אם אתם מרגישים תנודות בלחץ דם בכל פעם שאתם עוברים ממצב ישיבה או שכיבה לעמידה, המשמעות של זה לטווח הארוך הוא הסיכוי שלכם לפתח דמנציה.
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ופורסם בכתב העת 'הנוירולוגי' של האקדמיה לנוירולוגיה במדינה, מצא קשר לדמנציה בקרב אנשים שחווים ירידה בלחץ דם לעיתים קרובות.
השלב הראשוני של המחקר נערך במשך כ-5 שנים והשתתפו בו 2,131 אנשים שגילם הממוצע היה 73 ולא סבלו מדמנציה בעת שנרשמו למחקר. החוקרים עקבו אחר לחץ הדם ומשתנים נוספים של משתתפי המחקר לאורך תקופת המחקר שמתוצאותיו עלה בשלב האבחוני, שכ-15 אחוזים סבלו מיתר לחץ דם אורתוסטטי, 9 אחוזים סבלו מיתר לחץ דם סיסטולי ו-6 אחוזים סבלו מיתר לחץ דם דיאסטולי.
במהלך 12 השנים הבאות נבדקו המשתתפים כדי לבדוק אם מישהו חלה בדמנציה. התוצאות הדהימו: 462 אנשים (22 אחוזים) אכן חלו במחלה.
ניתוח התוצאות באותו פרק זמן העלה, כי המשתתפים שסבלו מיתר לחץ דם סיסטולי היו כמעט בסבירות של 40 אחוזים לפתח דמנציה לעומת אלה שלא סבלו מהתופעה. בנוסף, חמישים מתוך 192 שסבלו מיתר לחץ דם סיסטולי, (26%) פיתחו דמנציה, לעומת 412 מתוך 1,939 האנשים שלא נחשפו למחלה (21%). יצוין, כי בקרב מעשנים, חולי סכרת וכדו' היו הסובלים מיתר לחץ דם סיסטולי בסבירות של 37 אחוזים לפתח דמנציה.
המחקר מצא את הקשר לדמנציה רק אצל אנשים שיש להם ירידה בלחץ הדם הסיסטולי (עלייה בלחץ הדם הסיסטולי בגיל מבוגר, מאיצה באופן משמעותי את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם) ולא אצל אנשים שחוו רק ירידה בלחץ הדם הדיאסטולי (הלחץ הדיאסטולי, הוא ערך השפל, הנמדד כאשר הלב "נח", לקראת פעימתו הבאה) או לחץ הדם הכללי שלהם.
יצוין, כי בשלבי ניתוח המחקר, חולקו המשתתפים ל-3 קטגוריות. בעלי תנודות רבות במדדי לחץ הדם, משתתפי המחקר בעלי תנודות סבירות יותר והקבוצה השלישית עם הכי פחות תנודות. ניתוח הפילוח העלה, כי 24% מהקבוצה הראשונה פיתחו דמנציה, לעומת 19% בלבד מהקבוצה השנייה.
עם זאת, מציינים החוקרים כי המחקר אינו אבסולוטי אלא נסיבתי בלבד. עוד ציינו החוקרים, כי לא נעשתה אבחנה בביצוע המחקר בין מחלת אלצהיימר לבין דמנציה וסקולרית.
