שיתוף
תגובות
משפט » "נתניהו עומד לדין מקביל בכיכרות העיר"
פרקליט נתניהו לשעבר
השופט בדימוס עודד מודריק שהיה חבר בצוות ההגנה של רה"מ מנתח בראיון ל'בחזית' את תיקי נתניהו ומודה: "ברור שרעשי הרקע מחלחלים אל תוך אולם בית המשפט"
נתניהו בבית המשפט עם עורכי דינו | צילום: אורן בן חקון - פול

אם לפני שנה עמד בנימין נתניהו מול חברי המרכז שהריעו לו בכל פעם שביקש את עזרתם בסיום משפט ה "לא יהיה כלום כי…?"הרי שהשבוע בפעם הראשונה הלמה בליבו לראשונה ההכרה וההבנה כי תיוגו כ'נאשם' איננו עוד מושא לביטוי של ציניות ובוז מצד 'העיתון של המדינה' או של 'האנשים החושבים' אלא עננה כבדה שמרחפת מעל ראשו ועשויה לחרוץ במוקדם או במאוחר את גורלו הפוליטי.

כדי לקבל תמונת מצב על ההליך שהחל השבוע עם השמעת עדותו של מנכ"ל 'וואלה' לשעבר אילן ישועה, ובכדי לקבל שרטוט על מה שצפוי בהמשך הדרך במשפט ראש הממשלה, ובניסיון להבין לאן מועדות פני ההליך המשפטי, שוחח 'בחזית' עם סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב לשעבר השופט בדימוס עודד מודריק שאף כיהן בעבר כחבר בצוות ההגנה של ראש הממשלה, והציג בפניו את כל השאלות במשפט נתניהו שמעניינות את גולשי 'בחזית', וסיפק גם הצצה אל מאחורי הקלעים של סאגת מימון עורכי הדין של רה"מ שגרם לדחיית תחילת המשפט.

נוכחנו השבוע ביומו השני של עדות אילן ישועה, כי ההגנה התלוננה בפני בית המשפט על כך שהפרקליטות ערכה 'ריענון עדים' לעד המדינה ישועה כמו גם לעדים אחרים וזאת ללא שטרחה לעדכן אותם מראש –  האם זה דבר שמקובל ומוכר כהליך שגרתי או שאנו עדים למשהו חריג?

"המושג של ריענון עדים הוא משהו שהוא חלק אינטגרלי מהליך מקדמי בה נוקטת הפרקליטות. זה נכון שלפעמים התביעה מנצלת את זה לביצוע 'השלמות חקירה' שזה כבר בעייתי, שכן כדי לבצע 'השלמה' יש לפנות לרשות שערכה את החקירה שזה המשטרה ולא הפרקליטות. שהמשטרה תזמין את העד פעם נוספת ותסגור את העניין".

עודד מודריק | צילום: הרשות השופטת

"הבעיה מתחילה כשמדובר בפרטים אזוטריים, שכן אין זה ראלי על כל דבר להחזיר את התיק למשטרה, אך אם מדובר בהתייחסות לגבי מסך כל שהוא שנדרש לצורך כך 'לרענן' את הזיכרון של העד, אין צורך אמנם להחזיר את התיק למשטרה אבל כן יש צורך ליידע בדבר את ההגנה".

"ואז ייתכן ותעלה טענה מצד מי מהצדדים 'הצגנו את המסמך בפני העד וקיבלנו ממנו התייחסות שונה במעט מזו שהציג בחקירת המשטרה', אם אני מבין נכון, מה שהתרחש השבוע בעדות ישועה (וזו אגב טענה שנשמעת למכביר) שבמהלך ריענון הזיכרון עלה 'חידוש מהותי' מבחינת הסניגוריה, שלא היה ידוע להם קודם או ששופך אור שונה על פרטים שהיו ידועים עד כה, אז כאן בהחלט ייתכן שביהמ"ש לא נטה לקבל את זה אבל במהלך היום ייתכן והדברים התבררו והשופטים כן החליטו להיענות להערת ההגנה".

ההבדלים בין ראיות התביעה להגנה

השופט בדימוס מודריק, שמכהן כיום כפרופ' באוניברסיטת אריאל, מבקש לחדד נקודה חשובה ברמה הטקטית והאסטרטגית כדי להבין את ההבדלים בין התביעה להגנה בכל הקשור לעניין הצגת הראיות, כאשר בניגוד למה שמקובל לחשוב, היתרון כאן עולה באופן בולט ומהותי לטובת ההגנה.

"בעוד התביעה חייבת להיות חשופה בפני ההגנה ואינה יכולה להפתיע אתה בחומרי ראיות חדשים בבית המשפט, הרי שהסנגוריה רשאית להפתיע ולהציג ראיות שלתביעה לא היה שמץ שלמושג על קיומם ואף לא היה צריך ליידע אותם מראש".

