שיתוף
תגובות
דעות » נדיבות וחום- מקום להשראת השכינה
חנוך לנער
כולנו רוצים להשכין שכינה בתוך ביתנו, בתוך ליבנו, אך לעיתים אנו אלו שמונעים ממנה להיכנס • עם מעט התבוננות נוכל לאפשר לליבנו להיפתח, להסיר המחיצות, ולקבלה
הרב שמואל גבירר | צילום: בחזית מדיה

בפרשת זכור פרשת מחיית עמלק, מפרשת לנו הפרשה מפני מה אנו מחוייבים למחות את זכרו של עמלק, אומר הפסוק "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך וכו'", חטאו הגדול של עמלק שלכן העניש אותו הקב"ה במחיית זרעו יותר משאר אומות העולם, מסביר רש"י אשר קרך בדרך שצינן והפשיר מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להילחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים עכ"ל, בשירת הים אנו קוראים כי כתוצאה מנפלאות ה' במצריים "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת… נמוגו כל יושבי כנען", ניסי ה' השאירו רושם עז על עמי הסביבה, לאחר ארבעים שנה מצאנו שרחב אמרה "ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' אלוקיכם הוא אלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת (יהושע ב' יא') חרף הרושם הזה בא עמלק ממרחק להילחם בישראל, ובכך הרי הוא מכריז ואומר : איני ירא אלוקים, להתרסה זו היו השלכות במלחמות עם ישראל לאורך כל התקופה עד ביאתם אל הארץ המובטחת, ברש"י הקדוש מביא את המדרש הממשיל את זה לאמבטיה רותחת שאין כל בריה יכולה להיכנס בתוכה בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה אף על פי שנכווה קירר אותה בפני אחרים, כך מלחמת עמלק גרמה לכל מלחמות הבאות אחריה עם ישראל,

גם אנו בחיי היום יום שלנו ישנם רגעים שאנו במעשינו יכולים חס ושלום לקרר את האמבטיה הרותחת, את הדרך העולה בית א-ל, את הנפש הזכה שלנו, של זולתנו, או חס ושלום חס וחלילה של ילדינו או תלמידנו, חובה להתרחק מדרכם של העמלקים ולזנוח את דרכם ואת מהותם- אשר קרך, לא לתת לקרירות להרפות את ידינו,

מסופר על יהודי אמריקאי שהחליט לעלות לארץ ישראל לשנת התחזקות, לשנת עליה ברוחניות, הוא סבר שאם הוא בא לארץ להשתלמות רוחנית עליו לדאוג ראשית לתחום הגשמי, או אז לא יטרידו אותו דאגות גשמיות,

הוא דיבר עם סוכן דירות מירושלים על כך שהוא מעוניין בדירה רחבת ידיים עם כיווני אוויר טובים, בנין עם שכנים שומרי תורה אבל לא יותר מידי… חנייה רחבה, בית כנסת וסופרמרקט בקרבת מקום, סוכן הדירות מצא דירה כמבוקשו, הוא שלח דמי קדימה, וקיבל חוזה כשבתחתיתו היה כתוב שיהיה מי שיקבל את פניו בבואו לדירה, הוא הגיע ארצה לא לפני שארז באמתחותיו מכל טוב ארץ מצריים, כל האמצעים  הגשמיים שיעזרו לו ויפנו את ליבו רק לעלות ולהתעלות, הוא לקח מונית, הגיע לכתובת הרשומה בחוזה שבידו, עלה בגרם המדרגות ונקש בדלת, את הדלת פתח אדם, במה אוכל לעזור? שאל, האיש נדהם, למה אתה מתכוון כשאתה אומר לי במה אוכל לעזור לך? שכרתי את הדירה הזאת! קרא,  האיש נתבקש לעיין בחוזה, ולא הבין את פשרו, הן הרי אני גר בדירה הזו!

הם התקשרו לסוכן הדירות כדי לברר את פשר הדבר, שלום הגענו! אמר היהודי האמריקאי, "שלום עליכם, השיב הסוכן, איך הדירה? כלילת המעלות אה? כל מה שביקשת, האמריקאי הנדהם שלפתע איבד את לשונו, זעק: אבל גרים בה! השיב הסוכן: "סלח לי אבל את הפרט הזה לא ציינת בבקשתך",

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מציינת לנו פרשתנו פרשת תרומה, כל אדם יכול להשכין שכינה בביתו, אך לעיתים דירתו אינה פנויה! היא מלאה ב"אני" הגאווה הכעס, שנאת חינם, וכל מידות רעות, היא מלאה ב"אשר קרך בדרך" בקרירות, בהיפך החום, היפך המקום הראוי להשראת השכינה!

המקום להשראת השכינה הוא מקום של נדיבות וחם, כמו שמצויין בפרשתנו בציוויה "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו", רק מכאלה אנשים ומנתינותיהם אפשר לבנות את המקדש לה'.

הכותב הוא המנהל החינוכי של פנימיית קרית הילד בירושלים.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם לא נשנה כיוון, סביר להניח שנגיע לאן שאנו הולכים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים