא יצליחו לתפקד והמשק לא יתפקד ענה: "אנחנו פועלים לפי תרחישים. היות ואנחנו לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים, אנחנו מתייחסים גם לתרחישי קיצון, שבהם מפעלים חיוניים לא יוכלו לעבוד. שרשרת האספקה היא מאוד חשובה, יש לנו רזרבות, ויש לנו אמצעים שנוכל להפעיל במצב חירום. אני בקשר רציף עם דסק הכלכלה והתעשייה שהקמנו, רק אתמול דיברתי עם ראש רח"ל, אנחנו בקשר איתם, הם יודעים איזה מלאים יש אצלנו והם אחראים על הלוגיסטיקה".
"יש לנו תוכניות איך נוכל לספק למשל מזון לתינוקות. יש לנו מלאים למצב חירום, מזון לציבור, דלק, אנרגיה, אנחנו ערוכים. מדינת ישראל יודעת להיות ערוכה לשעת חירום. סגן שרת הכלכלה (יאיר גולן) היה אלוף פקע"ר וסגן רמטכ"ל, אז הוא מכיר היטב את נושא החירום ואיך נערכים לחירום ולכן אנחנו גם נעזרים בידע שלו. בהחלט לכל תרחיש יש לנו מענה, אנחנו מכינים אותו מראש. ברור שבסוף המציאות היא יכולה להיות קצת שונה, אנחנו נדע להגיב למה שקורה".
לשאלה האם יהיו מוצרים במחסור, השיב מלכא כי: "זה עלול לקרות. יש עכשיו פקק בנמלים ויכול להיות שגורמי אספקה ולוגיסטיקה לא יתפקדו. לזה יש לנו מענה, דיברתי עם משרד התחבורה לבדוק מה קורה מבחינת לוגיסטיקה, מבחינת נמלי ים, מבחינת האפשרויות שלנו, אנחנו נערכים לתרחישים כאלה, כדי שלא יהיה מחסור. לכן אני מאמין שיש לנו יכולת לתת מענה לדברים שיקרו, אבל תמיד בסוף דברים עלולים להפתיע אותנו. נכון לעכשיו אני לא צופה שום מחסור".
יש הערכות איזה שיעור מהאוכלוסייה לא יוכל לעבוד? "יש הערכות שונות – אנחנו שומעים שפרופסור סגל ומשרד הבריאות מדברים על שני מיליון נדבקים, לכן אנחנו נערכים לכל התרחישים. הכוונה היא לתת מענה כך שמה שחיוני ימשיך לפעול, אנחנו מצדנו ניתן העדפה למפעילים חיוניים. הכוונה היא באמת לאפשר שכל המפעלים החיוניים ושרשרת האספקה ימשיכו לפעול בצורה תקינה, ושלא יחסר שום דבר לאף אחד".
יש בלגן גדול עם הבדיקות הביתיות – פערי מחירים של עשרות אחוזים, והציבור לא יודע איזה ערכות אמינות יותר. האם לאור ההחלטה להשית על הציבור את העלויות האלה, לא צריך להכניס אותן לפיקוח המחירים? "פיקוח המחירים הוא אחת האפשרויות ואם נדרש לכך – נשקול את זה. נכון לעכשיו מה שעשינו הוא להגדיל את ההיצע – יש מיליוני בדיקות שמגיעות לשוק וכבר אנחנו רואים שמחירי הבדיקות הביתיות יורדים. אתמול סיפרו שאפשר לקנות בדיקה ב-7.5 שקלים וזה כתוצאה מהפעולות שלנו. משרד הבריאות בודק ומדווח על אמינות של כל אחד מסודי הבדיקות- צריך לעקוב אחרי זה. אני קורא לציבור לקנות בצורה אחראית, לבדוק איפה באמת המחיר הוא יותר זול".
האם צריך לפצות את העסקים שנפגעים מגל האומיקרון? "אנחנו פועלים לגבש מענה כולל לשוק בתקופה של המגפה, שלוקח בחשבון את כולם ומאזן בין הרצון לסייע למי שזקוק לסיוע, לבין הרצון להיות אחראי בניהול כספי הציבור. המנגנונים שאנחנו מדברים עליהם, הם גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. בטווח הקצר, אנחנו מאפשרים לקחת הלוואות לעסקים במצוקה, אנחנו פועלים לדחייה של תשלומים כמו מע"מ, בדיוק דיברתי עם המנכ"ל של הביטוח הלאומי וביקשתי ממנו לבחון אפשרות של דחיית תשלומי הביטוח הלאומי".
