לפי מומחים שונים בתחום הבריאות, שיא הגל החמישי כבר מאחורינו, ואף על פי שמדדי התחלואה עדיין גבוהים, ניתן כבר להעריך בזהירות את עלויות התפשטות האומיקרון למשק. לפי הניתוח בעיתון "ישראל היום", העלות הכוללת של הגל החמישי למשק תעמוד על 6-5 מיליארד שקלים.
הגל הנוכחי היה שונה באופן מהותי מיתר הגלים. מצד אחד, הבידודים ההמוניים והמספר העצום של הבדיקות שנרכשו הוסיפו לעלויות של הגל, ומנגד הממשלה שמרה על תפקוד המשק, שהמשיך לפעול ללא סגרים רשמיים וכמעט בלי הגבלות מיוחדות. חלק מההגבלות שהוטלו בזמן התפרצות האומיקרון אף הוסרו למרות העלייה בתחלואה, למשל, התו הירוק בחנויות הגדולות, שעל פי הערכות גרם להפסד של עשרות מיליוני שקלים למשק, וכן הבידודים במערכת החינוך, שביטולם שחרר הורים רבים לילדים בגילי הגן ובית הספר היסודי לצאת לעבודה.
כמה עלה לנו הגל החמישי, והאם השתלמה מדיניות הממשלה, שהתעקשה לשמור על משק פתוח ללא סגרים ועם פחות הגבלות? כאשר באים לחשב את אומדן העלות, יש להביא בחשבון שני נתונים – העלות התקציבית האובייקטיבית שכוללת את הוצאות הממשלה על רכש בדיקות, ציוד, חיסונים, תרופות, מימון ימי בידוד ועוד, וכן העלות המשקית כתוצאה מאובדן ימי עבודה בשל הבידודים ההמוניים וירידה ברכישות של מבודדים.
במשרד האוצר נאמר לנו שעדיין מוקדם מדי להעריך את העלות האמיתית של אובדן התוצר כתוצאה מהאטת הפעילות, ושיש להמתין עד סוף הגל. לפי תחזיות בנק ישראל, הנזק המצטבר יגיע ל־2.5-1.2 מיליארד שקלים במונחי תוצר. בבנק המרכזי מסבירים כי האומדן בוצע על סמך העלות היומית המשוערת לבידוד אדם, שמושפעת מירידה בצריכה (המבודדים לא יוצאים לקניות ולמסעדות, למשל) ומירידה בתפוקת העבודה, שכן לא בכל ענף מתאפשרת עבודה מהבית.
בבנק ישראל מעריכים כי העלות היומית הממוצעת לבידוד אדם עומדת על כ־273 שקלים, ובהינתן גל של לפחות 20-10 ימים, שבהם נגיע לשיא של 900-450 אלף מבודדים, הנזק המצטבר יגיע לכ־2.5-1.2 מיליארדי שקלים במונחי תוצר, כאמור. נציין כי הערכה זו הוצגה על ידי נגיד בנק ישראל לפני שלושה שבועות, ומבדיקת "ישראל היום" עם בנק ישראל עולה כי התחזית מתגשמת, אם כי הגל החמישי עדיין לא הסתיים.
במשרד האוצר מסבירים כי "במהלך חודש ינואר המשק עבד – הפעילות היצרנית המשיכה ככל הידוע לנו כרגיל, מלבד פגיעות נקודתיות. בנוגע לצריכה, אנחנו רואים שנרשמה ירידה ברכישות בכרטיסי אשראי ב־10 ימים ראשונים של ינואר, שהיתה דומה לגל הרביעי, ומאז אנחנו רואים עלייה די קונסיסטנטית ואפילו חזרה לתקופה של טרום הקורונה".
לדברי גורם מקצוע במשרד האוצר, "כאשר משאירים את המשק פתוח זה לא רק נותן אפשרות למשק להמשיך לעבוד בתקופה של הגל, אלא גם כשיוצאים מהגל – המשק מתניע את עצמו מהר יותר. בגלים הראשון עד השלישי המשק היה סגור, ואחרי שנפתח ראינו שלקח לו זמן לחזור לפעילות המלאה".
אותו גורם מוסיף כי "אנחנו רואים כעת חזרה מהירה לפעילות, כי גם הציבור רגיל למצב החדש, העסקים פתוחים, הבידודים נגמרים, וגם המדיניות של הממשלה להקל בבידודים גורמת לכך שהגלגל ממשיך לנוע".
