עץ, עצים.
אני אומר לך, כולם עצים, כל היום", התחיל האחד, יהודי שממבט חיצוני לא היה נראה שהוא בענינים, אבל הנחרצות לא השאירה מקום לספק, "אתה אומר לי" ענה כנגדו השני, "מה זה עצים, עציצים!, זה הנושא כל היום, רק עץ ועץ ועץ, די כבר".
"אתה אומר לי" עונה כנגדו השני, וכל האוטובוס מקשיב בריתוק, "אצלי ליד הבית, היו חבורת נערים הגיעו לילה אחד, ופשוט לקחו את כל המשטיחים, היתה שם ערימה, ממול סילקו כמה עצים כרותים, הם פשוט לא רגועים כל שנה אותו סיפור".
"ואחר כך המדורות הללו, איזה גודל, איזו תחרות, אה, אני זוכר כשהיינו צעירים, מה היה לנו? אקליינע מדורה, וקצת קרטוצקעס, ולב שמח, מי צריך כאלו מדורות ענק" חותם הדובר, שכבר אצבעו מונחת על הפעמון, לקראת הירידה מן האוטובוס.
היה נראה בעליל שהנושא מרתק את כולם, כל אחד נזכר בימי ילדותו איך תייר ברחובה של עיר, חיפש דיקט, קרש, עץ קטן או גדול, ורתם עגלות כאלה ואחרות, כדי לסחוב את הקרשים למדורה של השכונה.
הכל מתחיל ביום שאחרי פורים, עיניהם הבולשות של הקטנטנים, נעוצות בכל ערימת זבל, אתר בניה, או מחסן מוצרים, מי יהיה המאושר שימצא גזע עץ, או הכי יפה, משטח עץ של ממש, החברה מסתובבים בעיר, בשדה ובחורשות, מחפשים בשבע עיניים, והכלל והעיקר שיזכו לקבל נתח עץ נכבד, לכבוד יום ל"ג בעומר.
וכשתראו את המדורות, ותריחו את העשן, ותשמעו את צלילי ה"שמן ששון, מחבריך", תזכרו כמה עמל וידע הושקע בזה, וכמה לבבות הולמים של ילדי ישראל, כרוכים בעצים שבוערים, תזכרו את השעות, הימים והטרחה הרבה, שהיתה כרוכה בזה, ואז תבינו את השמחה, כי לפום הצערא, כך היא האגרא…
מאז ולדורות.
תמיד לימדו אותנו, על רבי שמעון וחביריו, שהיו במערה, שברחו ונמלטו אחרי שהרומים שמעו מה אמר עליהם, וכיצד הוא ממשיך ללמוד תורה, ולא מתרגש מכל ההטבות שלהם, ולהפך, "כל מה שעשו הם עשו לטובתן" אומר רבי שמעון.
השנה, התחושה היא שההסטוריה חוזרת על עצמה, אמנם הרודפים הם לא רומאים, הם אפילו מדברים עברית, אבל הם מאיימים, הם ממש לא אוהבים שלומדים תורה, ןובמיוחד לא שלא מתפעלים מהדברים הטובים שהם נותנים, יש כאלה שפשוט מודיעים, "אנחנו נשארים במערה, ממשיכים ללמוד תורה", ממשיכים את הדרך של רבי שמעון ובנו, ותלמידיו אחריו.
אז אם תראו מדורה קצת גדולה, או ילדים נלהבים יתר על המידה באיסוף העצים,אל תכעסו, הם אוספים לכבוד הילולא דרבי שמעון, הם התינוקות של בית רבן, הם שיתנו את התשובה האמיתית וההמשך ללומדי התורה.