"בסוף הרבעון נסתכל אחורה ונבחן מי נפגע נטו. יש כאלה שאומרים "אבל עכשיו קשה לנו", אז אנחנו נותנים גישור במענה – למי שלא מספיק הסיוע של ימי הבידוד, נאפשר דחייה של תשלומים, ויש גם שני מנגנונים של הלוואה שיכולות לגשר. ואם בסוף הרבעון יימצא שאכן הוא זכאי לפיצוי אז יהיה לו מאיפה להחזיר הלוואה, כי יקבל פיצוי. בעבר פיצינו, אז כבר יש מנגנוני פיצוי מוכנים".
לפני שלושה וחצי חודשים הודעתם על הקמת הוועדה שתבחן את פערי התיווך במחירי פירות וירקות, האם יש כבר מסקנות? "הוועדה הייתה אמורה לפעול במשך חצי שנה, הוחלט על כך בחוק ההסדרים, אבל הוועדה לא הוקמה בתחילת אוגוסט, היא הוקמה רק באוקטובר. בגלל העיכוב בהקמת הוועדה יהיה גם עיכוב במסקנות. אנחנו עובדים מהר, אבל לא על חשבון היסודיות. אנחנו מבינים שההמלצות והמסקנות של הוועדה הן חשובות, והן ישפיעו על ציון דרך מאוד חשוב בכלכלה הישראלית".
האם הצעד של ליברמן ופורר להסיר את המכסים על פירות וירוקת הוא נמהר מדי ויש לחכות למסקנות הוועדה? "השימוע של הצווים להסרת המכסים הסתיים בשבוע שעבר, ועכשיו הם יצטרכו להחליט האם ממשיכים. ברור שהשאלה האם פערי התיווך הם גדולים מדי וזה פוגע בחקלאים, היא תשפיע על ההחלטה מה צריך להיות הקצב של הורדת מכסים ומה צריך להיות גובה של התמיכות הישירות והאם אנחנו נדרשים לנקוט בפעולות כדי שהורדת מכסים תגולגל לצרכן".
"אם המתווכים (רשתות המזון) מפעילים כוח שוק, אז גם אם נוריד מכסים ונביא עוד סחורה, זה לא יעזור, כי הדבר לא יגולגל לצרכן. המסקנות של הוועדה הן חלק רלוונטי להחלטה כיצד לבצע את הרפורמה ובאיזה קצב, ואיזה צעדים צריך לעשות. ברגע שנוכל לפרסם מסקנות ביניים, כשנרגיש שאנחנו מוצקים מספיק".
מתי נוכל להרגיש הוזלה של מוצרים שנכללו ברפורמת הייבוא? "הרפורמה נכנסת לתוקף ביוני, זה מהר מאוד, אנחנו עובדים בקצב מהיר. מבחינתי, רפורמת הייבוא זה הדבר המרכזי שמשרד הכלכלה עושה. זה ציון דרך בכלכלה הישראלית. אני ככלכלן זוכר שמדברים על זה עשרים שנה ולא עשו, ועכשיו אנחנו עושים. ואם שואלים אותי מה השתבש מאז המחאה החברתית – זה אחד הדברים שהשתבשו – התעקשת על תקן ישראלי ייחודי שיוצר חסמים אדירים ועכשיו שחררנו את זה".
לפני חודשיים הוזמנו זה אחר זה בעלי רשתות המזון לחדר החקירות של רשות התחרות. מאז – דממה. האם כל הסיפור הזה יירגע כאילו לא היה? "אלו דברים שלוקחים זמן. בסוף זאת חקירה ויש לה משמעויות, וצריך לא לדבר ולא להתערב – עד שלא מסיימים, עד שלא מגיעים למסקנות. אבל זה בהחלט חלק מהעניין שרשות התחרות אוכפת – בסוף יש חוק תחרות שאומר מה צריך לעשות וכיצד צריך לעשות. והעניין הוא באיזה מידה אנחנו אוכפים אותו, ואנחנו בעד אכיפה יותר משמעותית".
"רשות התחרות היא רשות חוקרת עצמאית, אני כמנכ"ל משרד הכלכלה לחלוטין לא מעורב, לא ידעתי שיש חקירה, קראתי עליה בעיתון, אני לא יודעת מה חוקרים ולמה חוקרים. אני בדיוק כמוך קורא בעיתון שבודקים האם הייתה הפרה של חוק התחרות, האם היה שימוש בחוק מונופוליסטי, האם היה שימוש במחיר מופרז – אלה בעצם עבירות על חוק התחרות. עצם קיומו של מונופול הוא לא עבירה על חוק התחרות, כל עוד מונופול לא השתמש בכוח מונופוליסטי הוא לא עושה עבירה. אבל אני מקפיד שלא להתערב".