"אינני חפץ להשתמש בביטוי לא הגון אבל כתוצאה מחוסר הסימטריה המובהק לטובת ההגנה, הרי שהתביעה מבקשת בשם ההליך הזה של 'ריענון' 'להתחכם' קצת ולהחדיר לבית המשפט ראיה שההגנה לא לגמרי נחשפה אליה".

"אני חושב שלחפור בכיסו של רה"מ ולראות מה הוא מסוגל ומה לא, זה לא ראוי"

"אבל על בית המשפט להתריע ולהזהיר את התביעה מפני ניצול לרעה או נקיטה בצעדים שנויים במחלוקת כדי שהעדות לא תהיה עדות מפתיעה עבור ההגנה אלא אם כן העד חוזר בו לגמרי או מסתייג מהדברים שאמר בחקירת המשטרה".

"אלו דברים שכן יכולים לקרות כשההגנה נחשפת אליהם רק ביום המשפט עצמו או במהלך החקירה הנגדית שזו כבר יכולה להיות משימה להגנה, להזיז את העד מהעדות שלו".

אנחנו זוכרים שעו"ד וינרוט המנוח המליץ לרה"מ לחתור לעסקת טיעון. האם אתנ חושב שנכון היה בדיעבד לראש הממשלה לקבל את עצתו?

"בכל הכבוד, מהפוזיציה שלי וממקומי כסגן נשיא בית משפט בדימוס, אני לא יכול להתייחס לענין של עסקת טיעון. זהו נושא שיש סביבו הערכה של מכלול שיקולים, אם זה חומרי ראיות שהנאשם או פרקליטיו מעריכים אותם או מצד התביעה מבינים את חוזקת הראיות שלהם".

"אני כן יכול לומר, שלגבי 'תיק 1000' הטענה שהוא החזק והמבוסס ביותר כנראה מתייחס לעובדה שגם נתניהו אינו מכחיש שהוא או משפחתו קיבלו מתנות ממילצ'ן או אחרים. אני לא חושב שיש הסכמה לגבי היקף המתנות וזה יכול להיות קריטי, שכן אם ההיקף לא היה כה גבוה כפי שהתביעה טוענת זה יכול לעמוד לזכותו של נתניהו".

"אבל עדיין הרשעה ב'תיק 1000' לכשעצמו מהווה שאלה משפטית לא פשוטה שכן מדובר בעבירה של 'הפרת אמונים' שהיא עבירה די עמומה, ולכן לשאול אם ללכת להסדר טיעון? זהו דילמה כמעט כמו "דילמת האסיר", כאשר השיקולים מהווים משקל בעד ונגד לכאן ולכאן. אם אני הולך על זה ואז אורשע, אולי הייתי יכול לא לעשות את זה ואז לצאת מזה אבל מצד שני אני לא מעוניין להסתכן כי אם לא אלך על טיעון, עלולים לנקוט נגדי בכל חומרת הדין. הכלל, מדובר בשיקולים סנגוריאלים ולא שיקולים שאני כשופט יכול להתייחס אליהם".

מצד שני ראינו שבית המשפט השיב בשלילה לבקשת ההגנה להורות לתביעה להגיש מחדש את כתב האישום ב'תיק 1000' בניגוד להחלטה שניתנה בעניין ב'תיק 4000', אולי זה אומר שבכל זאת התיק כן מבוסס?

"אני יודע שבתיק 4000 מייחסים לנתניהו עובדות שהוא לא קשור אליהם באופן אישי אלא בני משפחתו, לכן לא ניתן להרשיע אדם במשהו שלא הוא עשה, אז יכול להיות שלכן ביהמ"ש הורה על הגשת כתב האישום מחדש תוך הצגת תאריכים ומועדים לעבירות המיוחסות, מאידך בתיק 1000 שם נתניהו בעצמו הוא האישו".

"לגבי 'תיק 1000', תראה, באופן כללי, יש דבר כזה שאדם מואשם בקבלת שוחד שלא ניתן לפרט את היקפו באופן מדויק. לדבר כזה יש יתרון וחיסרון מבחינת הנאשם. שכן מצד אחד אם מציגים תאריך, מועד ופרטים מדויקים, קל יותר להתמודד עם זה ברמה של להוכיח שבניגוד לטענת התביעה, הרי שבמועד X לא התקבלה כל בקשה שכזו תוך הצגת אליבי ראוי".

"מאידך גם כשהתביעה מאשימה באופן כוללני שכזה, היא עשויה להתקשות להוכיח את זה, המשמעות יכולה להיות שאין לה פרטים מדויקים על מועד הביצוע והאופי של העבירות וגם כאן להגנה יש אתגר לטובת התביעה".

