מחקר חדש ומקיף של אוניברסיטת תל אביב והאקדמית תל חי חושף: כמעט אחד מכל ארבעה אזרחים ישראלים (כ-23%) מתנגד לחיסונים לקורונה. בנוסף, כמעט אחד מכל שני אנשים (45%) שטרם השלים 3 חיסונים וקיבל תו ירוק (N=635), סבור שהחיסון אינו נחוץ או אינו מוצדק.
בהקשר זה יצוין כי נשים דיווחו על אי-הסכמה רבה יותר לחיסונים, בהשוואה לגברים. כמו כן לראשונה נמצאו הבדלים מובהקים ברמת החוסן הלאומי בין אלו שהתחסנו לאלה שאינם מתחסנים. בהתבסס על הממצאים, המסקנה של החוקרים בהקשר לחוסן הלאומי היא שככל שהאזרחים תומכים בהנהגת המדינה כך הם נכונים להתחסן במידה רבה יותר.
המחקר שכלל מדגם גדול של מעל 2,000 נשאלים נערך בראשית חודש אוקטובר 2021, ובחן, בין היתר, את העמדות של הציבור כלפי החיסונים לקורונה והקשר של עמדות אלה עם מדדי חוסן לאומי, תחושות סכנה ומשתנים דמוגרפיים. המחקר נערך ע"י צוות חוקרים משולב שכלל את פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי וד"ר ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.
מממצאי המחקר עולה שבעוד שכ-77% מהנשאלים תומכים או תומכים מאוד בחיסונים, הרי ש-23% (כמעט רבע מהנשאלים) מתוכם מתנגדים או מתנגדים מאוד לחיסונים. בנוסף, מתוך אלו שלא התחסנו בשלושה חיסונים, עולה כי 45% (כמעט כל נשאל שני) השיבו שלדעתם החיסון אינו נחוץ או אינו מוצדק.
החוקרים ביקשו לבדוק האם ההבדלים בעמדות כלפי החיסונים באים לידי ביטוי גם ברמת החוסן הלאומי ומצאו שהמתחסנים ב-3 חיסונים מדווחים על החוסן הלאומי הגבוה ביותר (3.63) והלא מתחסנים מדווחים על החוסן הלאומי הנמוך ביותר (2.57). המדידה בוצעה בסולם של 1-6.
כמו כן, תחושת הסכנה עליה דיווחו הנחקרים במחקר הנוכחי היא נמוכה: 85% דיווחו על רמה נמוכה של תחושות סכנה בעוד 15% בלבד דיווחו על מידה גבוהה של תחושות סכנה. ממוצע תחושות הסכנה במחקר הנוכחי נמוך במידה מובהקת (גודל אפקט גדול), בהשוואה לממוצע תחושות הסכנה שדווחו במחקר מינואר 21.
החוקרים ביצעו בנוסף ניתוחי שונות על מנת לבחון את ההבדלים בין גברים לנשים, בהתייחס למשתנים המרכזיים במחקר זה.
• נשים דיווחו על אי-הסכמה רבה יותר לחיסונים, בהשוואה לגברים (2.52 לעומת 2.37)
• גברים דיווחו על חוסן לאומי ואישי יותר גבוה, בהשוואה לנשים (3.48 לעומת 3.34)
• נשים דיווחו על יותר תחושת סכנה, בהשוואה לגברים (2.24 לעומת 2.06)
• גברים דווחו על תקווה רבה יותר, בהשוואה לנשים (3.57 לעומת 3.42)
לסיום, החוקרים בחנו באופן ממוקד את ההבדלים הדמוגרפיים בין שתי קבוצות הקיצון ברמת ההתחסנות: קבוצת הלא מחוסנים ביחס לקבוצת מקבלי שלושה חיסונים. מהנתונים עולה שקבוצת מקבלי שלושה חיסונים נמצאה כבעלי הכנסה ממוצעת למשפחה גבוהה יותר בצורה מובהקת בהשוואה ללא מחוסנים (2.66 לעומת 2.14) כאנשים שתומכים יותר בממשלה (3.04 לעומת 2.03) וכבעלי השכלה גבוהה יותר (3.43 לעומת 3.01)
לטענת החוקרים הממצא הבולט של המחקר הנוכחי הינו הקשר בין חוסן לאומי לבין העמדות כלפי החיסונים: ככול שהנחקרים דווחו על חוסן לאומי גבוה יותר, כך הם דיווחו על תמיכה רבה יותר בחיסונים, ולהיפך. אחת הדרכים לפרש ממצא זה היא לטעון שאנשים שמאמינים בהנהגת המדינה ובעומדים בראשה יגלו נטייה רבה יותר להיענות להוראות ובקשות ממוסדות המדינה ומנהיגיה, כדוגמת התחסנות.
לפיכך החוקרים סבורים כי על אף שרשויות המדינה משקיעות מאמצים ניכרים בשיכנוע הציבור שמגפת הקורונה עדיין מסוכנת ושעלינו לנקוט אמצעי זהירות למרות ההתקדמות שהושגה עד כה, יש להרחיב את המיקוד בסוגית ההסברה לנושא האמון. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שעמדות הציבור אינן מושפעות בעיקר ממידע המופץ אודות המחלה והחיסון אלא בעיקר ממידת האמון בהנהגת המדינה. מומלץ לשקול בזהירות שינויים פתאומיים ותכופים במדיניות המאבק במגפת הקורונה, כמו גם ביחס להתנהלות החברה בכללותה, שכן כפי שהוצג, האמון של הציבור בהתחסנות קשור, בין היתר, ברמת החוסן הלאומי בכללותו.
