לאחר שבועות ארוכים של חיפושים, ראיונות ובורסת שמות שעלו וירדו, בסוף השבוע התבשרה מדינת ישראל כי הנה נבחר לו הפרויקטור שיתכלל את משבר הקורונה. והזוכה הוא, פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, שלדבריו קיבל טלפון מראש הממשלה והשיב 'כן' עוד לפני ששמע את הפרטים הקטנים ואת שאלת השאלות על הסמכויות שיינתנו בידיו. "נקראתי אל הדגל והשבתי מיד בחיוב. אני מתייצב למשימה הלאומית", הסביר גמזו לאחר מכן.
אז מי הוא הפרויקטור החדש? פרופ' רוני גמזו מכהן מאז 2015 כמנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, לפני כן, בין השנים 2010 – 2015, כיהן גמזו כמנכ"ל משרד הבריאות, מינוי של שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, כך שהסביבה בה ירבה לשהות החל מעתה הינה סביבה ידידותית ומוכרת עבורו.
אם נתייחס לשאלה הנשאלת והמעסיקה ביותר את האזרחים בימים אלו, הטלת הסגר, הרי שעמדתו הרשמית של גמזו היא נגד הטלת סגר נוסף. זאת, בניגוד לעמדתו הידועה של שר הבריאות אדלשטיין המצדד בהטלת סגר נושם לפרקי זמן מוגדרים מראש. "גם אם הסגר קיים בארגז הכלים, אסור לסגור מדינה שלימה ולעצור את החיים, אלא במקום שזה מסוכן ונדרש מבחינה בריאותית", אמר גמזו בראיון ל'יתד נאמן' לפני כשבועיים.
לדבריו, מי שאשם בגל הנוכחי הוא לא הציבור אלא המערכת בהתנהלותה. "הציבור לא אשם. זה קרה בגללנו, המערכת. אנחנו לא הכנו טוב את היציאה מהסגר. העלייה המחודשת אירעה בשל מספר גורמים, ביניהם התקהלויות וחוסר ציות. וכן, גם בשל התנהלות לקויה של מערכת הבריאות – שלא מפגינה יכולת שליטה על שרשרות ההדבקה. הפעילות של הרשויות בקטיעת השרשרות הללו לא מספיק טובה", ציין.
בכל הקשור לסגירת בתי כנסיות, סבור פרופ' גמזו, כי "אין לעשות אבחנה בין התקהלויות דתיות לבין התקהלויות חילוניות". לדבריו, "אסור למדוד את החשיבות של ההתקהלויות האלה. הכל צריך להיות לפי העניין ובהתאם למידת הסיכון".
יצוין, כי את הרוח החדשה שמביא עמו הפרויקטור הנכנס ניתן היה לזהות כבר אמש (מוצ"ש), כאשר הנחה פרופ' גמזו את צוות המדענים היוצר את התחזית לחולים קשים ומונשמים במכון גרטנר לעבוד מעתה במשולב עם המודל שפיתח פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור באיכילוב.
על פי הודעת המרכז הרפואי איכילוב, הודיע פרופסור רוני גמזו כי הוא מאמץ את המודל המיוחד ליישום בתוך המודל הלאומי החדש.
המודל המשולב החדש ינבא שלושה נתונים – עומס התחלואה בקהילה, מספר החולים הכולל בבתי החולים ומספר החולים הקשים בבתי החולים. יצוין, כי המודל של שפרכר ניבא לפחות שלוש פעמים את מספר החולים הקשים באופן מדויק יותר מכל המודלים האחרים ועל כן משרד הבריאות החליט לאמץ אותו.
"המודלים השונים כולם מסתמכים על מספר הנחות שונות ונקודות מבט שונות והדבר החשוב הוא שיח בין החוקרים והתאמת דעות. הנחיתי שתוך כיממה יפיקו החוקרים משני הצוותים מודל משולב שיהווה בסיס יחדי, אחיד ומהיימן למקבלי ההחלטות", הסביר גמזו.
