לצד ההתרגשות וההנאה מארוחות החג, תמיד יש חשש מפני עלייה במשקל. ננסה להתייחס לסימני ראש השנה ולהבין כיצד גם נהנים וגם שומרים.
דבש
הדבש, מסימני החג הבולטים ביותר, יכול להעלות את רמת נוגדי החמצון בדם. ככל שהדבש כהה יותר, כך תכולת נוגדי החמצון שלו גבוהה יותר. נוגדי החמצון מגנים על הגוף שלנו ונלחמים בחומרים המזיקים לגוף. מזונות עשירים בנוגדי חמצון תורמים להגנה על הגוף מפני מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן ואף מעכבים תהליכי הזדקנות.
דבש ידוע בסגולות הריפוי שלו ונמצא בשימוש רחב ברפואה האלטרנטיבית גם בטיפול בזיהומים ובדלקות. הדבש עשיר מאוד במינרלים, ויחד עם זאת מכיל לא מעט פחמימות (כלומר, מעלה סוכר) וקלוריות : כפית דבש דומה מבחינת תכולת הסוכרים והקלוריות לכפית סוכר (כ־20 קלוריות), ולכן יש לצרוך ממנו במתינות ולהשאירו בקטגוריית המתוקים.
הכמות המומלצת לאוהבי הדבש: כפית עד שתיים ליום . זכרו כי על־פי הנחיות משרד הבריאות, אסור לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה, משום שעלולים להסתתר בתוכו נבגי חיידק הבוטולינום הקטלני. אצל מבוגרים החיידק לא שורד בקיבה, בעוד שאצל תינוקות הוא דווקא עלול לשגשג לפגוע באופן קשה במערכת העצבים .
תפוחים
תפוחים מכילים כמות גבוהה של פיטוכימיקלים, שהם חומרים כימיים טבעיים המצויים במזונות מן הצומח. לפיטוכימיקלים יש תפקיד חשוב בהגנה על הצמח מפני השפעות מזיקות של הסביבה וכאשר אנו אוכלים את הצמחים, אנחנו נהנים מההשפעות המיטיבות של החומרים המגנים הללו. הפיטוכימיקלים העיקריים בתפוח נקראים פוליפנולים והם תורמים למיתון של רמות הסוכר בגוף ומעכבים התפתחות של תהליכים סרטניים .
התפוח מהווה מקור טוב לסיבים תזונתיים, בעיקר לסיבים מסיסים במים כמו הפקטין – התורמים להורדת רמות הכולסטרול בדם, לאיזון רמת הסוכר בדם, להגברת תחושת השובע ועוד.
צריכים לזכור כי תפוחים, מתוקף היותם פירות, עשירים בפחמימות ולכן מעלים את רמת הסוכר, אם כי הם עושים זאת בצורה מתונה ובריאה יותר מאשר מזונות עם סוכר מוסף. מה שקובע בכמה יעלה הסוכר בדם בעקבות האכילה של תפוח עץ וכמה קלוריות הוא יוסיף לתפריט היומי, זה הגודל של התפוח ולא צבעו. תפוח גדול יותר יעלה את הסוכר יותר ויוסיף יותר קלוריות . מומלץ לאכול את התפוח עם הקליפה כדי לקבל את כל המרכיבים התזונתיים שלו, כולל סיבים תזונתיים שרובם נמצאים בקליפת הפרי.
תמרים
תמרים שייכים לקבוצת הפירות בשל תכולת הפחמימות הגבוהה שבהם. שני תמרים קטנים מהווים מנת פרי המכילה כ־60 קלוריות. הם עשירים באשלגןומכילים מעט סידן וברזל. בשל תכולת הסיבים שלהם, התמרים יעילים למניעת עצירות מומלץ לשלב אותם בתפריט היומי כממתק טבעי במקום ממתקים המכילים סוכר מוסף .
רימון
ברפואה העממית משמש הרימון לטיפול בכיבים ובפצעים בפה והוא מומלץ ללוקים באנמיה היות ויש בו חומרים שתורמים לעלייה ברמות ההמוגלובין.
רימון עשיר בנוגדי חמצון אנתוציאנינים – אותם פיגמנטים אדומים המקנים לו את צבעו העז – ולהם סגולות בריאותיות מרשימות . הרימון תורם לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. צריכת הגרגרים או המיץ תורמת להפחתת רמות הכולסטרול הרע בדם, לשיפור זרימת הדם ללב וכן לירידה בלחץ הדם הסיסטולי.
בנוסף, הפיגמנטים האדומים שברימון תורמים להאטת תהליכי ההזדקנות ולעיכוב מחלת הסרטן. הרימון, כמו התמר, מתאים לחולי סוכרת, אך חשוב לזכור שככל שאר הפירות הוא עדיין מכיל סוכר, וברימון ממוצע יש כ־150 קלוריות – זה כמעט שלוש מנות פרי.
לאנשים ששומרים על המשקל או לאנשים שסובלים מרמות גבוהות של סוכר בדם מומלץ להגביל את כמות הרימונים שהם צורכים ולהסתפק בלא יותר מחצי רימון או בחצי כוס מיץ רימון בפעם אחת. מיץ רימונים אינו מומלץ בכמות גבוהה למי שנוטה לעצירות .
שנה טובה, מתוקה ובריאה!
