ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה היום (ד') דיון בנושא סקירת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "אנחנו ממשיכים בסקירה שאנחנו עושים עם כל גורמי המקצוע במליאה הכלכלי, היום אנחנו עם נגיד בנק ישראל. בנק ישראל פועל בשלושה כובעים עיקריים – רגולטור, שחקן מאוד משמעותי בעיקר בתקופות המשבר, והתפקיד השלישי – היועץ הכלכלי לממשלה, לשחקנים בשוק וגם לנו, חברי הכנסת. אני סמוך ובטוח שבנק ישראל והנגיד יוכלו לתת לנו מבט א-פוליטי עצמאי, כדי שנוכל לקבל את ההחלטות הנכונות. ברור לכולנו מה האתגר העיקרי שבפנינו – תקציב המדינה, ואני בטוח שהנגיד יתייחס לכך".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "ישראל נכנסה לאירוע הקורונה הזה במצב טוב, בשנים האחרונות ישראל צמחה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, תעסוקה שהלכה והתגברה, היחס חוב תוצר ירד במהלך השנים, ירדנו לכיוון ה-60%. במשבר בישראל היו סגרים יותר אקטיביים ממדינות אחרות, בזמן הסגרים היו ירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי, מיד לאחר הסגר הייתה קפיצה כלפי מעלה. הסגר השלישי מבחינת חוקי הסגר, היה הדוק יותר מהראשון, יחד עם זאת רואים את ההסתגלות של המשק לפעילות, כאשר אנשים חזרו להשתמש בכרטיסי אשראי".
לעניין מצב המשק בתום הקורונה, ציין "לאחר שנים של צמיחה אנחנו עם 2.5 ירידה בתוצר, זו התכווצות כואבת אבל עדיין על רקע הקורונה ובראיה לאומית, אנחנו עדיין בשיעור צמיחה שהתכווץ מעט בהשוואה בינ"ל. יצוא השירותים בישראל – המשיך לצמוח, חלק מזה זו כיפת הברזל של ההייטק וכיוצא בזה, זה הביא לפגיעה הנמוכה יחסית בתוצר, לצד כך יש כמובן ענפים שנפגעו משמעותית".
ירון הצביע על שוק העבודה כסוגיה קריטית במצב המשק: "השאלה שעומדת לפתחנו, והיא נוגעת גם להכשרות, היא כמה נתון האבטלה יתייצב לעומת האבטלה הנמוכה שהתחלנו איתה לפני המשבר – 3.2%, זו שאלה קריטית. בינתיים אנחנו רואים ירידה, אבל בקצה זה מעט סטטי. השאלה אם הגרף יתיישר או ימשיך לרדת, הערכה שלנו שזה ירד עוד, בעקבות תום החל"ת אבל זה לא יהיה בזבנג וגמרנו. יהיו כל מיני הכשרות והתאמות שאנשים יעשו במסגרת שינוי מקום עבודה וזה ייקח זמן".
ירון הציג כי הפגיעה הגדולה ביותר בתחום התעסוקה במהלך המשבר הייתה בבעלי העבודה עם הפריון הנמוך ביותר, וציין כי נושא ההכשרות "יותר ויותר קריטי עבור אלה שבגילאים מתקדמים, היכולת שלהם לחזור לתעסוקה קשה יותר. ברור שעבורם צריך מערכת הכשרות מתקדם. החזרה תיקח עוד תקופה מסוימת, למרות הצמיחה. בחלק מהמקומות הפירמות גם ידעו להתייעל, כדי ששיעור התעסוקה יחזור ויעלה".
נושא נוסף עליו הצביע ירון כמשמעותי הינו העסקים הקטנים והזעירים בישראל: "חששתי מאוד במסגרת המשבר, בניגוד לחששות אנחנו רואים את שיעור העסקים שצמצמו את מצבת העובדים במעל 80%, ביחס לחודש המקביל לפני שנתיים – ולשמחתי ככל שהמספר חוזר לעצמו לתקופה שלפני הקורונה, זה מראה שהבעיה לא אקוטית. יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה".
ירון הצביע על שני פרמטרים שהיוו שינוי משמעותי במשבר הקורונה לעומת משבר הדוט-קום והמשבר הפיננסי ב-2008: האחד הוא כך שבשני המשברים הקודמים, לא היה סיוע משמעותי, בניגוד למשבר הקורונה, בה היה שינוי פיסקלי משמעותי, ועניין הוסף הוא השינוי הדרמטי בשיעורי האבטלה.
"ההתכווצות בישראל הייתה יחסית מתונה, תוך סיוע שהוא לא חריג. לעניין סך הגרעון אנחנו בצד הגבוה בין מדינות ה-oecd, מהסיבה שהתחלנו עם גרעון מבני גדול של 4+ אחוזים. הגרעון המבני הוא הדבר שיעמוד לפתחכם שהתקציב יגיע" ציין ירון והוסיף בהמשך "הקפיצה בגרעון בקורונה פחות מטרידה אותי, היא תרד ברגע שתשלומי קופסאות הקורונה יפסקו, אני מסתכל על השנים שקדמו לקורונה, במהלכן הגרעון המבני במשק גדל".
ירון העריך כי בסוף 2022 ישראל תסגור את פער התוצר לעומת מגמתו טרום המשבר, "לכן נמליץ לא להעלות מיסים ב-21-22 ולאפשר למשק לצמוח, אך גם לא להעלות את הגרעון המבני" אמר והמליץ להאיץ את המשק באמצעות רפורמות.