יש דבר כזה שאדם מואשם בקבלת שוחד שלא ניתן לפרט את היקפו באופן מדויק. לדבר כזה יש יתרון וחיסרון מבחינת הנאשם

לדברי מודריק, מהכירו את כתב האישום, בתיק 1000 התביעה לא יורדת לרזולוציות של המתת והמספרים שעברו מידיו של מילצ'ן לנתניהו, הדבר תלוי במידה רבה באיכות הראיות שהתביעה מחזיקה ברשותה. "אני מבין שהם מתבססים גם על עדויות אבל גם על קבלות, מסמכים, מיילים, בסוף, לתביעה יש כאן עבודה רבה, אין זה דבר פשוט להוכיח את האישומים הללו ואינני יודע מה תהיה התוצאה בסופו של דבר".

האם לדעתך הנאום שנשא ראש הממשלה בערבו של יום שני בערב, עם סיום יום העדות הראשון, היה טעות?

"יש לי על השאלה הזאת השקפה אישית שלי שאני אף לא בטוח שראש הממשלה רואה כך את הדברים הללו, אבל רואה את מה שאתה קורא 'הנאום של יום שני' כנאום שהוא לא רלוונטי להליך השיפוטי הפורמלי. אין לזה כל השפעה על ההליך הזה".

"לפי ההבנה שלי, מתנהל הליך שיפוטי מקביל באמצעי התקשורת, בכיכרות העיר וברשתות החברתיות, נתניהו עומד לדין תקשורתי, לדין הציבור שמפגין נגדו וכדו', מתנהלת שם זירת משפט של ממש, ערב בערב שעה שעה והוא מבינתו לא יכול להפקיר את הזירה הזאת ולהשאיר אותה ללא תגובה שלו במיוחד לנוכח האפשרות שאולי אנו ניצבים בפני בחירות חמישיות…"

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: Gil Cohen Magen, שאטרסטוק

"ואז הוא ניתן למרמס בהליך השיפוטי הלא פורמלי הציבורי הזה ואם הוא לא מגיב הוא עלול להפסיד קולות של אנשים שמתנדנדים, של כאלו שאינם שייכים ל'בייס' או למחנה הנגדי ואליהם הוא מכוון".

"יובהר שאיני מסכים עם הדברים שראש הממשלה הטיח בנאומו כלפי המערכת המשפטית. אני לא מסכים ש'תפרו' לו תיק וכיוצ"ב. יש להפריד בין טענות לניסיונות הדחה, תפירת תיקים וכו' לבין טענות אמיתיות שההגנה עוד תעלה מן הסתם במהלך המשפט כגון שחלק מהראיות הושגו תוך שימוש באמצעי ראיות שאינם תקינים ולא חוקיים, כגון איומים על עדים, שזוהי טענה לגיטימית שנשמעת מעת לעת ובוודאי תישמע גם במשפט הזה".

"יש מרחק גדול בין הטענה הלגיטימית הזאת לבין הייחוס לפרקליטות ולעומדים בראשה איזשהו קשר כמעט פלילי להדיח אותו מתפקידו כראש הממשלה".

מחוץ לאולם בית המשפט מתקיימות הפגנות בעד ונגד ראש הממשלה, האם 'רעשי הרקע' חודרים גם מעבר לכותלי בית המשפט, בסוף גם שופטים גם צורכים ותקשורת והם בשר ודם… האם יש בכך כדי להשפיע על הלך רוחם במהלך המשפט וקבלת החלטה?

"ברור שרעשי הרקע מחלחלים אל תוך אולם בית המשפט וגם לתודעה שלהם. השופט צריך להיות כזה שישתדל להקים חיץ בין הדברים שהוא קורא ושומע לבין מערך הראיות שמהם הוא צריך להסיק את המסקנות שלהם".

"השופטים הם בני אנוש הם לא 'על אנושיים'. אני לא יודע אם מה שמחלחל לתודעה שלהם והם מנסים להתעלם ממנו, נשאר בתת מודע שלהם. אני לא יודע את זה גם לגבי עצמי".

"כשישבתי על כס השיפוט גם אני קראתי עיתונות והדרכתי את עצמי להתעלם מרעשי הרקע שכוונו אל משפטים שאני מנהל. כמה זה השפיע עלי באופן לא מודע? אינני יודע. אני מאוד מאוד מקווה שלא. אני גם מאוד מקווה שגם הם לא יושפעו לא מכאן ולא מכאן אלא אך ורק ממארג הראיות".

