שר הביטחון, בני גנץ, נאם בטקס האזכרה לחללי מלחמת לבנון השנייה, במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל. בטקס השתתפו בני המשפחות השכולות.
גנץ התייחס לחשיבותו של צבא היבשה ואמר: "במבצעים הבאים או חלילה המלחמות, כשנצטרך להגיע שוב לעומק האויב, הכוחות הללו, שמבוססים הן על סדיר והן על מילואים – יגיעו מיד ובעוצמה, ויהוו חלק מרכזי בלחימה. נפעיל אותם אם הדבר יידרש. לא בקלות דעת, אך בידיעה והבנה שיכולת ההכרעה של צבא היבשה, נדרשת, שרירה, קיימת ומוכנה למשימות שניצבות לפנינו. אנו מייחלים כמובן לשלום ולרגיעה, אך מוכנים להפעיל את מלוא היכולת אם נידרש לכך בכל זירה ובהן הזירה הלבנונית. הניסיונות לחבל בשקט בגבולותינו לא נעלמים מעיננו, ואנו פוקחים עיניים, פועלים בשגרה, ומוכנים לפעילות נרחבת גם בחירום".
גנץ פנה לנשיא ריבלין שזהו טקס הזיכרון הממלכתי האחרון שישתתף בו כנשיא ואמר: "פעם אחר פעם, התייצבת בטקסים כדי לעמוד לצד המשפחות השכולות. היית שם למען הפצועים, פגועי הגוף ופגועי הנפש, רבים מהם ממלחמת לבנון השנייה שאותם אנו מחבקים גם היום ולהם אנו מחויבים. קבעת את ביתך כבית כל השבטים בחברה הישראלית. ובתוך כך, גם כבית עבור בני המשפחות השכולות היקירות שלנו. בשמי, בשמן של המשפחות השכולות, פצועי צה"ל ומערכת הביטחון כולה, אני מודה לך על כך".
נשיא המדינה נשא דברים בטקס: "מלחמת לבנון השנייה הייתה מלחמה בה גילו לוחמי צה"ל עוז רוח, נחישות ודבקות במטרה. ההקרבה ומסירות הנפש של הלוחמים והמפקדים חיפו פעמים רבות על כשלים וליקויים שנחשפו ותוחקרו אחר כך, במוכנות, בכשירות, במלאים ובציוד. גם החברה האזרחית הישראלית התגלתה במלוא עוצמתה. בעמידה איתנה ובסולידריות עמוקה איש כלפי רעהו. 34 ימים נמשכה המערכה אשר הביאה שקט לגבול הצפון. שקט שנמשך כבר חמש עשרה שנה. שקט חיוני, יקר מפז. שקט שאתם, בני המשפחות השכולות, שילמתם את מחירו הכבד עד מאד," פתח הנשיא את דבריו.
"אנחנו מעריכים ומוקירים את השקט אבל איננו שאננים", הנשיא הדגיש ואמר: "אנחנו יודעים שהאיום עדיין חמור. והשבועות האחרונים הוכיחו לנו שוב – כמה 'שקט' הוא מונח יחסי ושביר. אנחנו ערים לניסיונותיו של חיזבאללה, להמשיך להתעצם, בגיבוי ובתמיכה איראנית, ולהתחמש בנשק שמטרתו היחידה היא פגיעה בעורף האזרחי של מדינת ישראל. כפי שאני שב ואומר, עד לימים אלה ממש, לבני שיחי, נשיאים, ראשי ממשלה, וראשי מדינות מכל העולם: מדינת ישראל לא תאפשר את המשך ההתעצמות האירנית בלבנון. אנחנו רואים במו עיננו את אירן, מדינה שהייתה בעלת תרבות מפוארת, הולכת ומקצינה מיום ליום, תחת משטר פונדמנטליסטי, המוביל אותה ואת אזרחיה לאסון. מדינת ישראל לא תיתן לאיראן לשלוח גרורותיה לכאן, למזרח התיכון. לא ניתן לאירן להקים לה בסיס קידמי בלבנון או בסוריה. מדינת ישראל תגיב בצורה נחרצת לתוקפנות אירנית, תוך שאנו רואים בחובה להגן על אזרחי ישראל, חובה יסודית. בסיסית. אין לנו מלחמה או מחלוקת כלשהי עם העם בלבנון. אנחנו יודעים שרבים מאזרחי לבנון סובלים קשות ממשבר הומניטרי, רפואי, כלכלי, ואזרחי, בשל היותם בני ערובה של חיזבאללה, ארגון רצחני, אכזר, קיצוני. אנחנו יודעים שרבים מאזרחי לבנון שבויים בעל כורחם בידי אג'נדה איראנית שמאיימת ומטילה צל כבד על עתידם. אנחנו רוצים ויודעים להיות שכנים טובים. אבל, לא נסבול ולא נאפשר לאף אחד להסיר אחריות. נתבע ונמשיך לתבוע מחיר כבד ממדינת לבנון על כל התקפה שתצא משטחה. כך היה. כך יהיה".
הנשיא ביקש לשלוח איחולי החלמה לפצועי המלחמה הנאבקים יום יום בהתמודדות עם החלמתם, ופנה למשפחות השכולות, וציין כי זהו טקס האזכרה האחרון בו לקח חלק כנשיא המדינה: "אני יודע שאין מזור לכאבכם. לכם אין נחמה. זו הפעם האחרונה בה אני עומד כנשיא מדינת ישראל, בהיכל הזיכרון הממלכתי, ההיכל בו חקוקים שמותיהם של כל החללים במערכות ישראל ובמערכה שטרם פסקה – על קיומנו. הייתה לי הזכות, לחנוך את ההיכל הזה, יחד אתכם המשפחות השכולות. בעוד שבועות אחדים – אסיים את תפקידי. אבל המחויבות שלי אליכם, בני משפחת השכול – לעולם לא תסתיים. כל עוד נפשי בי אשא אתכם על לוח ליבי ואפעל בשליחותכם. אתם בליבי. יהי זכר הבנות והבנים אשר נפלו במלחמת לבנון השנייה חקוק על ליבנו לעד".