לעניין תחזית שיעור האבטלה ציין ירון עדיין יקח זמן לחזור למצב טרום המשבר: "גם ב-2022 אנחנו לא צופים הדבקה מלאה של הפער" הצפי לעמדת בנק ישראל הוא שבסוף 2022 יעמוד שיעור האבטלה על 6%, והגרעון יעמוד על 3.6 אחוזי תוצר.
בסוגיית האשראי הציג ירון כי למעט האשראי הצרכני, כל שאר סוגי האשראי עלו, וסך גיוסי ההון והנפקות המניות במשק השנה גבוה בהשוואה לשנים האחרונות.
ירון הציג כי במסגרת מתווה הדחיות שגיבש בנק ישראל בתקופת הקורונה, נדחו הלוואות ביתרה של למעלה מ-180 מיליארד ₪, כאשר כ-90 אחוז מההלוואות שנדחו חזרו לשלם: "כמעט כל מי שאפשרנו להם לדחות תשלומים, חזרו לשלם, אם היו חששות, יש מספרים מאוד גבוהים של אנשים שחזרו לשלם והבעיה לא נראית אקוטית".
ח"כ ינון אזולאי קרא לנגיד לבחון את המצב במסגרתו ישנם ענפים, בניהם המלונאות שלא אושרו להם הלוואות בתקופת הקורונה למרות ערבות המדינה, מה שהביא לקריסתם. ירון השיב כי נתוני ההלוואות גם בענפים אלה היו טובים: "בטוח שהיו כאלה שהיו ראויים, ולא קיבלו. אבל זה לא מענק אלא הלוואה, וזו צריכה לעבור את החיתום הנכון, גם אם יש ערבות".
ירון התייחס גם לעלייה במחירי הדיור, והציג המלצות לפתרון הבעיה: "ברור שחלה עליה, למרות הפריים, הבעיה היא תת ביצוע בהיצע. היצע היצע היצע, הג'וב של הממשלה זה להגדיל היצע. תהליך התכנון, תהליך ההפשרות, אנחנו צריכים להגביר את התהליכים האלה, ובשלב היותר רחוק לעשות שינוי בקונספט, יש לערים תמריץ שלילי, הם רוצים משרדים, לא מגורים. יש רשויות שמאפשרים להם לבנות ויש להן יכולת והן לא רוצות, יש לשנות את תמהיל ההכנסה מתושב", עוד קרא הנגיד במסגרת זו גם להגדלת הגביה הממשלתית מעסקים, להסבת שטחי תעסוקה למגורים, ייעול הוותמ"ל ואימוץ טכנולוגיות חדשניות בבניה". לצד כך הציג ירון כי בהסתכלות ארוכת טווח הפער ממדינות ה-oecd בתחום זה מצטמצם.
לעניין החשש מעלייה באינפלציה, ציין ירון כי "ישראל בעשירון התחתון של האינפלציה במדינות ה-oecd, אנחנו בעלייה אבל עדיין באינפלציה נמוכה לעומת מדינות מפותחות אחרות. אין חשש לאיזו התפרצות אינפלציונית, אנחנו מעריכים שאנחנו מייבאים אינפלציה, השאלה כמה מזה זמני וכמה קבוע, אנחנו מאמינים שהרוב זמני, ככל שהדבר ימשך לאורך זמן, הלחצים עלולים להפוך לארוכי טווח, אבל עדיין ההערכה שאין פה התפרצות אינפלציונית".
הנגיד הצביע על שורה של פרמטרים הטעונים שיפור ברמה בינלאומית, בהם הפער של התוצר לשעת עבודה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות לא מצטמצם, ופערי המיומנויות ביננו לבין מדינות אלה שמחריפים ככל שרמת המיומנות יורדת, וכן על פערים בתחומי התחבורה והדיגיטציה.
עוד הציג ירון, את עיקרי פעילות בנק ישראל במשבר וציין כי "באירוע הזה, מיד בתחילתו הבנתי שזה אירוע שלא דומה למשברים הקודמים, אלא משבר ריאלי ממש בפעילות השווקים. כבר בתחילת המשבר החשיבות הראשונה הייתה קודם כל לתת את הנוחות של סיוע פיסקלי מידי, לא לחכות לסוף האירוע, זה היה אחד הדברים הכי חשובים בתחילת הדרך, לקח קצת זמן עד שהגענו לזה. קופסת הקורונה הראשונה – 80 מיליארד, נסגרה בבנק ישראל ב-12 בלילה, בערב יום חמישי".
בהמשך הדיון הציג הנגיד את האסטרטגיה הכלכלית של הבנק שלאחר הקורונה, הכולל 4 צירי פעולה אסטרטגים בתחומי הכלכלה הריאלית והפיננסית.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני חושב שאנחנו פוגשים פה כלכלה שלמרות שעברה את משבר הקורונה בצורה יחסית טובה, עדיין נמצאת בגרעון מובנה כתוצאה מפעולות לא נכונות של הממשלה ה-35 שהביאה אותנו לגרעון מבני גדול. התוצר לא ירד יותר מידי, אך יש ענפים שקרסו וההייטק איזן והציל את התמונה. יש פה כלכלה קוטבית אי שוויונית ויש מחסומים למוביליות חברתית ולכן יש לנו אתגר מאוד גדול להעביר תקציב בצורה אחראית. למצוא מקורות לכל אותם דברים שצריך לבצע ולא להעלות גרעון מבני. יש לנו כלכלה חזקה על הנייר ואזרחים עניים בפועל".