יש להפריד בין טענות לניסיונות הדחה, תפירת תיקים וכו' לבין טענות אמיתיות שההגנה עוד תעלה מן הסתם במהלך המשפט כגון שחלק מהראיות הושגו תוך שימוש באמצעי ראיות שאינם תקינים ולא חוקיים

"אגב, בשביל זה יש גם את ערכאת הערעור שבידיה היכולת לערוך השוואה בין מערך הראיות הגלויה שהוצגו בבית המשפט לבין התוצאה שהשופטים הגיעו אליו כדי לראות שכל מה שהשופט בפסק הדין כתב אכן מעוגן בחומרי הראיות. זה היופי של השיטה שמאפשרת גם ערעור שכן ישנם שיטות משפט שאינן מאפשרות ערעור".

לקראת סיום הראיון הוא אומר כי "זה היופי של המשפט שלנו שכולם שווים בפני החוק גדול כקטן, מורם מעם לאיש העם, ואם צריך גם אנשים מורמים מעם עומדים לדין. אני חושב שעד כה בית המשפט מתנהל בתבונה רבה".

כפי שהוזכר לעיל, השופט מודריק, שמשמש כיועץ מיוחד למשרד עו"ד A.Y.R, כיהן למשך פרק זמן מסוים כיועץ לצוות ההגנה של ראש הממשלה נתניהו בתקופה שלפני מסירת מערכת הראיות להגנה "כך שאין לי מושג מה צופנות בתוכן הראיות", כלשונו, אם כי כן ביקשנו לשמוע מעט על ההתנהלות מאחורי הקלעים באותם שלבים מקדמיים בהם כזכור הודיעו פרקליטיו של רה"מ בזה אחר כי הם מתפטרים מייצוגו בצוות ההגנה בשל חוסר הסכמות בעניין הכספי.

ברשותך, אנחנו זוכרים כי אחד הדברים שעיכבו את ההתקדמות במשפט נתניהו היתה סאגת מימון עורכי הדין של ראש הממשלה שביקש מהיועמ"ש אישור לקבל הלוואה מבן משפחתו מיליקובסקי, בקשה שסורבה והביאה להתפטרותם של חברי צוות ההגנה של נתניהו בזה אחר זה. האם ראש הממשלה הפך לפתע לעני ולא היה לו כסף לשלם?

"זה דווקא מעניין, שכן בחלק הזה דווקא כן הייתי מעורב. מכיוון שאני הייתי בצוות, סוגיית המימון היה אחד הנושאים שעסקנו בהם.אני טענתי שאין שום קשר בין עני לעשיר, רה"מ לא מבקש שהמדינה תממן לו את ההגנה שלו, אלא הוא מבקש להסתייע בגורם אחר שיממן לו וזה שיקול שלו, אין לזה כל קשר לשאלה אם הוא יכול לממן בעצמו את משפטו או לא".

"לפי הדין באמת רה"מ אינו רשאי לקבל בשום תחום הטבה כספית אבל יש החרגות בחוק. אחת ההחרגות היא שאם יש סיבה ראויה ואם הדבר לא יותר ניגוד עניינים בינו לתורם אז הוועדה יכולה לאשר לו את זה".

אולם בית המשפט המחוזי בירושלים שנבנה לדיונים בתיקי נתניהו | צילום: רובי קסטרו – פול

"וכאן אנחנו נכנסים לשאלה מה ההגדרה של 'סיבה ראויה'. כל אחד יאמר לך שאם ראש ממשלה זקוק לתרומה כספית כדי לעבור טיפול רפואי יקר ויוצא דופן באופן מיוחד, בהנחה שהמדינה לא מממנת לו את זה, שכל אחד יגיד שזאת סיבה ראויה שמצדיקה קבלת תרומה מאדם אחר".

"ואני סבור שתרופה משפטית חשובה לא פחות מתרופה רפואית וזו סיבה לא פחות מוצדקת כדי לקבל מימון, כמובן צריך לוודא שקבלת התרומה תהיה מאדם כזה שלא יהפוך את התרומה לקרדום לחפור בו ולהשיג טובות הנאה מראש הממשלה, אבל זה משהו שניתן היה להסדיר, מכיוון שמדובר מגורמים שכלל אינם מנהלים פעילות כלכלית בישראל, אז אני חושב שהרשויות טעו בעניין נתניהו".

"עכשיו, למה אדם עשיר כמו נתניהו מבקש להסתייע בתרומות ולא להוזיל מכיסו? זה כבר שיקול שלו ואני לא חושב שיש כאן ענין ציבורי. כבר ראינו אנשים עשירים מאוד שהקימו מיזם והסתייעו באמצעות הלוואה מהבנק ולא בכסף האישי שלהם, שכן זה שיקול אישי שלהם. לכן אני חושב שלחפור בכיסו של רה"מ ולראות מה הוא מסוגל ומה לא, זה לא ראוי".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
נעריך את הרגע הזה, לפני שהוא הופך לזיכרון

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים